עולם העבודה החדש בישראל

אבולוציות ודגשים חדשים בעולם העבודה: "גִילָנוּת", "מגדריות", "אתניות", "זכויות מוגבלים", "התאגדויות מקצועיות מגוונות", "איגודי עובדים מתחרים", "עובדים מתנדבים" ו"עוסקים חסרי זכויות עובד".

אבי ניסנקורן, היו"ר החדש של ההסתדרות, המכהן בתפקיד מספר חודשים, הכריז ב-18.11.2014, באישור בית נבחרי ההסתדרות, שהוא "הארגון היציג" הראשי בישראל, על סכסוך עבודה כלל משקי, תוך מסירת הודעה לממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה ומתן "הגנה" לשביתה בשירות הציבורי החיוני. מטרת השביתה להעלות את שכר המינימום החודשי שלא מאפשר "קיום מינימלי בכבוד" ל-5,300 ש"ח במקום 4.300 ש"ח כיום. כל זאת כדי להתמודד עם תופעת "העובדים העניים". כן יש דרישה להתמודד עם הגדלת-יתר של העסקה במיקור-חוץ, על ידי חברות קבלני כוח אדם, ולשפר את העסקת האנשים עם מוגבלויות במשק הישראלי. המאבק הנ"ל נותן אינדיקציה לבעייתיות של "עולם העבודה החדש" שמתפתח באופן תהליכי במדינת ישראל. זאת במקביל למה שמתרחש בעולם.

שוק העבודה הישראלי, כמו הגלובלי, עובר שינויים דרסטיים, שנובעים מהפיכת העולם ל"כפר גלובלי", שבו שולט הקפיטליזם הגלובלי של כלכלת השוק הניאו-ליברלית, שהופכת את משקי העולם לכלכלות שירותים "מתמחות", שבהן כלכלת הייצור החקלאי והתעשייתי פוחתת באופן תהליכי והופכת לשולית ("ההתמחות") הישראלית היא בהיי-טק, שבו מועסקים כ-260,000 עובדים, בעיקר צעירים ברמות קביעות ויציבות נמוכה.

שיעורי ההתאגדות המקצועית בעולם נמוכים, למרות שזו זכות אדם חברתית בסיסית של כל עובד. זאת, לפי הצהרת זכויות האדם של האו"ם מ-1948. בארה"ב רק כ-10% מהעובדים מאוגדים, באוסטרליה וביפן כ-17%, בשוודיה ובדנמרק כ-67% ובישראל ובקנדה – כ-30%. צריך לציין שבישראל של 1994, שנת חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי והפיכת ההסתדרות ל"חדשה" (כששני מהלכים אלה בוצעו על ידי חיים רמון) – היה שיעור העובדים המואגדים והמיוצגים בישראל בין הגבוהים בעולם, כמו בסקנדינוויה. ההתאגדות הלכה והתכווצה עקב הפרדת קופת החולים הכללית מההסתדרות החדשה. כיום התייצב מספר העובדים המועסקים המואגדים בישראל, הכוללים חברי "איגודים מקצועיים" ו"ארגוני עובדים" וכן מקבלי שירותי ייצוג תמורת "מס ארגון" על כ-30%. המגמה היא להגדיל את שיעורי המצטרפים לכ-40,000 בשנה. תורם לכך שינוי מגמה ב"ארגון היציג" הגדול ביותר שהוא: ה"הסתדרות" החדשה", לכיוון שיווק עצמה לוועדי עובדים במקומות עבודה לא מאורגנים ולא מואגדים. ה"הסתדרות החדשה" עוזרת ומעורבת באיגוד עובדים: בוועדי עובדים, באיגודים ובארגוני עובדים. הכל תוך יצירת מצב של חתימת הסכמי והסדרי עבודה קיבוציים בהם. הכל כדי לשפר את זכויות העובדים. זאת, לעומת מצב שבו אין "ועד עובדים" במקום העבודה. תפקידי ההתאגדות לדאוג לייצוג העובדים מול ההנהלות והבעלויות.

ה"הסתדרות החדשה" מתחרה עם מספר ארגוני עובדים מתחרים שכוללים את: "הסתדרות העובדים הלאומית", הוותיקה מאוד, שנותנת שירותי "ארגון עובדים" בעיקר לחברות כוח אדם (כמו: בשמירה). חברות אלה מעוניינות בהסכמי עבודה שהן חייבות בהם לפי החוק. החברות מעוניינות בארגון עובדים שיהיה ידידותי למעסיקים על חשבון זכויות העובדים, וכזאת היא "הסתדרות העובדים הלאומית".

ארגון עובדים חדשני במתכונת סקנדינווית דמוקרטית היא "כוח לעובדים", שבו גם "חברים" וגם "מיוצגים". מתקיים מאבק בין "כוח לעובדים" לבין ה"הסתדרות החדשה" על מתן שירותי התאגדות במקומות העבודה.
אירגונים כמו: "קו לעובד" ו"מע"ן" נותנים שירות לקבוצות מוּדָרות בחברה הישראלית, כמו: בני מיעוטים, עובדים זרים ועובדי קבלן מקופחים.

צריך לציין שבמשק הישראלי מתפתחות באופן תהליכי צורות העסקה שהולכות ומתגוונות. צורות ההעסקה כוללות: שכירים במגזרים הציבורי, הבטחוני והעסקי, בכירים ודרוגיים, קבועים וזמניים, לפי הסכמי עבודה קיבוציים, או חוזי עבודה ייחודיים או מקבלי שכר מינימום לפי חוגי המגן האלמנטריים. אלו כוללים: דור א' ודור ב', שבו תנאי ההעסקה פחותים לעומת דור א'. גם הפנסיה עברה תהליכי הפרטה והפכה לצוברת – גם במקומות עבודה שבהם היתה פנסיה תקציבית בעבר. דבר זה מפחית את "ביטחונם הסוציאלי" של העובדים.

צורת העסקת שכירים, ששיעורה הולך וגדל, היא העסקת עובדים במיקורי חוץ, באמצעות חברות קבלניות לכוח אדם, דבר שפוגע בזכויות עובדים וגורם להיווצרות תופעת "העובדים העניים", שהם עובדי שכר המינימום. אלה מונים כ-700,000 עובדים, שעבור שיפור שכרם יוצאת ה"הסתדרות החדשה" למאבק מול המעסיקים. צריך להדגיש שעובדי הקבלן והעובדים השכירים העניים רובם מאורגנים ולמרות זאת משתכרים שכר מינימום.

צורת עבודה מתפתחת היא: הפרילנסרים (משתתפים חופשיים), שהם כמעט חסרי זכויות עובדים. אלה מקבלים שכר לפי תפוקות בלבד. צורה פוגענית יותר המתפתחת בישראל ובעולם הגלובלי, היא התרבות של "עובדים עצמאיים", כספקים ונותני שירותים קבלניים ובמעמד "עוסקים" ולא "מועסקים". אלה הם חסרי כל זכויות עובדים, בשל היותם בעלי "עסקים עצמאיים". זאת, למרות שבניתוח צורת ההתקשרות איתם ניתן למצוא מאפייני: עבודה אישית, פיקוח והשתלבות כמו אצל עובדים שכירים. "עובדים עצמאיים" אלה יכולים להיות מואגדים באיגודי העוסקים והעסקים הקטנים בלה"ב (לשכת העצמאים בישראל). אין הם יכולים לפעול במתכונת איגודי וארגוני עובדים בשל מגבלות שנויות במחלוקת שהטיל עליהם לאחרונה הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה. צורת התקשרות זו נוחה וזולה יותר למקבלי ולצרכני השירותים, ומחייבת חקיקת חוק "זכויות העובד העצמאי" על ידי הכנסת בהמרצת לה"ב ובשיתוף חברי כנסת כמו הראל מרגלית מ"העבודה".

בעולם העבודה הישראלי מתפתחת גם "עבודת מתנדבים" בענפים רבים. אלה זוכים למינימום מינימלי כמו: ביטוח, הסעות, מזון ושתייה בעבודה ותנאי עבודה המקובלים בארגון שבו הם מתנדבים. מודגש שאין המתנדבים זכאים לשכר. בעיותיהם מיוצגות על ידי ארגוני המגזר השלישי של החברה האזרחית הישראלית המעורבים בהתנדבות. מדובר, בין היתר: בגימלאים, במתנדבי בטחון, בכותבים באמצעי התקשורת המגוונים, ובפעילים ברשתות האינטרנט וגם באחרים. זה חלק מתופעת היווצרות כלכלת חינם ושיתוף הנגזרת מהסייבר הקיברנטי.

צורת פעילות כלכלית-חברתית-תעסוקתית נוספת היא בקואופרטיבים קולקטיביים שיתופיים, שהולכים ומתפתחים כישויות שמתקיימות בהן פעילויות בתמהיל של שכירים, עצמאים, "עוסקים", מתנדבים וצרכנים. כל זאת במגוון תערובות סינקרטיות. זאת, במענה לתנאים הבעייתיים הנוצרים בכלכלה הגלובלית חסרת ההתייחסות ל"מימד החברתי".

בעולם העבודה החדש הולכות ונוצרות העדפות מתקנות וממוסדות בחקיקות וברגולציות בנושא שבירת מגבלות של "תיקרות וקירות זכוכית". זה כולל: העסקה עם העדפות מתקנות לפי הצורך או הסדרת תעסוקתיות למניעת הדרות.

אחד הנושאים "החמים" בתחום התעסוקה מתייחס לתחום הגדרת ה"גיל השלישי" כגמיש. זה אמור לאפשר העסקת אדם כל עוד הוא רוצה בכך וכשיר מהבחינות המנטליות והפיסיות לכך. וכל עוד לא הגיע ל"גיל הרביעי" שמונע זאת ממנו עקב מגבלות פיסיות או מנטליות. נושא זה מוגדר כ"גילנות" וגורם ליצירת קו אדום חדש לאי-יכולת עבודה רק מה"גיל הרביעי" ומעלה, שהוא שונה מאדם לאדם. צריך להדגיש שהנושא נמצא בהתדיינויות בבתי משפט גם בבג"ץ וגם בבתי הדין לעבודה, כשהמטרה של העותרים למנוע סיום חיי העבודה בגיל הקבוע בחוק, תוך כדי כך שמאפשרים לאנשים לעבוד כל עוד הם יכולים.

בנושא המגדריות מתרחשים תהליכי שינוי המאפשרים קידום נשים בהעדפות מתקנות, כולל גם מניעת אפליה וקיפוח מחמת "העדפות מיניות" והגדרות של מיניות. גם לדיני מניעת הטרדה מינית חשיבות רבה ביותר בנושא התעסוקה המוגדרים.

מתבצעות פעולות יזומות לשילוב בני קבוצות אתניות ודתיות של מיעוטים מודרים בשירות המדינה והציבור וגם במגזר העסקי. מדובר בערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים. זה כולל, בין היתר, החדרת מועסקים לתחום ההיי-טק ושירותי מיחשוב במגזר העסקי. במרכזי השירות הממוחשבים נכללים כבר כיום בני מיעוטים צעירים רבים וגם מתקיימות פעולות יזומות לשילובם בהיי-טק בחממות, כמו "גליל-טק" בנצרת.

גם מוגבלים פיזית ומנטלית זוכים להתעוררות יוזמות בין-תחומיות לשילובם במקומות עבודה בכל המגזרים, בשיתוף פעולה ממשלתי-הסתדרותי-חקיקתי ומגזר המעסיקים והמגזר השלישי. הכל תוך יצירת "הנגשות" פיזיות וארגוניות. גם עבורן יוצאת כעת ההסתדרות למאבק.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל