רב שיח במקום מאבק פוליטי

היות ומנהיגים פוליטיים משנים לא פעם את עמדתם ומיישמים מדיניות מנוגדת לזו שהתחייבו בה לבוחריהם, וגם הנבחרים עצמם ניתנים לא פעם ל"מכירה", אני מציע שבנושאים בהם לציבור הרחב יש דעה מגובשת , ואשר משמעותיים לבטחוננו הקיומי, לקיים רב שיח בין המחנות השונים כדי לצמצם פערים ולהגיע לקרוב ככל האפשר לקונצנזוס.

רב שיח במקום מאבק פוליטי
לדעתי עקב מורכבות המערכת הפוליטית בישראל גם הבחירות הקרובות לא יצליחו לאפשר יצירת מצב פוליטי שיאפשר מהלכים לקידום השלום. נראה לי שבמקום בחירות צריך לפעול ליצירת קונצזוס רחב של המחנות הרעיוניים בציבור היהודי כאן.
היות שהדינמיקה החברתית של מערכת פוליטית היא תמיד בכיוון של הקצנה. עדיף לנסות ולצמצם פערים רעיוניים בין המחנות השונים ע"י הידברות ישירה ביניהם.
הידברות כזו תחייב כל מחנה להבחין בין טפל לעיקר בעמדותיו הרעיוניות ואיבחון רעיונות שפג תוקפם .
מחנה השמאל החילוני בישראל חי לדעתי בהכחשה מתמדת באשר לרלוונטיות של הציונות היום.
כי הסיבות שהניעו את החזון הציוני כבר לא קיימות היום:
מטרת הציונות הייתה לספק בטחון קיומי וחיי כבוד ליהודים.
הצידוק העיקרי היה הנאציזם שחיפש והתחקה גם אחר שורשי יהודים שהתבוללו, ומשמצאם - טבח בהם.
כיום יכולים יהודים להתבולל [כולל התנצרות!] במערב בקלות ושנאת הזרים מופנית היום אל המהגרים מאסיה ואפריקה שמאד בולטים בשונותם.
אז גם אם יש שנאת יהודים, יהודים שמתבוללים, לא יזוהו.
יהודי חילוני בוגר שרוצה לרדת מהארץ ולהתבולל עושה זאת בקלות, וגם אם הוא עצמו חווה קשיי הסתגלות, צאצאיו נקלטים ללא כל בעיה בחברה של המדינה בה הוא בוחר לחיות.
על כן חוץ משקולי נוחות רגשית או אפילו כלכלית, אופציית הירידה וההתבוללות מאד מעשיות לחילוני.
זו סיבה להעדר נחישות של מחנה השמאל החילוני במאבק על אופייה של מדינת ישראל לעומת המחנה הדתל"י, שמונע ע"י אמונה שהקב"ה ציווה אותנו לחיות בא"י.
לעומת זאת המחויבות של כל אדם לדאוג לעתיד צאצאיו הייתה אמורה להניע הרבה יותר יהודים חילוניים לחפש רווחה וביטחון בחו"ל. מסיבות שונות זה קורה מעט מאד, אף שזה נראה תמוה, כי הרי אנו חיים במזה"ת, ואף אחד לא יכול לערוב לנו שתמיד, בעימותים אלימים עם הערבים, האוכלוסיה כמעט ולא תסבול.
כדי להפחית את הסיכונים הבטחוניים, חייבים אנו להשקיע הרבה חשיבה, כולל חשיבה מחוץ לקופסה.
מדינת ישראל קמה ע"י שילוב "חשיבה מפוכחת " עם העזה מטורפת .
כדי לצמצם פערים עם המחנה הדת"לי עלינו לשלב בחשיבתנו המפוכחת גם חזון שמציע הרבה יותר מאשר רווחה חומרית וביטחון!
בדיון עם ההנהגה הרעיונית -רוחנית של המחנה הדתל"י, חייבים אנו להציג עמדות שיש בהן חזון חברתי ואף אוניברסלי שיוכל להתמודד עם טענת הימין שאין מעיינינו אלא ברווחתנו החומרית. העמדות שעלינו להציג צריכות להיות כאלה שגם המחנה הדתל"י יכול לאמצם מבלי לחוש שהם נאלצים לוותר על קיום משהו מעיקרי היהדות

הנחת  המוצא  בדיון זה צריכה  להיות  שמוסר  היהדות  הינו אוניברסלי.
 שכל  בני האדם נבראו ע"י אל אחד,  ועל כן  אין  להפלות  ביניהם,  ואנו  חייבים  לדאוג    לשלום הדורות  הבאים.
נציגי  הציבור  החילוני  יצטרכו  להסכים  שהדיון יתבסס על הנחות  מוצא  שתורת  ישראל  בבסיסן. שאם  לא  כן , כל הדיון  יהיה  בלתי  רלוונטי  עבור  המיגזר  הדתי.
יהיה צורך  להגדיר  ולנסח את  ערכי  הליבה  של היהדות, בנושאים  מאד רגישים  כמו  גיור,שלמות  הארץ  וכיו"ב.
.  אפשר  יהיה לקבוע  ערכי ליבה ,גם  אם  הם  לא  יהיו  משותפים  לכלל  הציבור בתנאי  שאחוז  משמעותי של  נציגי  העם  יתבעו  להכיר  בו. ובלבד  שיהיה  מושתת  על  תורת  ישראל,  גם אם  מציעי  ערך  זה  אינם  מקיימים מצוות.
למשל   - המשמעות  המוסרית  של שלושת עיקרי  היהדות  שבהם  נאמר  ייהרג  ובל  יעבור  הינה  ברורה, אלא שקיימת  בעייה  בפרשנות-   האם  הנצרות  היא  בגדר  עבודה  זרה?  לפי  מפרשים  אחדים  כן,  ואחרים  סוברים  שלא.
 האיסלם  אינו  מוגדר  כעבודה  זרה- אך  האלימות  שמאפיינת  אותו  משיקה  לשפיכות  דמים!
 על  כן, האם  ההגדרות  הפורמאליות  יכולות  לתת  מענה  לשאלות  שעלולות  להתגלות   כקיומיות?
אנו יודעים ש[מצוות] ישוב א"י כרוכה באלימות. האם  אפשר להימנע  מאלימות  זו?
 החרדים  מתנגדים  לציונות- כי  היא  בפרוש  הפרת  התנאי  "לא לעלות  בחומה"
ייחודה  של היהדות  כדת  לאומית  בעלת  מאפיינים   מוסריים  מחייבת  חיפוש  והתאמת  ערכי  עזר  שיאפשרו  את  קיומה  הפיזי  של  מדינת  ישראל  מבלי  שהיא  תאבד  את  עמוד  שדרתה  המוסרי.
אם  צפוי  נזק  בלתי  הפיך  כתוצאה  מקיום  מצווה   מהתורה  , או " אף  מנהג  בני  ישראל", דרושה  הסכמה   רחבה   .
לקראת דיון זה ברצוני להציג רעיון  שעשוי לגשר  על  הפער  שבין  הדתיים  לחילוניים:   אין  האל  כל  יכול-  כלומר  האל    אינו  יכול  לבצע  כל  דבר כהרף  עין-  -אך  האל  יכול  לתזמן ארועים.             למשל הוא  יכול  "לבשל"  רעידת  אדמה  שתופק  בעיתוי  מתאים  ליציאת  בני  ישראל  ממצרים  שתוכננה מאות  שנים  קודם  לכן.
 אין  ציווי בתורה  שבכתב  וגם לא בי"ג העיקרים להאמין  שאכן האל  כל  יכול, אלא  יש רק  פרשנות  עקיפה  לעניין  זה,
תאולוגיה כזו  יכולה לאפשר  לאתאיסטים  לקבל  את  האמונה  באל,
 הכרחי הוא  שיהיה  ברור  מראש-  לא  יתכן לקיים  דיאלוג  בין דתיים  לחילוניים   כאשר  הנחות המוצא  שלנו  מושתתות  על  הגות  מערבית  בלבד,   כי  הוא  ייתפס אצל  המחנה  הדתי  כבלתי  רלוונטי.
השיקולים שבגללם חז"ל הסתייגו מגיור כבר אינם רלוונטיים לתקופתנו , אבל  יש מקום  לחשוש  מתוצאות  המשך ההיבדלות  של עם  ישראל  שגורמת  הרבה טינה  כלפיו.
  על כן הגיע  הזמן  לצאת  מהמגננה שמאפיינת  את היהדות  למתקפת  גיור. הכרח  הוא שהדיון  יעסוק  הרבה  בסוגיות  הגיור  על  מגוון  היבטיהן,  עניני הגיור  יצטרכו להידון  לא  רק  כדי  לפתור  בעיות של זהות  לגבי  פרט  זה  או  אחר,  אלא  בעיקר מתוך  מחשבה  ואמונה  שיש  בערכי  היהדות  מענה  הולם אוניברסאלי  למכלול צרכיו  הרוחניים  של  האדם  והחברה,  מענה  לשאלות  קיומיות  מאד  קשות.
חלק מאד חשוב  בדיון  יצטרך  לעסוק  בשאלה  האם  מהותה  של  היהדות  היא  האומה  במובנה  הגנטי,  או  שמהותה היא  רעיונית- והאם  אכן ניתן  להגדיר חזון משותף  ליהודים  דתיים  על  מגוון  פלגיהם  וחילוניים.כל הנושאים  שצוינו  כאן  יצטרכו  להידון  מתוך  התייחסות  למחוייבות  לעבר ולמסורת.                               אם  רב  שיח  זה  אכן  יתממש ויקום,  יש  לשאוף  שהוא  לא  יהיה  ארוע  חד פעמי, אלא  מתמשך.               
נראה  לי שהשאלה  העיקרית    באשר להיתכנות  רב  שיח זה,שבוודאי  להניע  מהלך  כזה  ידרוש הרבה מאד זמן,   ואילו  הצרכים  המדיניים  מחייבים  תגובות  הרבה  יותר  מהירות.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל