מורשת הירושימה

מורשת הניצחון של האור על החושך

נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, לאחר הכרתו במדינת ישראל, הביא ציטוט מתוך הפרק החביב עליו ביותר בספר תהילים: "על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון".

הנשיא הארי טרומן ראה את מדינת ישראל כנווה מדבר של חירות ותקווה. הצהרתו המיידית של הארי טרומן על הכרתה של ארצות הברית במדינה יהודית, נבעה מהבנתו ופירושו לתנ"ך ולספרי ההיסטוריה. הוא התבטא כך: "זה פשוט היה הדבר הנכון לעשותו".

הנשיא טרומן נקט בעמדה ברורה בכל הקשור להשכנת שלום עולמי. הוא המשיך את הקו בו נקט קודמו הנשיא רוזוולט, לפיו רק כניעה מוחלטת וללא תנאים של האויב, תהיה מקובלת על בעלות הברית, במאבקן להשיב את השלום בעולם לכנו. האויב סירב.

טרומן, עוד בהיותו בוועידת פוטסדאם, גרמניה, במהלך שיחות בין המעצמות המנצחות: אמריקה, בריטניה ורוסיה – קיבל דו"ח קצר ובו תוצאותיו המדהימות של נשק יום הדין, אותו הורה לפתח כנגד האויב. הוא כתב ביומנו: "גילינו את הפצצה הנוראית ביותר בהיסטוריה של העולם".

הארי טרומן, נשיא ארצות הברית, נתן בט"ו באב, הרשאה לשימוש בפצצה נגד יפן, ונתן הוראה לדאוג לכך, שהפצצה תהיה מוכנה, מיד עם שובו מוועידת פוטסדאם באירופה.

למחרת היום, יצאו ארצות הברית, בריטניה וסין באולטימטום משותף נגד יפן, הידוע בשמו "הצהרת פוטסדאם". האולטימטום היה כניעה ללא תנאים של כל כוחות הצבא היפני, או השמדה מיידית ומוחלטת. היפנים דחו את ההצעה. אז נתן הנשיא טרומן אור ירוק סופי להטלת פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה. העידן האטומי החל.

בשעות בהן הופצצה הירושימה היפנית, שהה הנשיא טרומן על סיפונה של שייטת, בדרכו חזרה לארצות הברית. הוא שמח מאוד לקרוא את המברק המבשר כי תוצאות הטלת פצצת האטום ברורות וחדות – הצלחה בכל המובנים. חיוך התפשט על פניו, בעודו אומר: "זהו הדבר הנהדר ביותר בהיסטוריה". בנאומו לאומה באותו יום, הודה טרומן לאלוהים על כך שתכנית האטום הגרמנית נכשלה ועל הצלחתה של אמריקה. באותו נאום הזהיר טרומן את יפן: "אם לא יקבלו כעת את התנאים שלנו, הם יכולים לצפות לגשם של הרס מן השמיים, כפי שלא נראה כמותו על פני האדמה". טרומן לא המתין זמן רב. הוא מימש את איומו שלושה ימים לאחר ההפצצה הראשונה.

הנשיא טרומן מעולם לא התחרט על החלטתו להשתמש בפצצות האטום כדי להביא לסיומה של המלחמה, בטענה שהיא חסכה אבידות של עשרות אלפיי, אם לא מאות אלפיי, חיילים אמריקנים שאין ספק שהיו נהרגים, אילו האמריקנים היו בוחרים בפלישה קרקעית ליפן. טרומן קבע, כי רק ההלם, שנגרם בעקבות מכה אטומית, שכנע את היפנים להיכנע. החיילים האמריקנים ידעו וגם אמרו, כי קרוב לוודאי שלא היו שורדים פלישה לאיי יפן, וכי הודות להחלטתו של הנשיא שלהם, הם חיים עד היום. הדבר היחידי עליו התחרט הנשיא טרומן, הוא שפצצת האטום לא הייתה מוכנה בזמן, כדי שניתן היה להשתמש בה נגד הנאצים.

בבואנו לדון היום בשאלה כיצד להכריע את הג'יהאד שהכריזו על מדינת ישראל, אויבים מבפנים ואויבים מבחוץ, עלינו להפגין כלפי אויבינו מידה גדולה של נחישות, כמו זו של הארי טרומן ושל האומה האמריקנית ביחס לאויב אכזרי ומרושע מאין כמוהו. מה שעלינו לעשות בראש ובראשונה, הוא להציל את חייהם של אלפיי חיילינו. בכך גם יינצלו חייהם של אזרחים חפים מפשע.

מעשיהם של היפנים היו מעשי זוועה, כמו המתקפה על נמל הפנינים שהגיעה ללא התגרות מצד ארצות הברית, המתקפה על ננקינג, צעדת המוות של בטאן, ספינות שבויי המלחמה, הטבח במנילה, הרעבתם ורציחתם של שבויי מלחמה והניסויים הרפואיים הקטלניים שנערכו על אסירים סינים. היפנים עצמם הודו, ואמרו כי זה היה דבר טוב שהאמריקנים השתמשו בפצצה, כי הממשלה היפנית לעולם לא היתה מפסיקה את המלחמה. היפנים אימנו טייסים מתאבדים, ובנוסף לכך אימנו נשים וילדים להילחם עד טיפת דמם האחרונה. יש קווי דמיון רבים בין היפנים והנאצים במלחמת העולם השנייה, לבין אויבי מדינת ישראל של היום. ארגוני הטרור הערביים והאיסלמיים מתחרים בהצלחה בחיילים היפנים ובחיילי האס.אס הגרמנים באכזריותם.

עלינו ללמוד וליישם, אל מול פני המלחמה הבאה, את לקחה של מורשת הירושימה. כאז כן היום, זו מורשת הניצחון של האור על החושך.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל