רועה קטן והר גדול

זה היה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. שם, במִדְבַּר סִינָי, נֶגֶד הָהָר. במדבר אין מים רבים, זה לא היה יום שבת אפילו לא ראש חודש, אבל, כל הגדולים התרחצו היטב, וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.

הר גדול ורועה קטן (פרשת יתרו, מעמד הר סיני) [א] / מוטי לקסמן, שבט, תשע"ה
<>
זה היה,
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי.
שם, במִדְבַּר סִינָי, נֶגֶד הָהָר.
במדבר אין מים רבים,
זה לא היה יום שבת
אפילו לא ראש חודש,
אבל,
כל הגדולים התרחצו היטב,
וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם.
וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
היום המיוחד, היום הגדול!
איזו התרגשות!!!
התרגשות כן,
אבל שמחה, לא נראתה על
פניהם החרושות
קמטי מדבר.
הם, כל הגדולים, היו מאוד מתוחים,
נרעשים.
לא הייתה להם סבלנות להשיב על שאלות.
אז לא שאלתי.
<>
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים
באור מסנוור, וברעש נורא,
מחריש אוזניים!
וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר.
ברקים, ענן כבד,
וגשם אין.
אין.
<>
פתאום, לא ברור איך
לא ברור מהיכן,
וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד
הדהד בכל המרחב
טיפס על ההרים
ירד אל הבקעות.
כל הגדולים נבהלו מאוד,
רעדו.
קול זעקת השופר הלך
וגבר והריע.
וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
<>
העולם כולו, נעצר
השתתק, נדם,
רחש לא נשמע,
"צפור לא צווח עוף לא פרח
שור לא געה
אופנים לא עפו,
שרפים לא אמרו קדוש-קדוש,
הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו,
אלא העולם שותק ומחריש" [ב]
כל הגדולים פחדו נורא,
וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
<>
"אני לא מבין
פשוט לא מבין
תמיד אמרו לי
אלוהים הוא,
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶרֶךְ אַפַּיִם
וְרַב חֶסֶד
וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים,
אז למה, כל הגדולים, פוחדים פתאום?"
שאל בעיניים גדולות
הרועה הצעיר,
התמים,
ולא מצא תשובה.
<>
פרפר קטן אחד
רפרף מול עיניו,
נעמד על אבן.
מחושיו נעו ימינה שמאלה,
פרש כנפי צבע עדינות
שוב רפרף באוויר, לעצמו
כאילו אינו חש
בסוער על ההר הרועש והגועש.
יד הרועה הקטן,
בהיסוס, אבל בתנועה ישירה
הוציאה מן האבנט
חליל קנה זעיר.
הרועה התמים
נשם עמוקות,
נשף באמונה בחליל.
הצליל העדין של הקנה
הרקיד את הפרפר
והוא חייך.
צליל הקנה ריחף מעלה,
מעלה
אל ההר
ואור בהיר
זרח על העולם.
<>
רועה קטן, חליל זעיר ופרפר
גוברים על תרועת שופר,
קולות וברקים
הזועקים מהר גדול?
ייתכן?
חלום באספמיא?
הרהור הזוי?
מחשבת שווא?
אולי,
אבל, למרות הספק הכבד,
אם עוז ליבך
יעורר אותך,
ללא בושה וחשש,
לגלות רועה קטן,
חליל זעיר
ופרפרון
החבויים עמוק-עמוק
בתוך תוכך
גם בך יזרח
אור בהיר וזך,
אכן, כך.
<><><><><>
מראה מקום
[א] שמות יט–כ
[ב] שמות רבה, פרשת יתרו פרשה כט


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל