בעיותיו של א-סיסי והשלטון במצריים

מצרים ניצבת בפני בעיות קשות ונשיאה עבד אל-פתאח סעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי צריך לעמול קשה כדי להעלות את המדינה בחזרה לפסים יצרניים ומלוכדים. בסקירה שלפנינו אני מנסה להביא את הבעייתיות בפניה ניצבת המדינה הענקית הזו, על מורכבותה הכלכלית והמימשלית.

הבא נבחן אחת לאחת בעיות שקיימות בפני מצרים של היום:
הנילוס – מקור חייו של העם המצרי, מצוי בסכנה גיאופוליטית עקב אי הסכמה בין כלל המדינות שהוא חוצה אותן לגבי השימוש במימיו. יוצאת דופן בעניין זה היא סודאן, לה יש הסכמים חתומים עם מצרים שמתבצעים ואילו הסכם שנחתם בשמנו עם אתיופיה אינו שווה את הנייר עליו נחתם בגלל סירובה של מצרים להפעילו ככתבו וכלשונו. אך מלבד סודאן יש כאמור את אתיופיה, ואת אוגנדה, דרום סודאן שסועת המלחמות הפנימיות, טנזניה, קונגו וקניה המשתמשות במימיו של הנהר הענק הזה וגורמות לכך שהשפיעה שלו בעת הגיעו למצרים ירדה בשנים האחרונות ירידה משמעותית עד כדי ייבוש חלק מהדלתא שלו בחופי הים התיכון ואובדן פוריותה בגלל שקיעת הסחף הפורה שהיה מגיע אליה במעמקי אגם נאצר. אגב אתיופיה ניצלה את חוסר השקט במצרים והמהפכות התכופות כדי לבנות את "סכר המלניום" שבעוד חודשים ספורים יחל בפעילותו ואז תיגרע כמות אדירה מיכולת השפיעה של הנילוס ומטיב המים שמדשנים שלו.
אבל הבעיה העיקרית בעובדת ירידת השפיעה של מימי הנילוס היא העלייה המתמשכת ביבוא הדגנים שמגיעה לאחרונה לכמעט 50 אחוז מכלל הצריכה המצרית. אל נשכח שמחירי הדגנים לסוגיהם בשווקים העולמיים עלו בשנים האחרונות עליה חדה והנה לנו מקור נוסף להתדלדלות הקופה הממשלתית. כיוון שהזיכרון של רבים מאתנו קצר אז הנה תזכורת קטנה: ה"אביב הערבי" שכותב שורות אלו מעדיף לקרוא לו ה"חורף הסוער הערבי" התפתח בגלל עליית מחירי הקמח ושאר מצורי היסוד- דבר שהביא להפגנות במידאן א תח'ריר (כיכר החופש) בלב קהיר ולנפילת שלטונו של חוסני מובאראק. נכון, קיומו של אגם נאצר שנוצר בעקבות הקמת סכר אסואן מאפשרת למצרים לחיות על מי שתיה מהמאגר הזה במשך שנתיים ימים, במקרה הגרוע בו הנילוס יפסיק לזרום בהיקף שהוא זורם עדיין כיום או שדרגת הזיהום שלו תגיע למצב שהוא יהפוך למדמנה זורמת.
בנוסף לנילוס קיימת תעלת סואץ שהייתה בעברה מקור הכנסה רציני לתקציב המצרי מאז הלאמתה בשנות ה-50 של המאה שעברה, הופכת אט אט לנטל. ההכנסות ממנה יורדות בעקבות ירידת קרנו של הנפט המזרח תיכוני כשמכליות עם נפט סעודי, קטארי או בחארייני אינן עוברות בתכיפות בתעלה. הוסיפו לכך את הירידה בשייט במייצר באב אל מנדב בגלל התפתחות תופעת הפיראטיים הסומאליים והנה לכם מתכון ברור להפסדים בהכנסות המצריות מהתעלה.
בד בבד מחירו הצונח של הנפט מעבר לבעייתיות בהכנסות מהתעלה פוגע גם בשדות הנפט המצריים באבו רודס. (כן אבו רודס שהכניסה בתקופה של עד 1977 הכנסות יפות לתקציב מדינת ישראל בשל שליטתנו בסיני) ההפקה הופכת ליקרה והמחיר ממשיך לתעתע בשווקי העולם. מאידך המדינה מפסיקה לספק גז לגורמי חוץ בגלל העלייה בצריכה הפנימית שלה והגורמת בכך לירידה בהכנסות במטבע קשה לקופה המצרית הנקובה.
אחד נפגעים העיקריים מהתמורות השלטוניות במצרים, פעילות ענפי אל קאעידה הסוררים (מהם יצאה דאע"ש) והג'יאהד העולמי וחוסר היציבות בה הוא ענף התיירות שכמעט ונמחק.
גם גידול האוכלוסיה במצרים שהיקפו אמנם ירד בשנים האחרונות לעומת שנות השמונים של המאה הקודמת כמעט ב-30 אחוז, משפיע רבות על חוסר היכולת לאזן את הכלכלה המצרית.
בד בבד מצרים של א-סיסי נלחמת מלחמת חורמה נגד קבוצות הטירור והאחרים המוסלמיים (כולל הפלג שלהם המוכר לנו והקרוי "חמא"ס") כשעיקר המאבק הינו נגד הארגון הסלאפי "אל תואחיד ואל ג'יהאד" –זהו הארגון ששייך להתארגנות אל קאעידה – והיא קבלה אישורים ממשלת ישראל להכניס כוחות צבא לצורך זה (הסכם השלום בין ישראל למצרים מגביל את מספרם של החיילים וכלי הנשק שמותר למצרים להחזיק בסיני).
כל העובדות שמניתי יוצרות הזדמנות גדולה לממשלת ישראל להפעיל מערכות סיוע חקלאי מחד וכן להפוך את צינור הגז שבעבר סיפק גז לישראל, לצינור שמספק גז למצרים ואפילו מכירת חשמל ישראלי בקווי הולכה של מתח גבוה דרך סיני ללב מצרים. כמו כן ישראל מסוגלת לסייע למצרים בידע רב להתפלת מי ים ושימוש חוזר במימי שופכין מטוהרים ובכך לקנות את לב העם המצרי שחלקים רבים ממנו רואים בישראל נטע זר במזרח התיכון. אז יללה בואו נבנה להם פירמידה מודרנית של סיוע שגם אנחנו נרוויח ממנה.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל