השר לחוסר אנושיות בסיסית

ישראל כץ רק הוכיח מה שנכון להרבה פוליטיקאים אם אין מצלמה באזור - הפרצןף האמיתי

לשמוע ולהתבייש

מה שאני כותב כאן רחוק מאד מפוליטיקה. למעשה - לא קשור אליה בכלל. במקרה מדובר כאן על שר בממשלה אבל ללא שום קשר להשתייכותו הפוליטית ולמה שאני אצביע בבחירות הקרובות. ידידי המכירים אותי יודעים שהייתי כותב את זה ביחס לכל פוליטיקאי, יהיו אשר יהיו דעותיו. מדובר כאן על אנושיות לשמה ולא יותר מזה.
בדרך כלל אין לי זמן בערבים לצפות במרקע בתוכניות שונות. אם יש משחק טוב בגביע אירופה לאלופות אני נאבק עם עצמי למצוא זמן. אבל הרבה פעמים, כמו אתמול למשל, המכשיר פתוח ברקע. כמעט תמיד אני בעיניני ולא מקדיש לו תשומת לב. אתמול, חרגתי ממנהגי לכמה דקות כשהקשבתי לסיפור מרגש שהוצג בתוכנית "עובדה". דובר שם על זוג שאיבד את שני בנין בשנות העשרים לחייהם בתאונה מחרידה בציר ז'בוטינסקי , בוארך פתח תקווה, ציר שכבר גבה את חייהם של כמה עשרות אנשים עד שהוחלט סוף סוף לסגור אותו לתנועת כלי רכב. אם אינני טועה
יעשו עבודות במקום על מנת להפריד את התנועה הסואנת שם מהולכי הרגל, מה שהיה צריך לעשות כהר מזמן ובכך לחסוך בחיי אדם יקרים.
הזוג הזה, שכבר אינו צעיר, לא שקע במרה שחורה. אמנם ברור שזכר הבנים ניצב לנגד עיניהם כל העת אבל הם החליטו באומץ להביט קדימה בתקווה ולהביא לעולם חיים חדשים. וכך, בגיל שבו מרבית האנשים כבר הופכים לסבא וסבתא, נולד להם זוג תאומים.
אף כי מקרים כאלה של אובדן ויצירת חיים חדשים אינו נפוץ, הוא קיים ומידי פעם שומעים על מקרים כאלה , ומתרגשים מחדש. אבל זו רק ההקדמה, על מנת שמי שקורא כאן יבין את הרקע.
במהלך התוכנית שודרה שיחת טלפון בין אם הבנים לבין שר התחבורה, ישראל כץ. מן הסתם היא רצתה לשוחח איתו על הנתיב המסוכן הזה (דומני שהשיחה היתה לפני שהוחלט על סגירת הקטע הזה למעבר רכבים) ואת כאבה אפשר בהחלט להבין. נותרתי המום מחוסר האנושיות והרגישות שהפגין השר בשיחה.
לכל שר או נבחר ציבור, יש מערכת של מסננים. לא בכל יום אזרח מן השורה מצליח לדבר איתו. החל מהמזכירות , דרך היועצים לעניני תקשורת ומה לא. אי אפשר לדבר סתם כך עם שר ובצדק שהרי יש לו סדר יום עמוס ואם יתחיל לדבר עם כל אזרח שחפץ בכך לא יעשה כלום כל היום מלבד שיחות אלה. אגב - לא יזיק בכלל לאף שר / נבחר ציבור אם יקדיש פעם בשבועיים איזו שעה או שעתיים לשיחות כאלה. זה יכול להועיל לו לולאזרחים. אבל כנראה שבמחוזותינו לשאוף למשהו כזה זו איזו הזייה. על כל פנים, לא ברור לי איך אבל אותה אמא שכולה הצליחה להגיע למצב של שיחת טלפון עם השר. היא גם מיד הבחינה בקוצר הרוח שלו וביקשה ממנו לא לנתק אותה. אבל הוא, באפס אנושיות דחק בה מיד בתחילת השיחה בטענה כזו או אחרת על ישיבה או עיסוקים (תמיד הרי יש לו) והשיחה לא מוצתה.
מה אומר לך ישראל כץ - שנות הפוליטיקה הפכו אותך לאדם אחר. מנוכר וחסר רגישות בסיסית. מה היה קורה לו היית משוחח איתה חמש דקות, בסבלנות, באורך רוח. כל יום מצליחה אם שכולה לעבור את כל המחסומים ולהגיע אליך אישית בטלפון? אתה רוצה להגיד לי שכן? אני לא מאמין. בכל זאת, אשה שעוברת טרגדיה קשה עם כל השמחה על החיים החדשים שהביאה, והטרגדיה הזו התרחשה בגלל מחדל תחבורתי. לו אני במקומך, הייתי מאחר אפילו לישיבת קבינט. לא בשעה, גם לא בשעתיים, בחמש דקות. אני בטוח שאם היית מתנצל שם בפתח הישיבה ואומר מדוע אחרת היית יוצא גדול. הלו אם זה היה קבלן קולות ממרכז הליכוד, ועוד בטח לפני הפריימריז - היית עונה כמו גדול ומקדיש לו גם חצי שעה. כשמזמינים אותך לראיון ב"אולפן ששי" אתה משתדל לשוות לעצמך מראה כה נינוח, זחוח, לדבר גבוהה אבל כנראה שברגע שמכבים את המצלמה , יוצא המרצע מן השק, יוצא ישראל כץ האמיתי, שכבר מזמן שכח להיות בן אדם.

הקשבתי והתביישתי.





אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל