.השער הקסום

כי הלמו בה פגעי השכול ובאין חוסן, סגרו עליה צללי הלילה.

פתחו לי את השער, קראתי ואיש לא שמע.
פתחו לי את השער, התחננתי,
נקשתי בדלת נואשת, ואיש לא שעה.
נותרתי שם כורעת לפני השער החסום
ויבשו דמעותי.

ידעתי לעולם לא אכנס שוב בשער הקסום.
ולפעמים כאשר אני מכונסת בתוך עצמי
אני שוב שומעת את הילדה הרכה שבי
בדלת הרפאים נוקשת
ומבקשת את המלים הנפלאות
שעוברות מאם לבת,
אשר שוב לא שמעתי
והן לא תאמרנה לי.

כי הלמו באמי פגעי השכול
ובאין חוסן
סגרו עליה צללי הלילה.

רק מלות כפרה ספורות
שבטאה אמי בטרם לכתה
גלו לי,
שהן היו אתה
ונותרו עומדות
בקצה לשונה.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל