שלום על ישראל

השנה, 1967 עננה כבדה רבצה על המדינה. בחודש מאי גויסתי לשרות מילואים ובמשך כמה שבועות היינו מחופרים בצפייה דרוכה לעתיד. בשישה ביוני,פרצה המלחמה, מלחמת ששת הימים. הייתה זו תקופה מופלאה: נפתחה האפשרות לבקר במערת המכפלה בחברון, הרי יהודה ושמרון, רמת הגולן ובעיקר במזרח ירושלים.

ביקור בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו הותיר בי רושם חזק. לראשונה ביקרתי בו כמה חודשים לאחר המלחמה.
היום, בערב חג החנוכה, חזרו אלי הזיכרונות מאותם ימים. מה מסמלת מנורת שבעת הקנים ושאר הדגמים המצוירים ברצפה? מהי המשמעות החבויה בשלום על ישראל. סמלי מנורת בית המקדש: ארון הקודש, השופר והלולב נולדו בארץ ישראל ומלווים את עם ישראל בכל הארצות אליהם נדד.


לאחר מלחמת ששת הימים, חזרתי לתפקידי כארכיאולוג חופר באגף העתיקות. באחד מסופי השבוע יצאנו, משפחתי ומספר חברים נסענו לביקור בעיר יריחו. תושבי העיר קיבלו אותנו, לפחות למראית עין, כמבקרים רצויים. ידעתי שנחשף בעיר בית כנסת עתיק. מיקומו המדויק נודע לי מפי אחד הסוחרים. התברר שתושב מקומי בנה מבנה מעל רצפת הפסיפס וגובה דמי כניסה מתיירים מזדמנים.
נכנסנו למבנה וראינו כי על הרצפה השתרע פסיפס צבעני ובמרכזו מנורת שבעת הקנים ובשני צדיה סמלי שופר ולולב. ומתחתם כתובת בעברית "שלום על ישראל". מעל העיגול המרכזי דגם מלבני מרכב מצורות גיאומטריות המסמל את ארון הקודש. בכניסה לבית הכנסת נמצאה כתובת הודיה לקהילה בשפה הארמית, המוקדשת לבני הקהילה, שסייעו לבניה ומימנו אותה.
זיכרון מאותם הימים מביא אותי לזמן הזה, להרהור על מהות הפסוק "שלום על ישראל". המילים נכתבו לפני כאלף ארבע מאות שנה אך הן חשובות גם היום. אמנם שימור המסורת של כל עם חיונית לבריאותו הנפשית של תושביו, אך יש צורך להתאימה לצורכי התקופה. בתקופת קיומו של בית הכנסת היה בארץ שלטון נוצרי שהתחלף לשלטון מוסלמי. השלטון הנוצרי הקשה את ידו על תושביו היהודיים, התאכזר והתעלל בכל דרך בעודו מתכוון לגרום לעמנו להתנצר, לכן הפסוק שלום על ישראל מקבל משמעות מיוחדת.
רצפת הפסיפס נחשפה בימי המנדט הבריטי על ידי מ. ברמקי, כאשר פרטי החפירה נמצאים בתיק החפירה בארכיון שבמוזאון רוקפלר.

לאחר החתימה על הסכמי קהיר בשנת 1993, יצחק רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: אפשר לרכוש את המבנה שהוכרז כשטח ריבוני ישראלי. באמצעות ההסכם אפשר להקים באתר ישיבה שתלמידיו הורשו ללמוד בה.
גם לאחר הסכמי אוסלו יחסם של הערבים לבית הכנסת ולבאים ללמוד בו היה תקין, אולם מצב זה הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000 פורעים ערבים נכנסו לבניין הישיבה והשחיתו סידורים וריהוט ושרפו את הקומה השנייה. ספר התורה ניצל בהיותו מוגן בכספת ולאחר מכן, הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים וכך ניתן היה להמשיך לקיים את ההסכם.

גודל הפסיפס מהווה עדות לבית כנסת קטן (13מ' x 10מ'). ייתכן שלפי ארבעת העמודים שנמצאו הייתה קומה נוספת. המבנה מכוון כמעט במדויק לירושלים עם סטייה של 15 מעלות בלבד הגודל מצביע על יישוב קטן, ובו קהילה של כמה מאות אנשים בלבד.

הברכה בכניסה לבית הכנסת

לשון הכתובת שהותקנה בכניסה למבנה:
דכירן לטב יהוי דכרונהון לטב כל קהלה קדישה רבייה וזעוריה דסייע ותהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חיים (עם) צדיקיה. חברין לכל ישראל של (ום)".

תרגום הכתובת לעברית של ימינו: "יהיו זכורים לטוב וזכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."
2. תמונת כתובת בכניסה למבנה.

על פי נוסח כתובת ההקדשה, ניתן להסיק שבוני בית הכנסת חיו בחברה מלוכדת ודאגו לצורכי הציבור. איני יודע מתי בדיוק וכיצד בית הכנסת נהרס או שאולי נעזב.
ומכאן, נדרש מחקר רב על מנת לחשוף את קורות הקהילה שבית הכנסת שימש לה מקום לגעגועים לבית המקדש ולאחדות ישראל.


ייחודה של רצפת הפסיפס

בהביטי על הדגמים המצוירים בפסיפס, בחלק מהם נראות צורות מיוחדות שאינן מקובלות ברצפות הפסיפסים של המקומות האחרים. הראשונה בהם היא צורתו הלא כל כך קונבנציונלית של ארון הקודש. צורתו מלבנית ועליו מתנוסס דגם הקונכייה. בארון עצמו אין פרוכת או מגילת ספר התורה, כמקובל, אלא הוא מורכב מצורות גאומטריות: משולשים וריבועים שאינם מוכרים לי. הדגם השני, שמשך את תשומת לבי, הוא ההרכב המיוחד של דגמי הרקע סביב הציורים המרכזיים. יש בהם לבבות מאבני פסיפס בשני צבעים: אדום וירוק ומעוינים ועיגולים, המסודרים בשורות שמשתלבות ביניהן, שגם הן דגמים שאינם מוכרים לי ממקום אחר.
הדגמים המופיעים בפסיפס אינם עיטורים אמנותיים. מזמין הפסיפס ביקש למסור הודעה השייכת לעולם הרוחני, המיועד לבעלי הידע, שהצופן מובן להם.


מהי משמעותו של "שלום על ישראל"?

כולנו חשים בשנאה התהומית כנגד עם ישראל באזורנו וברבות מאומות העולם. המבין את חוקי הטבע יודע שלקיום כל תופעה נחוצים שלוש כוחות: החיובי, השלילי והמאזן. משלושת המרכיבים הפועלים נולדת תופעה חדשה. מי יודע זאת טוב יותר מאימא המולידה את בניה ובנותיה. שלושת הכוחות הפועלים באיזון מהווים את בסיס הקיום של העולם.
בעיניי, משמעות הפסוק "שלום על ישראל" היא קריאה לאדם להכיר בנחיצות השלום בעולמו הפנימי.
השנאה והאהבה קיימים בכל אדם: בנו, בידידנו ובאויבנו. אנו עוברים מאהבה לשנאה, פעם זו מתגברת ופעם זו שולטת. אמנם קיימת אפשרות אחרת שעליי לגלות.
אני מרגיש אדם החי בערפל המעוור את עיניו ואינו מסוגל לראות מעבר לאפי. כאשר אדם מתעורר, נפתח צוהר לאפשרות להכיר במצבו.
בדרך כלל אנו טרודים במילוי צורכי הגוף המידיים ומשאירים את צורכי הנפש לעתיד לבוא, לכן קיימות סתירות בתוכנו, כך אני מפרש את הפסוק שלום על ישראל.

מסורת - שינוי - איזון

שמירה על המסורת היא חרב פיפיות: מחד גיסא, המסורת שומרת עלינו מביצוע מעשים פזיזים. מאידך גיסא, גורמת לשיתוק. הטבע ועולם החי עוברים שינוי מתמיד. ניתן לומר שאין קבוע רב עוצמה יותר מהשינוי, לכן כאשר נאחזים במסורת בלי להתייחס לתנאים המשתנים נוצרת סתירה, הגורמת לחוסר הבנה ולמאבקי כוח אצל הפרט ואצל החברה. רק הבנת היחס העדין בין שמירת המסורת לבין התמורות המתרחשות בנו והסובב אותנו יכולה להביא לאיזון.
גם אם משה רבנו היה נקלע לארץ ישראל של ימינו היה מפקיד את כספו באחד הבנקים.

ש

תקווה-אהבה-אמונה

המזון שאנו אוכלים חיוני לקיום גופנו ושכלנו, אך חיוני לא פחות זה הדרוש לשמירת הנפש העדינה והחמקמקה יותר. לחיים בעלי איזון דרושים מיני המזון בכמות ובאיכות, המתאימים לכל אחד מאתנו.

אמונה, תקווה ואהבה הן מילים המייצגות את הדרך של עבודת האדם על עצמו. סדר המילים מציין את האופן שהיא יכולה להתבצע, אם ירצה בכך, העבודה הרוחנית של האדם.
מנורת המשכן היא הבסיס שעליו דולק האור הדרוש לקיום העולם. שלום על ישראל מייצג את התקווה שתהליך תיקון, המתחיל בתוכי ויקרין לעולם כולו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל