מיומנו של אב שכול-קבוצת תמיכה, המשפחה השניה שלי...

בימים אלה מלאו 18 שנים לאסון המסוקים,אסון בו נפלו 73 לוחמים ובינם שחר בני , שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון.נתבקשתי לכתוב מילים לציון הארוע ומפתיע מה העלתי על הכתב!

 

ומי אנחנו קבוצת התמיכה.

ואלה תולדות קבוצת התמיכה...
בראשית נפגשנו לפני כ-18 שנים קבוצה של הורים שהשכול פגע בהם כמו בהרבה בתים ישראלים. קבוצה שהינה מיקרו קוסמוס של העם בישראל. את המפגשים הראשונים יזמו אנשי משרד הביטחון והם היו בליווי צמוד של שני פסיכולוגים. לאחר זמן מה נפרדנו משני הפסיכולוגים והחלטנו להיפגש על בסיס קבוע אחת לשבועיים בבתינו הפרטים, קבלת הבשורה המרה על מות הילד גורמת להורה שקיעה ודרדור כאילו ושקענו בבור עמוק. להורה השכול יש את הלגיטימציה של החברה להיות עצוב ומריר, נדרש כוח רצון רב כדי לעלות מתחתית הבור ולהיות מסוגלים להמשיך בחיים נורמלים למרות האובדן. לכן החלטנו לאמץ כקו מנחה את הסיסמא "החיים חייבים להימשך", מאחר ויש ילדים ונכדים נוספים שמוטל עלינו לעזור להם. לאט לאט במהלך הפגישות יותר ויותר נפתחו האנשים לחיים הנורמלים, ניתן היום לשמוע בפגישות קולות צחוק לצד בכי וצער ...
אז מי אנחנו ההורים השכולים:
רחל ודניאל גלילי, חקלאים ממושב עזריקם - הוריה של נטלי גלילי שנהרגה בתאונת דרכים בעת שירותה הצבאי.
יהודה ביבס וזוגתו - שוש, הוא גמלאי חברת בזק ושוש גמלאית מורה בתיכון, יהודה הינו אביו של פול ביבס שנפל באסון המסוקים בדרכו לפעילות מבצעית בלבנון.
מוריס ועליזה רובין, מוריס גמלאי ועובד כמנהל בחברת עיט למוצרים ביטחוניים. עליזה ומוריס הנם הוריו של אמיר רובין שנפל באזור חציבה שבערבה.
פרחיה ובני שבתאי, בני הינו בעלים של מוסך לתיקון כלי רכב ופרחיה הינה בעלת גן ילדים. בני ופרחיה הנם הוריו של ליאור שבתאי שריונר שנפל בדרום לבנון בקרב גבורה ועוטר בציון לשבח.
דבורה ואריה רוזנברג, דבורה עובדת באגף החינוך של עיריית נס ציונה, אריה גמלאי מערכת הביטחון ועיתונאי. דבורה ואריה הנם הוריו של שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים בדרכו לפעילות מבצעית בלבנון.








 
 

 

אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל