הייקים ותרומתם לספרות ושאר חלקי החיים

כולם משתמשים בכינוי "יקה" אך לא כל אחד יודע מה מקורו ומה פירושו המדוייק. זהו כינוי שמקורו ביידיש והמתיחס ליהודי גרמני או הדובר גרמנית שאימץ את אורח החיים והמחשבה של יוצאי גרמניה ודוברי הגרמנית ממרכז אירופה.

כולם משתמשים בכינוי "יקה" אך לא כל אחד יודע מה מקורו ומה פירושו המדוייק.
זהו כינוי שמקורו ביידיש והמתיחס ליהודי גרמני או הדובר גרמנית שאימץ את אורח החיים והמחשבה של יוצאי גרמניה ודוברי הגרמנית ממרכז אירופה.

כאשר היקים עלו לארץ המילה סימלה אדם מנומס, ישר, ממושמע, דייקן, רציני, עומד על שלו , משכיל.
יש כל מיני תיאוריות על המקור. יש האומרים שהכינוי בה מהמילה ז'קט-מעיל שהם לבשו, אחרים אומרים שזה מבטא
אדם מוזר. יש הסוברים שזה ראשי תיבות של יהודי קשה הבנה.

עלייתם לארץ התחילה בשנות ה30 למאה שעברה .
אין חילוקי דעות שעליה זו תרמה רבות לארץ בשטחים רבים כגון תרבות, תעשיה, חקלאות, מסחר, מדע, משפט, ביקורת המדינה, תכנון ובכל שטחי החיים האחרים. תרומתם נשארה כמורשת לדורות הבאים.
הם הצטינו באדריכלות והביאו את הפריחה של סגנון הבאוהאוס בארץ-סגנון בינלאומי באדריכלות שבזכותם תל אביב הפכה לבירת הבאוהאוז העולמית.

עליה זו נחשבת לעליה של אנשים משכילים, אינטליגנטיים, המשמרים את התרבות הגרמנית ומורשתה.
בהתחלה הם חיו עפי תרבות זו עד שהשתלבו לבסוף בין השנים 40-60 בתוך התרבות הישראלית.
רבים לא רצו לדבר עברית והמשיכו במורשתם הגרמנית והדירו את עצמם מאורח החיים בארץ.
עם הזמן הם אירגנו להם את החיים כפי שרצו, הופיעו עיתונים בגרמנית ונקלטו היטב.
זכור סממן מובהק שהיה לאטיקט סנובי-המבטא היקי הכבד.

בעבר עליה זו נקראה "יהדות אשכנז". הקהילות בגרמניה וארצות הדוברות גרמנית חוסלו לגמרי כקהילות בתקופת השואה.היום הן קיימות מחדש ומורכבות מיהודים שחזרו לשם וישראלים.

עליה זו תרמה רבות לחיי התרבות, האמנות, הרוח ולחיזוק המעמד הגבוה בארץ.
השבוע ארגון היקים בארץ אירגן אירוע בו דנו על תרומתם ופועלם של היקים בתחום היצירה -שירה, פרוזה, דרמה, עיתונות.
ארגון זה הוקם עוד ב1932 ובשנה שעברה חגג 80 שנה מקיומו.

המרצים באירוע שנערך במשכנות שאננים בירושלים היו רפי קאופמן, פרופ אריאל הירשפלד, פרופ נורית כנען קדר וד"ר שטפן ליט.
הם דיברו על התרומה של היקים לספרות ומדבריהם הסתבר שתרומה זו אינה משמעותית ביותר כפי שציפו כתרומתם בשטחים אחרים. ההצלחות בשטח זה היו מעטות והיו סיבות אוביאקטיביות לכך כגון שפה, שוני במנטליות, אי הסתגלות לתנאי הארץ ועוד.
בהעדר קהל קוראים, חלק לא מצא מקומו בארץ ועזב.אפשר לציין את מקס ברוד אחד הבודדים שנשאר אך אינו זכור הרבה. רובם מאלו שכתבו כתבו למגירה. הבולטים שביניהם היו יהודה עמיחי ונתן זך.
יש הטוענים שזך "הזיז באלימות את אלתרמן".
לעומת זאת התרומה במוסיקה היתה משמעותית ואין עוררין עליה.

כן דובר באירוע על ספריות הייקים. המרצה בחנה את השאלה מה מכיל ארון הספרים של היקה והתברר שהוא שונה מאוד מארון ספרים של עדה אחרת.
בהיותם בגרמניה הוא היה חלק מהמודרניזם ."אמונה על הקידמה וקידומה"."ראו בו אינדיבידואליזם ואוניברסיאליזם כבעלי ערכים שוים".
מהספרים שבארון הורגשה הזיקה לתרבות הגרמנית כגון גטה, שילר, ספרות קלאסית עולמית, רילקה, קלאסיקה גרמנית, אמנות וספרות מקצועית.

בכל ארון היה משהו על אורפאוס וניתנה דוגמה שבשיריו של עמיחי, למשל, יש 7 שירים עליו.
על פי המשאל שערכה המרצה בהקשר זה, התברר שדור האבות הזדהה עם המורשת היקית אך דור ההמשך התאפיין באי שמירה של ארונות הספרים של הדורות הקודמים למרות שדור ההמשך התרשם מהספריה של ההורים והיא שימשה יסוד לחינוכו.
עפי הספרים שנמצאו בארון הספרים של היקים התברר שהם היו אנשים אליטיסטיים . הזהות התרבותית שלהם לא היתה הערצה עיורת לתרבות הגרמנית אלא לתרבות המערבית בכלל עם הדגשה של הגרמנית.

בסיום הכנס דובר על סטפן צוייג ונשאלה השאלה מדוע הוא למרות שהיה בארץ פעמים מספר לא כתב רומן על הארץ והמסקנה היתה שזה צריך היה לקחת ממנו זמן של שנה לפחות ולזה הוא לא מצא זמן גם בגלל חוסר אמצעים לכך.
צוויג אמר שהמחיר בזמן וממון לצורך זה היה גדול ואותו הוא לא היה מוכן לשלם.

המרצה סיים בהשערה שאילו צוויג היה עולה לארץ היה פוגש בה אנשים מפורסמים מגרמניה שהיו משמשים לו כקהל קוראים נאמן ואולי אם היה עושה זאת לא היה מתאבד בברזיל ואולי גם היה כותב רומן על פלסטינה.

הכנס שימש לא רק כנס שהאיר פנים על העדה הייקית אלא גם ככנס מפגש של יוצאי גרמניה והדוברים גרמנית,פגישה של קרובים, מכירים, ידידים שזו היתה להם הזדמנות מצויינת להפגש.
 
 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל