התפכחות
פַּעַם נַקָשְתִי בְּשֶקֶט,
סְתָם כָּךְ, לְלֹא הַכָנָה,
כִּמְעַט מֵאֵלֶיהָ, נָסוֹגָה הַדֶלֶת,
הַעֵינַיִים הֵאִירוּ, בְּלֹא תִפְאוֹרָה.
לְפַנִים, בֶּהֱיוֹתֵנוּ דַּלֵי מַחְסוֹמִים,
אַךְ טִבְעִית הָיְתָה הַקִירְבָה,
לְכִידוּת צְעִירָה, עֲתִירָת עֲרָכִים,
חַבֵרוּת לֹא הָיְתָה אוֹת רֵיקָה.
שְׁיָרִים נוֹתְרוּ מֵאוֹתָם הַיָמִים,
גַם הַדֶּבֶק נֶעֱדָר מִתוֹכַם,
כִּבְאַדָמָה יְבֵשָׁה נִבְקְעוּ הַסְדָקִים,
אֵדֶי רֵיקָנוּת מְפַעֲפְּעִים בַּעָדָם.
חֶבְרָה מְפוֹרֶרֶת רַבָּת קִיטוּבִים,
מְעַקֶרֶת אוֹשְיוֹת קִיוּמֵנוּ,
בְּאִי הַשְּׁפִיּוּת עוֹמְסֵי נִיגוּדִים,
מֻנָּחִים כְּמוֹקְשִׁים לְפִתְחַנוּ.
לֹא עוֹד עַם סְגוּלָה,
כְּזוֹהַר אוֹרוֹ הַבִּלְתִּי נִדְלֶה,
מוּבָלִים עַל יְדֵי מַנְהִיגוּת רְדוּדָה,
וְאִיש הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.