שיעורי חיים

בכל אחד מאתנו חבויים הטוב והרע, החומל וההורס, החיובי והשלילי. שיעורי חיים, אם נלמדו, יש בהם כוח ריפוי לחוליי הגוף, הנפש והחברה.

רגעי שמחה ועצב, סבל וקשיים הובילו אותי לחיפושי דרך. במשך אותם חיפושים היו רגעים, אותם אני מכנה רגעי חסד, בהם למדתי דבר חדש, שיעורים מהם שאבתי אנרגיה וידע.
ידע שבכוחו למלא את חיי תוכן.
רגעים המאפשרים שחרור משליליות, קטנות ואנוכיות.
ידע כיצד למצוא את הטוב ביותר בי ובאחרים.

את העבר ניתן לשנות

מאד יתכן שהכותרת תראה לכם כטעות. ובכל זאת בואו נבדוק יחד מה פירוש "את העבר ניתן לשנות". משקעים וטראומות לא פתורים מכבידים על ההווה. תארו לכם שנמצא דרך להביא מרפא לסבל שנוצר בעבר. הוא ייעלם, לא רק מן ההווה כי אם גם מהעבר. השחרור מלחצים כגון שנאה, קנאה או קמצנות יביאו לנו שמחה ושקט נפשי.
אומנם יישאר הזיכרון אך ללא הסבל. כל פעם שניזכר בקשיי העבר, שכל כך הכבידו עלינו, נוכל לחייך ולהרגיש את השינוי המבורך. על ההתמודדות שלי עם לחצים, טראומות וקשיים בהמשך.

את העתיד אפשר לבנות

אם גילינו בתוכנו את האפשרות לשנות את העבר עלינו ללמוד כיצד בונים את העתיד.
הדרך בה אנו חושבים ומתנהגים נשתלה בנו בילדותנו ללא השתתפותנו. הורים, מחנכים והסביבה הקרובה לימדו אותנו לחשוב ולהתנהג על פי הירושה שהם קיבלו מהוריהם, מוריהם והסביבה שלהם. מכאן ברור שאם נולדנו בסביבה של אנשים חילוניים, ברוב המקרים נחשוב שזו הדרך הנכונה. ואם הורינו דתיים הם ינסו להקנות לנו ערכים שחשובים להם. משפחה בה שולטת שלוות נפש או תוקפנות תוריש תכונות אלו לילדיהם.
אם כך, בעיקרי חיינו אנחנו פועלים על פי השפעתם של אחרים, משולים לרובוט המופעל על יד "תוכנת הפעלה".
אני בטוח שאדם בבגרותו יכול לבחור את דרכו, יכול להשתחרר מהירושה שקיבל ולבחור את דרכו. אלא שעל מנת לגלות את הדרך עליו להתעורר, להיות מודע לכך ולהבין את מצבו.
כולנו נולדנו עם כל הכלים הדרושים להתעוררות, אלה שתהליך זה אינו יכול להתרחש ללא רצון ומודעות. ההתעוררות היא תהליך ארוך וכואב, ולהתחיל בו דורש מחשבה בהירה והבנה חדשה.
בנעוריי חשבתי שאני שולט על מעשיי ומסוגל לבחור את דרכי בחיים: לבחור מקצוע, למצוא עבודה למחייתי, להקים משפחה, להשתלב בחברה. העמקה בתוך עצמי הראתה לי שהנחותיי היו מוטעות לחלוטין.
אבי בחר בשבילי מקצוע ובית ספר. הוא ניסה להעביר אלי את גישתו לחיים ולמטלות היום יום. לא עלה בדעתו לאפשר לי להתנסות בעצמי. דרכו היה לעזור לאנשים בסביבתו. הוא עבד קשה לפרנסת המשפחה. הוא לא היה יהודי דתי אך הקפיד לשמור על החגים שנראו לו חשובים. כל זה קיבלתי בירושה. רק שנים מאוחר יותר התברר לי שאיני מתאים למקצוע שנבחר על ידי אבי. הטעות גרמה לי שנים של מרירות, אכזבות וחוסר ביטחון.
בהגיעי לבגרות בחרתי לעזוב את בית הורי. במקרה או שלא במקרה מצאתי חבר נפש שגם הוא בחר להתרחק מהוריו. מכיוון שהוא הצטרף לתנועה הציונית הושפעתי ממנו וגם אני "בחרתי" לעלות לישראל.
את הטלטלה הראשונה קיבלתי ברגע שרגלי נגעו בארץ הקודש. המגע הראשון עם תושבי המדינה הצעירה היה דו ערכי, חלק גילו יחס חם וחיובי אחרים התנהגו בבוז, רובם היו אדישים. אני מעדיף לזכור את אותם האנשים שעזרו לי להיקלט בארץ וליוו אותי בצעדי הראשונים ביחס חם ואוהד: מדריכת עולים חדשים, מורים לעברית, מחנכים ליהדות. בימיי הראשונים בארץ הושפעתי מההדרכה החיובית שקיבלתי ממורים ומחנכים, הדרכה שעזרה לי מאוד בהמשך הדרך.


חיים בערפל

רק היום, לאחר שנים של התנסויות, נעשיתי ער, במידה מסוימת, לערפל הכבד בו הייתי שרוי בנעורי ובראשית בגרותי. ברור לי שלא היה לי כל חלק בבחירת דרכי. אבי בחר בשבילי מקצוע, חבר הביא אותי לארץ ישראל, מורים ומחנכים נטעו בי רצון להיות חלק מהחברה הישראלית בדרך שהם ראו לנכון. הבחירות השונות נעשו תמיד בהשפעתם של אחרים. מה היה חלקי בכל זה?
אף כי לכאורה "בחרתי" ללמוד ארכיאולוגיה, אני יכול לומר שסדרת מקרים הובילו אותי לבחירה זו. נכון שתחום עיסוקי אהוב עלי ומתאים לכישרונותיי אך הרגשתי היא שהמקצוע בחר בי ולא להפך.
אני יכול לסכם ולומר שחלק גדול מחיי הייתי שרוי בערפל. כל הבחירות, שלי כביכול, נעשו בהשפעתם של אחרים. ההבנה שחיי מתנהלים בערפל, שהכול מקרי ולי אין כל שליטה על מהלכם חדרה אלי אט-אט . האם כל תהפוכות החיים הם השלייה?

חיים של השלייה

רבים שואלים מדוע מצבה של החברה האנושית קשה כל כך. בעידן האינטרנט נוכל לקרוא מאות אלפי תשובות. המחשבה הראשונה שעולה בדעתי היא כיצד קורה שאנשים חכמים, מדענים, פוליטיקאים, היסטוריונים, פסיכולוגים או רופאים אינם מספקים תשובה הולמת לבעיות היסוד של האנושות. קיימים אלפי ספרים ומאמרים הדנים בנושאים אלה, כמספר העבודות מספר התשובות.
התעשייה המודרנית, הנחשבת למתקדמת, מציעה לנו חיים נוחים ומלאי סיפוק. בית נאה, מכונית משוכללת, בידור מהנה. לא צריך גאונות בכדי להבין שעל מנעמי חיים נדרש לשלם מחיר: זיהום הסביבה, מחלות, אי שקט חברתי. אז כיצד קורה שאדם המסוגל לבנות כלי טייס להגיע לירח ולכוכבים לא מסוגל לפתור את חוליי החברה?
בדיקת התנהגותי האישית הראה שגם אני איני יודע לנהל את חיי בצורה מאוזנת. איני מכיר את צרכי גופי, האופן בו פועלות מחשבותיי וכיצד להקשיב לליבי. בתוכי נוצרו דעות קדומות והם נשלפות כל פעם שיש צורך בהם, בדומה לרובוט מתוכנת.
בדקתי ומצאתי שבמוחי מלאי עצום של דעות מקובעות: מהו אוכל בריא, איזה מפלגה פוליטית טובה, כיצד על השכן להתנהג אלי ועוד. האם חקרתי את מידת האמת בקביעות אלו?

האדם מכונה ביולוגית משוכללת

האם ניתן לומר שאנו מכונה ביולוגית משוכללת?
אם רק נלמד כיצד פועלת מערכת העיכול נגלה פלא שייתכן לא היינו מודעים לו. ברגע שהגשנו את האוכל לפינו מגיע אלינו ידע רב, טעים לא טעים, מתוק-מלוח, חסר טעם, טרי-מקולקל, סוגי המרקם: רך, קשה, נוזלי. המזון עובר תהליכי פירוק ושינויים כימים שמטרתם להפכו לאנרגיה. אנרגיה הדרושה לקיום הגוף, הישרדות והבטחת המשך הדורות הבאים.
נראה לי שנוכל להסכים שגופנו הוא מעבדה כימית משוכללת. האם קיימת בעולם מעבדה מתוחכמת יותר? את תהליך העיכול ויצירת האנרגיה קיבלנו מהטבע. כמות וסוגי המזון הם באחריותנו. הטבע סיפק לנו נתונים בכדי לבחור את כמותיות וסוגי המזון המתאימים לנו. מדוע אם כן אנשים מפריזים באכילה ואינם מסוגלים לברור מזון המתאים להם?

כולנו בנויים הרגלים

אם נסתכל על בעלי חיים בטבע כגון אריה או סוס נראה שכל חייהם בנויים ;על הרגלים. לא רק הפרט כי אם הלהקה כולה, אלא אם מתרחש שינוי בטבע: אם מאגר המים, אליו רגילים להגיע, מתייבש, רק אז יחפשו מקור מים חילופי.
אנחנו, בני האדם, חיית הרגלים באותה מידה. את המזון שהורגלנו לקבל בילדותנו נמשיך לצרוך בבגרותנו. מאכל שלא סבלנו כילדים לא נסבול בהמשך. במקרים רבים האוכל של אימא הוא החביב עלינו ביותר. גם כאשר חלינו במחלה מסוימת ונאסרו אלינו סוגי מאכלים מסוימים יהיה קשה מאוד לשנות את ההרגל.
כנגד זה יש הרגלים מיטיבים: הרגלי ניקיון, שעות קבועות לאכילה ולשינה ועוד הרגלים המועילים לאיכות חיינו.
הסתכלות על הרגליי סיפק לי חומר רב לעבודה על עצמי.

עד כאן הפעם. להתראות בפרקים הבאים.

שאלות והשגות יתקבלו ברצון. אתם מוזמנים להתקשר אלי: gershonedel@gmail.com


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל