מכתב פתוח אל מדוכאי הלב

אני פונה אלייך אחי, ואלייך אחותי. לא. אתם לא מכירים אותי. אני לא נולדתי למשפחה שלכם, אבל אני מכיר היטב את מה שאתם עוברים.

ככה זה מתחיל

אנחנו מתחילים בנחיתה גסה בעולם הזה.
נדמה לעיתים שהוא נועד לייסר אותנו יום אחר יום.
הוא פוגע.
הוא פוגע בגופנו, בליבנו וברוחנו.
לעיתים זה מגיע היישר מתוך ביתנו.
לעיתים הסתגרות בבית היא מקור הנחמה היחיד, בזמן שאנחנו חוששים לצאת אל היום יום המענה.

העולם הזה הופך אותנו לשורדים בעל כורחנו.
הוא הופך אותנו לפגיעים, לרועדים, לנידפים ברוח. כרוכים אחרי אחרים.
נזקקים לעוד מנה של אהבה והכרה, עוד מנה של להרגיש נורמלי כמו כולם.
עוד מנה של שקט נפשי - ולא משנה מה המחיר, ולא משנה מה צריך לעשות, ולמי אכפת ההשלכות העתידיות.

ככה זה מתחיל.

לכל דבר יש תכלית

אני מעוניין להבהיר לכם, והפנימו זאת עמוק עמוק בתוככם, שלכל דבר יש מטרה ויש תכלית.
בטח אתם כבר מכירים את התהליך, בו דשן מסייע בהצמחת פרחים.
בדשן טוב, יש "שיט" מאוד "מובחר", הידעתם?
בצורה מאוד משעשעת.. המממ.. טוב... אולי היא תשעשע לאחר מרחק של זמן.. דווקא ה"שיט" הוא זה שמספק את יכולת ההזנה הטובה ביותר בשלבים הראשונים. הוא זה שמזניק למרחקים ארוכים באמת.

הכל מתחיל באמונה.

האמונה מתחילה כהרגשה של העמדת פנים. משהו שלא ברור אם עומד מאחוריו משהו שיכול להיות מציאותי.
אולי אני רק ממציא דברים כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי?
אולי כבר איבדתי את דעתי, ואלו תופעות הלוואי?
האמונה תפתח מקום להבנה מוצקה וברורה יותר ויותר, ותמיד לפי הקצב הנכון לאותה תקופת חיים.

תקופת חיים יכולה להיות מספר שנים. היא יכולה להיות גם מספר שבועות או שעות או ימים.
הכל תלוי בכם, ובמידת המוכנות שלכם - לזרוק את הדרמות לפח, וללמוד את מה שצריך ללמוד.
תקופת חיים נועדה ללמד אותנו שיעור.
יהיה זה מוסר השכל, והוא ינוסח במילים שלנו, ואחרי שנכיר בו, נבחין איך הכל מתחיל להשתנות.
דברים כבר לא קורים באותה צורה.
אנחנו כבר לא מתנהגים באותה צורה.
הכל הופך לנעים יותר, להרבה יותר "מרופד".
גם העניינים הבעייתיים כבר איבדו את העוקץ, כאילו מישהו נותן לנו פס חופשי, להתקדם מהר יותר ויותר אל מקום בו רוחנו שלווה, אל מקום ברגע העכשיו, בו הכל ברור בלא מילים, כמו להביט בטבע מרהיב. ואז נרגיש איך החיים לוחשים באוזנינו, תוך כדי חיבוק ואהבה, שאנחנו לעולם לא באמת לבד, ויש תכלית מעולה לכל מה שעברנו ושאנחנו עדיין עוברים.

תקופת חיים נועדה להכשיר אותנו להיות כל מה שאנחנו יכולים להיות – וזה הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לתאר.
היא נועדה גם להכשיר אותנו, לתמוך אחד בשני.
הלב התחיל רגיש, והופך יותר ויותר, לכאב של אחרים, אך גם להבנה ברורה ומדויקת – מה עובר עליהם, ומה יחזק אותם באותם הרגעים.
תקופת החיים תכשיר אתכם, להפריח את העולם באנשים טובים.

עיקרי האמונה הראשונית

אני הולך לעבור את זה.
אני הולך לעבור את זה, גם אם אני לא מבין עכשיו בדיוק את פרטי הפרטים איך זה הולך לקרות.
אני אשרוד ואני אנצח, ואני אחזור לספר על זה, אם אני ארצה.
אני בנאדם יפה ומיוחד, גם אם העולם משכנע אותי פעם אחר פעם, בדברים אחרים.
אני עוד אשבור את ההשפעה המהפנטת שלו, צעד אחר צעד ובקצב טבעי.
אני עוד אופתע ממי שאני באמת.

יש בי עוצמה פנימית וכוחות פנימיים שלא מתגלים לרוב בני האדם. אצלם הם רדומים, ואצלי חוויות מסוימות פתחו אותם, בלי שביקשתי, ובלי שאני יכול להחזיר את זה אחורה.
אלו כוחות שאפילו אני עדיין לא מבין איך להסביר.
עוד לא התחלתי לזהות אותם אפילו במקצת.

החיים נותנים לי תמיכה מיוחדת, כשם שיחידות מיוחדות בצבא, אלו שמקבלות את המשימות הכי מסוכנות ומסובכות, מקבלות את הטכנולוגיה היותר מעולה, ואת הגיבוי האוויר והיבשתי המלא.
הן גם מקבלות את הסיוע הרב ביותר לאחר פגיעה, וכשיש צורך לסגת ולתכנן מחדש.

אני צריך לבקש את הסיוע הזה בכל סיטואציה רלוונטית, בצורה מפורשת. עמוק בתוך ליבי ורצוני.
אני צריך לכוון באמצעות מוטיבציה חזקה וחזון, מה אני בדיוק רוצה שיקרה.
מספיקה שעה אחת של מוטיבציה וחזון, בכל יום ויום, בשביל לגרש את ההשפעה הנגדית של שאר השעות הבעייתיות, ולי יש אפילו יותר משעה אחת שכזו.

החיים מדברים איתי באמצעות סמלים.
הסמלים האלה מדברים איתי ב"ציור" מאוד מיוחד. הוא מותאם עבורי אישית. את הסמלים הללו רק אני יכול לפרש. רק אני יכול להבין.

העולם מדבר איתי באמצעות אינטואיציות והרגשות עמוקות מנותקות מהיגיון, באמצעות אירועים שקורים לי, וסביבי, ובאמצעות צירופי מקרים.
כמו משחק עולם פתוח, בו עליי לפתור את התעלומה של כל שלב, או לבצע משימה קשה, אני מבין שאין לי מה לקחת אישית אף פעם.
כל מצב לא נעים שקיים עכשיו בחיי, יעלם ברגע שאמלא את כל המטרות של השלב הזה.
אני גם מבין שלעיתים אני אסחף כל כך אל תוך המשחק, כך שעדיין אקח את זה אישית – אבל זה אף פעם לא נורא. אני תמיד מגבה את עצמי. איך שלא אהיה, ומה שלא אעשה. אני תמיד מרפד לעצמי את ההתרסקות או הנחיתה, בניחומים, במילים אוהבות, ובלי לשפוט את עצמי – גם כשאני טועה, גם כשאני עושה דברים מסוימים בכוונה.
בסופו של דבר, ובקצב הנכון, אני אשוב להבין, יותר ויותר, שאני הוא השחקן, ולא הדמות האהובה שבאמצעותה הוא משחק.

רק אני יכול להבין את המשמעות של מה שקורה בחיי במלואה.
לא יועץ, ולא מורה, ולא רב, ולא הילר, ולא פסיכולוג, יכולים להבין את מה שאני מבין.

הם יכולים לתמוך באהבה וברצון טוב. הם יכולים להדריך מתוך ניסיון וידע מקצועי, אבל התשובה
הסופית, זו שהיא הכי אמיתית וקובעת, תגיע אך ורק ממני, ובמילים שלי.

רק אני מבין מה עובר עליי, ומה המשמעות של זה, ורק אני אבין לבסוף מה עליי לעשות, מתוך הבחירה שלי.

כל מה שעובר עליי עכשיו עוד יהפוך להיות גרגר חול בים של חוויות טובות, עמוקות ומלאות "בשר". הרבה יותר מרגשות, ממה שאני חושב שאני רואה עכשיו אצל אחרים, או באינטרנט, או בטלוויזיה.
יהיה לי את כל האושר שאני מחפש, ויותר.
תהיה בי שלווה ודרך חיים מלאה ברכות ונועם.

תהיה לי כל ההצלחה, שאני לא מעז לדמיין עליה כרגע, בגלל שאני מפחד להרגיש כמו מסכן שמפנטז על דברים לא מציאותיים.

אני עוד אגיד תודה, שוב ושוב, על כל הדברים הטובים שניתנו לי בימים הללו.
אני עוד אהיה בפועל, בדרך שכולם יבחינו שיש בי משהו עוצמתי, כל מה שאני יכול להיות.

זה יקרן כל כך חזק מתוכי, שגם אם אנסה להסתיר זאת, לא אוכל.
אני שונה. אני שונה לטובה כפולה ומכופלת, מכל האחרים בהם אני מקנא כיום.
קיבלתי יותר משימות מהם, יותר קשיים, אבל גם יותר פרסים ותגמולים משמעותיים.
אני עוד אוהב את השוני הזה בצורה טוטאלית, כמו התאהבות חסרת מעצורים.
אני עוד אמשוך אנשים, כמו אלו שאני מקנא בהם, להבין מה הסוד שלי.
אני עוד אוהב אותם במידה האינסופית בה אלמד לאהוב את עצמי.
גם הם, ורק אם הם ירצו, יוכלו להיות ללמוד איך להיות שונים כמוני.

אודות המדור הזה

מעת לעת, אני אפרסם כל מיני טיפים ונושאים הקשורים לניווט מוצלח בעולם המיוחד הזה.
נושאים כמו:

"למה אני עושה הכל, ועדיין דברים מסוימים חוזרים על עצמם?"

"איך משחררים טראומות ורגשות אשמה?"

"איך למצוא אהבה, ולהביע תשוקה, בדרך שתיתן לנו השלכות חיוביות ומקדמות, והרחק מכל הבולשיט שמחנכים אותנו אליו בתרבות, והמלכודות האופייניות?"

ובנוסף, דברים מהעולם האנרגטי-רוחני ממנו אני שואב השראה כיום.

אלו יהיו תמיד דברים שמבוססים על ניסיון חיים על הבשר.
אפילו לא משפט אחד שמרגיש כמו סיסמה, בלי שעבר עליי באמת, בחיים שלי.
לנוחיותכם, אני כבר נפלתי בכל המלכודות האפשריות בהשקפות העולם הללו, וביררתי מי נגד מי, ומה עובד.

דברים כמו – "מה הם אנרגיות שליליות, ואיך מתמודדים איתן בתוכנו, ובתוך אנשים שסביבנו?"

"איך משתמשים באנרגיות הטובות של החיים, בכדי להגן על עצמנו ולחזק את עצמנו?"

"האם יש נשמה ומלאכים, ואיך אנחנו יכולים להיעזר בהם?"

"האם אנחנו יכולים להתחבר ישירות לבורא העולם (או מנגנון החיים, למי שמעדיף לכנות את זה כך, או כל דרך אחרת לכנות את המפתח של העולם הפתוח הזה)?"

"איך לגשר בין הדברים הללו לבין היותי אדם דתי, או חילוני?"

"מה זה תקשור, איך עושים זאת בעצמנו, ואיך להבחין בין כל האנשים שטוענים שיש להם את היכולות הללו של ריפוי ותקשור."

עכשיו, מי שאין לו סבלנות לחכות שתנוח עליי ההשראה, להפסיק להיות פרפקציוניסטי, ולכתוב סוף סוף משהו ;) [לעיתים זה יכול לקחת זמן, בתלות במה עובר עליי אישית בחיים] מוזמן לפנות אליי ולשאול שאלה או לבקש בקשה שאכתוב על נושא מסוים.

אני אשמח גם אם תינתן לי רשות להשתמש בשאלה או הדוגמא הספציפית, ללא שם או פרטים מזהים אחרים, בכדי לפתח דיון קבוצתי אמיתי ומעשי.

לעולם לא אקח את הכוח שלכם, ואת ההבנה שאתם יכולים וצריכים לפתור את כל ענייני החיים שלכם, בעצמכם ובצורה מודעת.

הבינו שלבסוף אתם צריכים להשלים כל שלב ושלב במשחק הזה.
אני רק יכול לתת לכם מפה גסה, של איפה למצוא את הרמזים בעצמכם, ואיך להשתמש בכל מיני כלים מיוחדים שניסיתי בעצמי, בשביל להקל על המציאה. אתם עוד תפתחו כלים מיוחדים משל עצמכם.

אני סומך עליכם, בלי שאני מכיר את שמכם.
אני מאמין בכם, מבלי שאני יודע איך אתם נראים.
כי אל לכם לטעות, למרות המרחק, אנחנו כבר מכירים.
אני אחיכם לדרך.

איך להתייחס לדברים שיתפרסמו

שימו לב, שבכל מקרה בו אתם תרגישו אחרת ממה שאני אומר, אם בצורה מסוימת, וגם אם לגמרי – עליכם ללכת לפי ההרגשה הפנימית האישית שלכם.
ייתכן ובעתיד משהו ממה שאמרתי כן יסתדר בתוך החוכמה האישית שלכם, וייתכן שלא.

עלינו תמיד לתת את המקום הראשון, את העדיפות המשמעותית של "מה נכון או לא נכון", לחוכמה שבאה מהאינטואיציה וההרגשה הפנימית שלנו. ייתכן שנצטרך להיות במקום בו אנחנו רגועים ושלווים, בשביל לקבל את החוכמה הזו בצורה מדויקת אמיתית, כזו שלא מושפעת מאחרים שנמצאים בסביבה, או יום שעבר קשה.

צריך לתת את הכבוד לאותה החוכמה שאתם מפיקים, וכבר החל מהשלבים הראשונים בה מתחילים להכיר אותה. היא זו שתוביל אתכם לכל המקומות המיוחדים והמופלאים באמת.
לא להקשיב לשום דבר שמגיע ממקור חיצוני, גם אם הוא מרגיש הכי מתוק שיש, או להפך - לוחץ על רגשות אשמה ומנסה לכפות עליכם מחויבות מצפונית לציית.
צריך גם לא להיצמד אליה כאל האמת של כל הזמנים, כי יכול להיות שבתקופה עתידית בחיים, יהיה לכם טוב יותר להאמין קצת אחרת – רק אתם יודעים.

ובפוסט הבא

הפוסט הבא, יהיה החלק הראשון של השיעור הראשון והכי בסיסי שיש:

"איך לעזאזל הופכים את התוהו ובוהו, הגיהינום המציק הזה, שכיום אנחנו קוראים לו "חיי היום יום שלנו", לבועה מפתחת, מלאת שלווה, הגנה והשראה?" [שם זמני ;-)]


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל