שגרת החיים ככלי לאבחון ופיתוח עצמי

נוכל לחלק את שגרת חיינו שבעולם החיצוני לשני מקרים טיפוסיים: "אנחנו על הגל" או ש"נפלנו מהגל".

שימו לב, לא מדובר בחלוקה רעיונית:

הרווחתי ככה וככה או הייתי במקום הנחשב הזה וקיבלתי יחס טוב מהאנשים הנחשבים הללו, לעומת לא קיבלתי היום רווח או יחס.

אלא בהרגשה פנימית:

היום הזה עבר לי בנינוחות פנימית יחסית, באינטראקציות חיוביות עם אנשים מוכרים וזרים, בצורה מעניינת וזורמת, לעומת עבר לי במתח ועצבים, ובהרגשה של מאבק.

הבינו שאנחנו מתחילים כל יום, ללא קשר למי שאנחנו ועד כמה "בעייתית" הייתה הרגשתנו בלילה הקודם, כמו דף חדש חלק ורענן, שמציב אותנו מחדש "על הגל".

כל יום הוא בריאה חדשה מבראשית.

הצהרה זו עשויה להישמע כלא קשורה לחיים האישיים של חלקנו, אך עוד נדבר על כך בהמשך, על איך אנחנו אלו שעשויים להביא איתנו את הלילה הקודם אל פתיחת היום החדש.

שגרת היום שלנו היא כלי מצוין, זמין ונגיש, שכל אחד יכול להשתמש בו בכדי לאבחן ולפתח את עצמו קדימה בחיים.

תחילת היום

את תחילת היום אנחנו פותחים בדרך כלל עם עצמנו, או עם אנשים אחרים שאנחנו אוהבים. זה הזמן הכי מיוחד שיש לנו, עם הכי הרבה כוחות להשפיע על מה שיקרה הלאה בהמשך היום.

זה זמן שחשוב לנצל בגיבוש המשאבים הפנימיים וחיזוק "וייב" גבוה וחיובי.
אצל כל כך אחד, בכל תקופת חיים, זה אומר משהו אחר, והוא יודע איך זה מתגבש אצלו, על ידי ניסיון, טעייה והתאמה.

העקרונות הכלליים הם:

1. להתרכז בהשראה פנימית רוחנית (להיות בצורה יזומה אופטימי, שלו וחיובי ללא סיבה קונקרטית) ובלב פתוח ומקבל (למשל לא לנזוף בעצמכם אם לא הרגשתם טוב בלילה הקודם)

2. לפתח ולעסוק בשיגרת בוקר קבועה יחסית, כזו הקשורה בתחזוקת הגוף והמרחב האישי (סדר וניקיון קל)

3. להשתדל להתחבר ל"וייב" של ילד שמחכה להשתעשע עם מה שהיום יום עומד להביא לו, גם אם זה מרגיש מאולץ ולא קשור בהתחלה.

דווקא כשנתמקד פחות ב-"מהן החובות שלי לימים הקרובים", יהיו לנו יותר משאבים פנימיים בשביל להצליח להתמודד עימן בצורה מיטבית בהמשך היום.

תחילת היום הוא כמו מגבר שמשליך על שאר היום, מעצים התנסויות טובות שיהיו בו, ומעדן התנסויות מאתגרות שיהיו בו, אז בטח ובטח לא לפתוח אותו בחדשות ותרבות רדודה (אם אתם חייבים, אז בהמשך היום)

אם ארוחת הבוקר היא החשובה ביותר, אז שימו לב מה אתם מאכילים את עצמכם פנימית, שאת תוצרי הלוואי שלו תצטרכו לעבד ולפלוט בהמשך היום.

בצורה כזו, כאשר אנחנו פותחים את היום בהרגשה "אינסופית" של רוח פועמת, מרחב נקי ו"וייב" חיובי ושקט, אנחנו כמו קוראים לרוחנו להתחבר איתנו ולהתלוות אלינו במהלך היום, כמטען עצום של משאבים וכוחות.

כשנצא מהבית וככל שנתקרב אל הלימודים או העבודה, המימד הרוחני שלנו "ינחית" את הוייב הזה בצורה בטוחה וזורמת אל המחויבויות הקונקרטיות של היום יום, ואל המימד ה"מעשי".

מהלך היום

העיקרון הכי מתגמל בחיים האלה – לשמור על הפנימיות שלנו נקיה וטהורה ככל האפשר משליליות.

אם תקפידו לשמור על עצמכם חיוביים ונקיים, לא לשאת רגשית או מחשבתית משאות הקשורים לימים או לילות קודמים, אתם תשימו לב שהיום זורם בכיף ועם רגשות חיוביים, למרות שכביכול שום דבר "עובדתי" לא השתנה מימים אחרים.
גם אינטראקציות עם אנשים אחרים יהיו מסוג של כבוד ואכפתיות הדדית.

דברים מתחילים פתאום להסתדר עבורכם ולנוע קדימה בכל מה שקורה ביום, כמו בדרך קסם.

גם אם עדיין נשארו כל מיני דרמות חיים שמחכות להיפתר, גם אם עדיין אתם לא מסוגלים להסביר לעצמכם דברים שקרו בעבר או קורים עכשיו, משהו בתוככם יסרב למנוע מעצמו להתרווח בהרגשה הטובה של סיטואציית העכשיו.

יהיה זה כאילו עד עתה צפיתם בתוכנית טלויזיה עם קליטה משובשת מלאה ברעשים, ורק עכשיו, כשהקליטה הסתדרה, אתם מבינים עד כמה היא היתה משובשת בעבר.

אבל, סביר להניח שמשהו או סט של דברים יקרו, שאט אט יפילו אתכם מה"גל" הזה.

כשמשהו כזה יקרה, אתם תרגישו את ההבדל. אתם תבינו לחלוטין שמשהו מהותי קרה שפגם בוייב הנינוח והמאפשר.

כאמור, בדרך כלל, מדובר בשליליות ש"ליכלכה" את הפנימיות שלכם. שליליות יכולה לנבוע ממקור עצמי או מסביבה חיצונית.

שליליות עצמית זה למשל, חזרה לרוטינות של הלקאה עצמית, ייאוש או אשמה, עצב הקשור לעבר או חרדה ממה יקרה בעתיד. התנהגות או הרגשה שלילית כלפי אחרים (לא משנה אם זה בצדק או לא, הנזק נגרם בכל מקרה), היצמדות לרכוש ודברים שקורים לו ודברים מסוג זה.

שליליות של סביבה חיצונית זה למשל, חדשות מעוררות כעס או פחד. מתן חשיבות לתרבות חיצונית הקשורה בלגרום לך להרגיש רע עם מי שאתה, או איך שאתה נראה, או מה המעמד החברתי כלכלי שלך.

כמוכן היגררות לדיונים מיותרים, בין אם בדימיון, ובין אם בתקשורת ממשית עם אנשים אחרים, על מלכודות "מטריקסיות" נפוצות הקשורות בנושאים של פוליטיקה, דת, פערים חברתיים או חלוקה מלאכותית לקבוצות חברתיות.

כך או כך, כשדברים כאלו קורים ופוגעים לכם ב"וייב", זו ברכה משמיים.

זה אומר שסוף סוף מראים לכם מהם הנקודות הרגישות שלכם. מהם המקומות אשר מוציאים אתכם מן הוייב הגבוה, זה שמאפשר לכם להנות באושר מלא מכל יום בפני עצמו, לגרום לדברים חדשים להגיע עד אליכם וללא מאמץ מיוחד, ולהתקדם משמעותית לקראת יצירת תקופות חיים חדשות ורעננות.

אפשר להגיד שמגלים לכם בעקיפין מהו ה"סוד" שיגרום לחיים שלכם לעבור שינוי משמעותי.

מקור השליליות הזו קשור בדרך כלל ב:

נושאים פנימיים לשחרור,
לדעת איך להתמודד בצורה חיובית עם אנשים מסוגים שונים,
לדעת לעבוד נכון עם תכונות מסוימות של עצמנו שלעיתים אנחנו מביעים בצורה לא מאוזנת.

נושאים נפוצים לשחרור ועקרונות לפתירתם

הדרך המדויקת תמיד תגיע ממכם, באינטואיציה ותוך כדי ניסיון, טעיה והתאמה:

1. אירועי עבר שחייבים להשלים איתם -- למצוא את ההשפעות הטובות שנוצרו עלינו בטווח הארוך. לעשות טקס סמלי שבו כל השליליות נשאבת מאיתנו החוצה, יחד עם האירוע והאנשים הקשורים אליו. להחליט שאנחנו בוחרים לשחרר ולהצהיר זאת בכל פעם שהדברים עולים, להצהיר שאנחנו מעוניינים שיראו לנו איך לשחרר ושיסייעו לנו בתהליך.

2. חרטות ואשמה – פיתוח קבלה ואהבה עצמית, מתן גב תמידי לעצמנו, מתוך ראיה שכל הדברים שעשינו "לא בסדר", נועדו ללמד אותנו להיות האדם הגדול יותר שאנחנו הופכים להיות, ובכך הופכים במבט לאחור לברכה. זה בסדר כשעולים בנו רגשות שליליים, זה אומר שצריך לעבד אותם בדרך של פריקה ושחרור, ואנחנו מתנקים מהם סופית בקצב טבעי ונכון.

זה פחות מקדם ליזום את ההעלאה הרגשית הזו בעצמנו כתוצאה משיעמום וריקנות. רק אנחנו יכולים להבחין באינטואיציה מתי זה כך ומתי זה כך.

3. ניסיון לשלוט במה שאחרים אומרים או עושים -- התמקדות בבניית תחושה יום יומית של רוגע ואושר ובהיותה נובעת מחוסר צורך לשלוט על אחרים. להשתדל להבין שלהיות מאושר ונינוח באופן יום יומי, זו ההשפעה הכי חזקה שעשויה להיות על המציאות בכללותה.

עבודה יעילה עם אנשים אחרים

צריך לדעת מאילו אנשים להתרחק, ואם לא ניתן חיצונית, אז לבנות הגנה פנימית בדרך של הפחתת החשיבות של דבריהם ומעשיהם, והתמקדות בערך העצמי שלכם -- למשל כאלו שמנסים לסחוט אתכם רגשית, או מקנאים בכם. כאלו שתמיד רוצים ממכם משהו, או שאיתם אי אפשר לדבר בלי להתווכח על משהו, או שתמיד בגישה מדכאת על החיים. כאלה שאוהבים לרכל וללעוג.

שימו לב לא לשפוט אותם אפילו בלב ולפתח שליליות עצמית – זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להימנע ממנו. להפך, ככל שאנחנו אוהבים את עצמנו ברגעים השליליים והכבדים האישים שלנו, לא נוכל להימנע מלאהוב או לפחות לכבד אחרים במצבים דומים, שגם הם עדיין "שבויים" בדרך לשחרור.

כמובן שלא ניתן להימנע מכל האנשים שישנה שליליות רבה סביבם, אך ככל שנשתדל למצוא דרך להתנהל איתם בצורה חיובית, אנחנו נבין בסופו של דבר איך להתאים את צורת התפקוד, ולעיתים אף נעזור להם בהשראה פנימית להיות יותר חיוביים בעצמם, ובכך לשפר גם את יום יומם והתפתחותם.

לדעת להתקרב ולחזק תקשורת עם אנשים שמקרינים חיוביות סביבם. בצורה זו אנחנו מחזקים אחד את השני בלשמור על חיוביות למרות דברים מאתגרים.

עבודה יעילה עם תכונות לא מאוזנות שלנו

אלו תכונות כמו חוסר סבלנות, פזרנות, נטייה לעצב או כעס או לעג, וכל דבר פנימי שיוצר איזשהו אירוע שפוגם לנו בוייב. דברים אלו נובעים במקורם כתוצאה משני הנושאים הקודמים (דברים שצריך לשחרר, וללמוד איך לעבוד עם אנשים אחרים). צריך ללמוד למתן את הביטוי שלהם, כל עוד לא הושלם הטיפול במקור הפנימי שמניע אותם, לא לשפוט את עצמנו כשהם מופיעים, ולהבין שמכל "טעות" שאנחנו עושים, יש לנו את היכולת להפוך אותה לברכה במבט לאחור, על ידי למידה ממנה, שתהפוך את התכונה הזו להיות "קצת אחרת", ועם השלכות חיוביות.

יש עוד הרבה מה לדבר כאן ובלתי אפשרי לכסות את אינסוף המקרים הפוטנציאליים, כי כל נושא שכזה קשור בצורה אישית לפגיעות שעברנו בעבר, לחוסר התמקדות בערך העצמי, לטובת התרבות החיצונית המהפנטת ומשעבדת, ולשליליות עצמית שנובעת מכוח ההרגל ומלכלכת את פנימיותנו: כעס, לעג, אלימות או ניצול – כלפי עצמנו ואחרים.

השתדלו לזכור, שכל נושא כזה שיופיע במציאות ויעורר מודעות פנימית ברורה ש"יש כאן נושא שפוגם בוייב החיובי שיצאתי איתו מהבית", הוא בפוטנציאל דחיפת טורבו לחיים שלכם -- הקלה בהתמודדויות והגעה ליעדי חיים רצויים בלא מאמץ מיוחד.

כמוכן, ניתן להשתמש במודעות כזו בשביל לדעת מתי לפעול ומתי לא.

בדרך כלל, כשאנחנו בוייב חיובי, זה הזמן להחליט החלטות משמעותיות, לפעול פעולות שלא ברור האם יצליחו, לתקשר עם אחרים על דברים שמלחיץ אותנו לתקשר עליהם, ובאופן כללי להתרחב יותר בהוויה שלנו בתוך העולם הממשי.
כשאנחנו בוייב נמוך, זה הזמן להתאפק, להמתין שהסערה תחלוף, ולהתמקד בהתכנסות פנימית מרגיעה ומנחמת. להישאר בשקט פנימי וחיצוני, ו"לא לעשות תנועות חדות".

סוף היום

גם אם היום עבר בטוב יחסי וגם אם לא, אפשר לבחור לשחרר את כל מה שהיה עוד בדרכנו לבית. להגיע, לשטוף את עצמנו ואת כל השליליות שהיתה במרחב הפנימי והחיצוני שלנו, לאכול ולהיטען מחדש.

כמו בבוקר, גם כאן זה תלוי בנו, למצוא את השיגרה המסוימת שתסיר מהרוח שלנו את כל החלודה שהצטברה עליה במהלך היום ה"מעשי", ותמלא אותנו מחדש בוייב גבוה.

גם כאן היא קשורה בבסיסה בתחזוקת הגוף והמרחב הפנימי (להשתדל בלי חפירות עצמיות על כמה אתם עייפים או נמאס לכם מהחיים שלכם וכדומה).

בערב צפויים להיות הרגעים היותר בעייתיים, וצריך לדעת להישמר מהם או לפחות למזער למינימום את השלכתם.

ערב הוא הזמן שבו עשויים לצוף עניינים לא פתורים או לא משוחררים מהעבר, יעדים אישיים שאתם מרגישים שפספסתם, ובכלליות כל פצע או מכאוב מקבלים צורה בולטת בשעות הערב והלילה.

בשעות אלו, קשה לנו יותר יחסית למצוא את החיבור לוייב הגבוה, כי כמו שאמרנו, כל יום הוא בריאה חדשה, וישנה הרגשה פנימית שהנה מסתיים ה"סרט" ועוד לא קרה ה"סוף הטוב". לכן זהו זמן שבו צריך להזכיר לעצמנו שמחר יום חדש עם אנרגיות חדשות, וההרגשה הזו כבר לא תהיה קיימת בו. תמיד לזכור שזה שאני מרגיש כבד כרגע, זה זמני לחלוטין. כבר למדתי שייתכן שבערב אחד ארגיש "סוף העולם" ולמחרת ארגיש אחרת לגמרי.

התמקדו בחיבוק עצמי, בהתכנסות מרגיעה, בשהייה עם אנשים שעושים לכם טוב, ובעידון תופעות הקשורות לתסכול או ריקנות.

אני כמובן לא אגיד לכם איך להתמודד עם העניינים שלכם או מה לעשות, אבל כן כדאי ככלל אצבע, לשמור על מרחב פנימי מסוים שבו אתם מרשים שתהיה תקווה ואמונה, מבלי ידיעה איך הדברים יצליחו להתממש בפועל.

את המרחב הזה תוכל למלא הרוח, גם אם בדרך סמויה ומעודנת יותר משעות הבוקר -- לנחם, לעודד, להזכיר לכם שאתם לא לבד, ושאין מקריות בחיים, שכל אירוע קורה לטובתנו בצורה חכמה ומופלאה, וכל התשוקות של הלב, הם במרחק מסוים של התאמת וייב פנימי, שאותו אנחנו מבצעים גם מבלי להרגיש, בצורה הדרגתית ובקצב טבעי נכון.

צריך ללמוד ליהנות מהדרך ומבלי למהר. לא להתרכז ב-איך החיים נראים לך בשלב זה ולאילו התנהגויות הם מדרדרים אותך בדרך, אלא להתרכז פנימית, במיוחד ברגעים אלו, במה שחשוב --

ההבנה שצריך לשחרר את הדברים שאנחנו קושרים את עצמנו אליהם (מספיקה ההבנה -- השחרור המלא יעשה ויורגש בזמנים חיוביים יותר),

בפורקן רגשי של כל העצב והחרטה והכעס, בין היתר על ידי התנהגויות, דיבורים ושירים שנוגעים בליבכם (מוזיקה היא כלי מעולה לפתיחת ערוץ שמנקז רגשות).

כדאי לעשות זו בדרך טובה ומקדמת. זכרו – אנחנו לא מעוניינים לסחוב שום דבר אל היום הבא. ישנו פורקן רגשי מהסוג שמגיעה אחריו תחושה פנימית טובה וברורה של ריק וסיום, וישנו פורקן מהסוג שמזין את עצמו שוב ושוב, ומהווה חיטוט בפצעים ופגיעה עצמית.

לסיום

ככל שתתרכזו בלרכב על הגל, ככל שתעצבו את השיגרה ואת הדרך שבה אתם מתפקדים בה ומביעים את עצמכם בעניינים רגישים שקורים, כך שיתמכו ברכיבה עליו -- אתם תתחילו לעבור רצפים של ימים על הגל, התדירות של הנפילה ממנו תהיה רחוקה, ומורגשת הרבה יותר בהבחנה.

כשתבוא נפילה לאחר רצף ימים על הגל, אתם תבינו שמגיע נושא מיוחד, כמו עבודת גמר של התקופה הנוכחית, שלאחר פתירתו, כמו בדרך קסם, אתם תהיו במקום אחר בחייכם בתחומים רבים.

אני מאמין בכם. האמינו בעצמכם.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל