התמודדות: הורים לבעלי תשובה

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שהולכת ותופסת תאוצה של התקרבות לדת מצד אוכלוסיות חילוניות שורשיות לחלוטין. במילים אחרות קוראים להתרחשות הזו "חזרה בתשובה". הדבר גורם לא אחת לשבר משפחתי אך מאידך, אנו מזהים גם מקרים של דו קיום מושלם בין בני המשפחה החילונים לאלו שבחרו בדרך האחרת. משפחת קדמי מחולון היא דוגמא מוחשית לכך.

"עד היום איני יודע להסביר בוודאות איך הדבר הזה קרה. אין לי הסבר מלומד. אני יכול רק לשער". דברים הנאמרים על ידי משה קדמי (72) ששלושת בניו חזרו בתשובה, בשעה שהוא ורעייתו עמליה (66), אם הבנים, ממשיכים בדרכם החילונית. שיחתי עם משפחת קדמי נערכת באחד מחדרי סוכנות הביטוח המשגשגת שבבעלות המשפחה בה עובדים בני הזוג, שלושת הבנים החוזרים בתשובה ונכדיהם בנוסף לעובדים נוספים.
לזוג שלושה בנים: צחי (46), אלון (43), עמית (38) ו-11 נכדים. זוג ההורים הם חילוניים גמורים. משה, יליד הארץ צאצא לאב יוצא טורקיה התחנך בילדותו בקיבוץ דן עד לגיוסו לצה"ל. את אשתו עמליה, גם היא בת למשפחה חילונית, הכיר בעת עבודתו כנהג בחברת "דן" כמי שהייתה נוסעת קבועה בקו בו עבד.
"התהליך אצל צחי התחיל אחרי הצבא. אני זוכר שהייתה לו התלבטות מאד גדולה. הופתעתי מאד. עמליה הופתעה יותר ממני. היא פחדה. הייתה בטראומה. פחדה שצחי יתנתק מהמשפחה. קיימתי שיחה עם צחי והבהרתי לו כי הוא הבן שלנו, ויישאר הבן שלנו גם בדרכו החדשה. צחי הבטיח לי שאין לנו מה לדאוג ושהוא ימשיך להיות איתנו גם בעתיד".
החזרה בתשובה נחשבת כשינוי דרכו של יהודי המרחיב את אמנותו הדתית וחייו משתנים מאורח חילוני לאורח חיים דתי המחייב אותו לעול מצוות. רוב החוזרים בתשובה מעידים כי חייהם הפכו מלאי משמעות ויש להם סיפוק רב יותר בחייהם החדשים.
קיימים מקרים לא מעטים בהם נקטעים היחסים בין ההורים לבין חזרת הבן או הבת בתשובה, והנתק הוא בלתי הפיך, בלתי ניתן לאיחוי. הדברים קורים לפעמים ביוזמת ההורים שאינם מוכנים להשלים עם מעברו של הילד ל'מחנה האחר', או בגלל החוזרים בתשובה עצמם המבקשים ל'שכוח' מעברם חסר התוחלת.

משה: "כל עוד לא היו אצל צחי סממנים חיצוניים, לא הייתה לי בעיה עם תפיסתו הדתית. ברגע שהתחיל 'להתחזק' (נעשה דתי יותר) ולשים כיפה על הראש הבנתי שאנו ב'סרט' חדש. ניסיתי לפתות אותו על ידי שליחתו לחו"ל כדי להרחיקו מסביבתו החדשה, אך הדבר לא הסתייע. הבנתי שאם עמליה ואנוכי איננו רוצים לאבד את הבן חייבים להתפשר. להקריב מעצמנו. והאמת, הויתור לא היה בשמים. בסה"כ הפכנו את ביתנו לבית כשר, עם כלי אוכל נפרדים למאכלי בשר וחלב. עם הזמן התחלנו לרכוש מוצרי מזון עם הכשר בד"צ שהיום הוא בר השגה בכל מרכול. שתבין, אשתי ואני ממשיכים להיות חילוניים וממשיכים באותו אורח חיים של מלפני חזרת הבנים בתשובה".
בעוד משה ועמליה מעכלים את חזרתו בתשובה של בנם הבכור, 'נופלת' עליהם מכה חדשה. הבן האמצעי אלון מתחיל להתחרד. "אין לכך שום קשר לצחי, אחי הבכור" מספר אלון וממשיך, "חזרתי בתשובה בגיל 24. לא היה חסר לי כלום. חברים, אופנועים ובילויים. מה שכן היה חסר לי, זו ההנאה הרוחנית. משהו שיספק את הנשמה". אלון לקח את חזרתו בתשובה באופן טוטאלי. אין בביתו טלוויזיה, הוא משתמש בטלפון 'כשר' ומחלק את זמנו בין לימודי תורה יומיים בישיבה הסמוכה לביתו, לבין עיסוקו בסוכנות הביטוח המשפחתית. "השיעורים נותנים לי סיפוקים רוחניים גדולים. אני לומד איך להתנהג איך לאהוב את הזולת, ואיך להיות אדם טוב יותר עם מידות טובות כפי שהדברים באים לידי ביטוי בכתובים".

אלון, כמו גם אחיו צחי, מעריך ומכבד את הוריו החילוניים. "ההורים שלי אנשים טובים וקיבלנו מהם מידות טובות. אני יודע כי לאימא זה היה קשה מאד כאשר גם אני התחלתי בהליך חזרתי בתשובה. יש לי כבוד אליהם, והם גם מכבדים את אמונתי. זו הסיבה שאנו חיים באושר, מסתדרים, ולא התרחקתי מהם או הם ממני. אתן לך דוגמא. ביקשתי מאבא כי ברצוני לטבול את כל כלי המטבח כדי שיתאפשר לי ולמשפחתי לסעוד אצלם. הבקשה נענתה מיידית. כשאני מגיע לבקר אותם אני מבקש באותה עת לכבות את הטלוויזיה ומבחינתם אין כל בעיה. אני מכיר משפחות שהולכות על דווקא, וההורים מתריסים כי איש לא יאמר להם איך להתנהג בביתם".


לא עובר זמן והבן השלישי, עמית בן הזקונים, מתחיל להבין כי דרך התורה זו דרכו. "לא היה קשר למהלך שלי לחזרתם בתשובה של צחי ואלון. לכל אחד מאיתנו אופי שונה. כנראה שהיה בי משהו בתת מודע שמשך אותי מעבר לשמירת השבת והמצוות. לימודי התורה 'פתחו' לי את המוח". חזרתו בתשובה של הבן השלישי הייתה כבר מעבר לספיגתם של משה ועמליה. "היו לי עימותים עם הורי בתחילת דרכי לכיוון הדת, אך עם הזמן אבא התגמש כדי שתמשיך ותשרור בניינו הבנה כפי שהייתה בעת היותי חילוני".
אני מבקש מעמית להסביר לי כיצד שלושה אחים חוזרים בתשובה בלי כל קשר אחד לרעהו כפי שטוענים האחים. משיב עמית: "אין לי הסבר כפי שאין לי הסבר לעוד המון דברים. איך תסביר למשל שאחרי מבצע "צוק איתן" חזרו אלפי חיילים בתשובה? איך תסביר שב"צוק איתן" נורו למדינה מאות טילים וכמעט לא היו נזקים? אין הסבר!"
עמית עדין בראשית דרכו ההלכתית. הוא חובש כיפה אך אינו מגודל זקן כמו שני אחיו המבוגרים. הוא נוטה לזרם החב"די כמו אחיו הבכור צחי, לעומת אלון המזוהה עם הזרם הברסלבי. "אני מיישם מצוות ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. בבית יש לי טלוויזיה ואינטרנט. 'עצרתי' את עצמי כרגע, לא כי אני מתחרט, אלא שאיני רוצה לעשות שינוי דרסטי בגלל אשתי וילדיי. אני רוצה כי הדברים יתרחשו בקצב שלי ובכף שלי". אני שואל את עמית באם בעוד שנתיים יש סיכוי שנראה אותו מגודל זקן. "בהחלט יכול להיות. איני שולל את זה".

משה שבעמל רב הקים סוכנות ביטוח לתפארת, גא בבניו השותפים למפעל המשגשג. "בזכות צחי, יש לנו המון לקוחות מהמגזר, ואין להם בעיה להגיע לסוכנות כי היא מתנהלת לפי ההלכה החרדית. כל האוכל המוגש כאן הוא כשר למהדרין. כל יום נערכת באולם הישיבות תפילת מנחה. עמליה ואני עושים את השבתות והחגים יחד עם הבנים והנכדים ואני מצטרף אליהם לתפילות בבית הכנסת. המשפחה שלנו משמשת כאות ומופת בקהילות הדתיות לדו קיום של משפחה מעורבת - חילונית ודתית שחיה בשלום ובהרמוניה מוחלטת".
"מה המסר שלך להורים הנמצאים בסיטואציה הדומה לשלך בתחילת דרכם של ילדיהם בחזרה בתשובה אני שואל את משה בסיום שיחתנו. "המסר שלי להורים שלא יראו במהלך של ילדיהם אסון. הבן שלהם לא הפך לנרקומן, או חלילה לפושע. צריך להסביר לילדים שהחיים כמשפחה צריכים להימשך גם בעתיד, וצריכה לשרור בינם הבנה ולמצוא את דרך המלך. ההקרבה של ההורים בקניית מערכת כלים חדשה שבמקרה הקיצוני השקעתם תסתכם בסך של 1000 ₪ שווה על פני איבוד הבן".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל