שעת סיפור- אם לא מגלים כמה אתה מוכשר? במקום להרים ידיים - תרים ראש!

זה קורה וקרה לגדולים ממך. לא לאבד מוטיבציה.

סיפור אמיתי מרתק

.וושינגטון, תחנת רכבת בבוקר קפוא ינואר 2007. עומד צעיר, לבוש בפשטות,
ליד פח הזבל עם כינור ומנגן יצירות של באך במשך כ-45 דקות.
בזמן זה חלפו כ 1100 איש בתחנה, רובם בדרכם לעבודה.
סיכום אירוע לאחר 45 דקות:
- המשיך לנגן ללא הפסקה - 6 אנשים עצרו להאזין לו למשך זמן קצר-
- תרומות- מ כ-20 איש סך הכל 32 $
- לאחר שעה: סיים לנגן ושקט שרר במקום.
- אף אחד לא הבחין בכך ולא מחא כפיים. הוא לא קיבל כל הוקרה.
*****************************************************
עובדות
* מי ניגן? - הכנר ג'ושוע בל, אחד המוזיקאים המוגדר כגדול שבהם בעולם.
עטור הפרסים וזוכה הגראמי הכנסותיו מקונצרטים נאמדו בכ- 1000 $ לדקה.
* המוסיקה- אחת היצירות המורכבות ביותר שנכתבו אי פעם,
והגדולות בהיסטוריה של המוזיקה (ה"שאקון" של באך).
* כלי הנגינה - עם כינור סטרדיבריוס משנת 1713. שוויו 3.5 מיליון דולר.
* מידע נוסף- יומיים קודם, ג'ושוע בל מילא אולם בבוסטון,
במחיר ממוצע לכרטיס של 100$ -בתמורה לאותו המופע בדיוק.
זה אירוע אמיתי .

מדוע הופיע אחד מגדולי המוזיקאים בדורנו כאנונימי בתחנת רכבת ?
*********************************
האירוע אורגן על ידי העיתונאי ג'ין ויינגרטן (שזכה בפרס העיתונות על כתבה ופרוייקט זה )
עבור עיתון ה"וושינגטון פוסט " כחלק מניסוי חברתי .
הוא בדק: - האם אנשים יכולים לזהות כישרון בהקשר לא צפוי.
- איך מגיבים לאמנות גדולה כשאיש לא אומר להם כמה היא גדולה.

הניסוי כמובן הוכיח שיכולתנו להעריך יצירת מופת היא תלוית הקשר.
1. המקום הלא צפוי בו היא נערכת למשל כמו במקרה הזה...
2. אי ידיעה שממולך עומד גאון/אמן/יצירה...הופכת אותם לסתמיים. לרוב..

כל אחד יכול לחשוב על הריצה לעבודה...מירוץ החיים.
שמקשה או אינו מאפשר לנו לעצור ולזהות משהו גדול ומיוחד כל כך.
ואולי להרהר על דברים חשובים ונהדרים אחרים
שאנו מחמיצים....

ההיבט האישי שלך

אני דווקא רוצה לשים דגש על משהו אחר ממקום אחר.
על ההשפעה של הסיפור עליך , על חייך

* חלק מהאנשים קוראים סיפור זה סתם כך , ויגידו " איזה נחמד" .

* חלק מהאנשים לוקחים את זה כסיפור מייאש הם אומרים :
" גאון מחונן לא זוהה? אז מי אני בכלל..".

* חלק נוסף מהאנשים מתייחס לסיפור זה כאל מורה דרך, כסיפור מעצים
הם אומרים : "אדם כה מחונן גם לפעמים לא מזהים .אם כך,
זה שלא "גילו" אותי זה לא שאני לא טוב!
עובדה! אפשר להמשיך להשתדל."

לאיזה סוג של אנשים אתה שייך ?
לאלה שנוטים לאבד חשק ומוטיבציה...כי כל דבר שובר אותם...
או אולי לאלה שמנסים לחפש את השיעור.. ושכל דבר מעצים אותם.?

סיכום והמלצות

סיפור על ניסוי חברתי מעניין בו מופיע אדם מחונן שמנגן בוירטואוזיות
וכמעט אף אחד לא רואה אותו ומזהה את הכישרון הניצב לפניו!
ניסוי המוכיח בצורה חדה- שכדי שכישרון יוערך, לא מספיק קיומו.
עליו לבוא לידי ביטוי בנתונים מתאימים.
ניסוי כזה מעניין בהיבט אישי
הוא יכול לחזק אותך...אך יכול גם לייאש אותך. למי אתה שייך?
בחר:
להתייאש: "אם לא גילו כזה גאון אז מי אני?"
להתחזק: "אם לא גילו כזה גאון, אז שעוד לא גילו אותי לא אומר כלום.."
מקווה שאתה שייך לאלה שרואים בכל דבר את הנקודה החיובית.
חבל שחייך יהיו עם זווית ראייה נוקשה ומפחיתה. אלה חיים קשים.

הארה ועצה לדרך.
******************
* אם באמת השקעת מאמץ לאורך זמן ,
ולא השגת תוצאות בנושא מסוים בו בחרת, מומלץ לך מאד:
א. לפנות לקבל חוות דעת אובייקטיבית מאנשים שאוהבים אותך- לא יס- מנים
אלא כאלה שיאמרו לך את דעתם האמתית,
הן על כישוריך והן על מאמציך.
ב. לשלב אנשי מקצוע. הם יחזקו אותך, ויתנו לך כלים יותר מתאימים
להתנהל כדי לממש את כשרונך.
לחלופין, אתם אולי תגיע למסקנה שעליך לחפש נתיב אחר, נושא אחר
מתאים יותר, אולי בוחן מציאות שלך לא היה סביר.
זכור
למעשה, כל אחד יכול למצוא ולהביא לידי ביטוי ,
את המיוחד לו והצד החזק שלו.
רבים לא יראו כמה אתה נהדר ומיוחד. אז מה?
במקום אחר, בנושא אחר בזוית אחרת,
בהשקעה אחרת. בטוח שתמצא את מקומך.
ובלי חיוך אי אפשר...
אחד מצלצל למגלה כישרונות ואומר " אני מיוחד - אני יודע לדבר, להכין קפה, לשיר ולרקוד"
מעבר לקו אומרים לו ..."לא תודה " וסוגרים.
הוא סוגר ואומר לעצמו ..." אויש, שוב שכחתי להגיד שאני חתול.."

בהצלחה
אורנה אורבך תאומי
עו"ס יועצת ומנחת קבוצות
M.A. ביישוב סכסוכים בר אילן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל