השקפות, וחומות הפרדה ביניהם.

רבים שבעבר התבצרו במחנה השמאל, דילגו אל המרכז בבעתה, לאחר שהבחינו בתוצאותיו של "האביב הערבי" אשר "לבלובו" מסרב להסתיים. כעת כאשר חומות ההפרדה חוצצות בין הקו הירוק לבין הפילוג בעם, אתן את דעתי בנוגע לסתירה העצמית של אלו המתנגדים להכרה בארץ ישראל השלמה.

במהלך לימודיי להוצאת רישיון נהיגה התקיים שיעור בן-עירוני, ביקשתי מהמורה להחליף את מסלול הנסיעה השגרתי בין ירושלים לת"א לכיוון אריאל בשומרון דרך כביש 60. מורה הנהיגה החוויר והבעת התדהמה שעל פניו הייתה בדיוק כמו בשיעור בו התכופפתי מתחת להגה בחיפוש אחר הקלאצ' במהלך נסיעה. משהתפוגג ההלם השיב המורה לשאלתי "מה פתאום, אני לא מחפש להתגרות באף אחד". השיעור המשיך לכיוון נווה אילן וזו הנקודה שגרמה לי לחשוב על ארץ ישראל השלמה וכיצד יתכן שבמדינה שלי, חלק מהעם שלי מוגבל ומגביל עצמו רק לאזורים עם גושפנקא שהם אכן שלנו.

רבים שבעבר התבצרו במחנה השמאל, דילגו אל המרכז בבעתה, לאחר שהבחינו בתוצאותיו של "האביב הערבי" אשר "לבלובו" מסרב להסתיים. האביב הזה הניב עדויות רבות על חוסר הסובלנות שישנה בדת האסלאם.
אנשי המרכז הללו מחזיקים באידאולוגיה האומרת שכאשר אדם נאלץ להתמודד עם מצב שבו שכניו הטובים והחביבים, נוהגים לאיים באופן מילולי ואף ממחישים זאת לעתים באופן פיזי, מתגברת אצלו הנטייה להגביה גדרות, לחזקם ולבצרם. יש במראה החומות המבוצרות אמירה ברורה שאינה ניתנת לפרשנויות אך מנגד צביעות, כיוון שאותם אזרחים מתבצרים אינם מאמינים שיש לעם היהודי זכות על שטחי הארץ הזאת ואם אין לנו זכות מעבר לגדר אז על פי דרך מחשבתם אין לנו זכות כלל.

עם הקמת המדינה אדמת הטרשים הוחלפה בשבילים מוריקים ורעננים, בשם הזכות לחיות בארצנו והכינוי "התנחלות" משמע "נחלה", אותה קיבלנו בירושה מאבותינו כדין איבד ממשמעותו המקורית וכעת נאמר בהקשר מאכזב, לרוב כגנאי לאדמתנו שהושבה לנו אך הלוקים בזיכרון קצר שכחו זאת. החיים מעבר ל"גדר הירוקה" תקפים בשם אותה זכות המאפשרת לחיות בתוכה, אז מי שחיי בין גדרות ומשמיץ את אחיו מעבר לגדר בעצם עוצם עיניים ולא רואה שזו אותה אדמה.

יש הרואים ביישוב ארץ ישראל השלמה התגרות ומדוע? מניין שואבים אנשי המרכז את דעותיהם, עיוורים לכך ששום הסכם לא יעצור או ימנע מהאסלאם הרדיקלי את המשך שפיכות הדמים וקו מחשבתו הניצחת הוא; נכה אתכם שוק על ירך בלא שנרגיש אשמה ומקרבנו לא יקום איש שיטען כי ידינו אינם נקיות.

יהודים וערבים, הקוקטייל הזה המנוער לעתים בפראות, בהתאם לזמנים והמאורעות, וצבעיו לעולם אינם מתמזגים לצבע אחד, דווקא הוא יש בכוחו להביא לכך שהמשקה יהיה בסופו של דבר בכוסות נפרדות ואם כך- גדר איננה הפתרון. האוכלוסייה השכנה לנו, לרוב כפופה וממושמעת לגחמות מנהיגיה, אשר דעותיהם לעתים קרובות בגדר חידה, כאן הבעיה ולכן שפיכות הדמים בשם האסלם תמשך. אימוץ שיטת הזיכרון הקצר המאפשר לשכוח חלקים מאדמתנו לא יועיל. ישראל לא נגמרת במחסום או בקו ירוק שפוליטיקאי צייר על מפה, ארץ ישראל כולה, תישאר לעד בחזקת העם היהודי. ימין ושמאל ואסור שביניהם תעבור חומה.

אה ו... בעניין מורה הנהיגה שלי ותומכיו בטיעון "ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם", ובכן כאשר הוא עולה איתי לרכב בכל מקרה הוא זכאי לרמת סיכון א' לדבריו, I rest my case .


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל