כ ש ה ל כ ת

כשהלכת, ורחקת מאד, הייתי אשד גועש שוטף בנופים עצומים

כשהלכת ורחקת מאד,
הייתי אשד גועש
נשפך מגבהים
שר וזורם,
שוטף בנופים עצומים.
והזמר ההוא התנגן
באלפי רסיסים של כמיהה
בכנור הרוחות.

געגועי היו
פרחים שזורים,
אדווה על המים
באוקיינוס החיים.
בשוך הסערות
בשפל,
נחו בחול.

אגרותי היו סירות מפרש
לבנות מפליגות
ברוח הים אליך.
ובכיי - ליקוי-חמה,
ענן סופה על עין השמש.
ואני נשבעתי לקשת
שתופיע בהדר צבעים
לקרוע את מסך העננים.

ואודה
ראיתיך בפתח שושן הרוחות,
פונה ואינך עונה.
ואני זכרתי פרחים
שקטפנו יחד.
ושבתי להלך לצידך
על פלומת חלומי.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל