השלג הראשון שלנו (שילגיה ושילגיון מכייפים בשלג)

יום שישי הטלפון מצלצל, מהעבר השני בני הגדול המתגורר בכפר ורבורג , ללא הקדמה הוא פותח ואומר "מחר בבוקר אתה מצטרף אלינו כדי לחזות במחזה מדהים של יער יתיר המושלג ושמורת הר עמשא". לא נזקקתי להפצרות מרובות, יום חורפי קיבל את פנינו והדרך לוותה במטחי גשם חזקים. נסענו ופנינו בקרית גת שמאלה לכיוון שקף מערות בית ג'וברין אדוריים .


נכדים,ילדים ושלג ... ואנחנו זוכרים...

יום שישי הטלפון מצלצל, מהעבר השני בני הגדול המתגורר בכפר ורבורג , ללא הקדמה הוא פותח ואומר "מחר בבוקר אתה מצטרף אלינו לנסיעה כדי לחזות במחזה מדהים של יער יתיר המושלג ושמורת הר עמשא". לא נזקקתי להפצרות מרובות, יום חורפי קיבל את פנינו והדרך לוותה במטחי גשם חזקים. נסענו ופנינו בקרית גת שמאלה לכיוון שקף מערות בית ג'וברין אדוריים והתמזגנו עם כביש 60 ממש ליד מחסום מיתר,בכניסה למחסום השתרך לו טור ארוך של מכוניות ולכן החלטנו לשנות כיוון ולהגיע לשמורת עמשא מכביש 31 המסוכן ופנינו שמאלה לתל ערד ולבסיס האימונים של הנח'ל זאת כמחווה לזכרו של שחר הדוד של הנכדים שבימים אלה אילולא נפל באסון המסוקים היה חוגג 38 חורפים..



שיחה עם נכדים בחלל הרכב

כל הדרך מתנהלת לה שיחה ערה עם הנכדים על משפחת החתולים הגדולה ואיזה חיות נכללות בה כמו משפחת הכלביים ואיזה חיות נמנות על המשפחה הזו. מעבר לידע שהפגינו נכדיי הייתי גאה לשמוע את העברית הצחה שהתגלגלה על לשונם ובפיהם .וכן אי אפשר בלא לציין את הבמבה הצ'יפס תפוחי העץ ויתר המעדנים אותם גרסנו ובלסנו (בעיקר הנכדים) בדרך הארוכה. בצד הדרך ראינו דונמים של גבעות מוריקות,מטעי נשירים וכרמי גפן שליוו אותנו כמו תמונה בסרט נע... לפתע אומר עירא נכדי "אני בקלי קלות מטפס את הגבעות" מהצד עונה לו מילה נכדתי החכמה "עירא,זה נראה פשוט אך זה,מה זה קשה במציאות" בל יקל הדבר בעיניכם נכדיי הנם בני 4 וכמעט 6.



מטפסים במעלה ההר המעלה זכרונות משלגי מלחמת יום הכיפורים

הדרך החלה לטפס מעלה. רוחות חזקות כופפו את עצי האורן ופתיתי שלג מעורבים בגשם הקשו על עבודת המגבים,השיניים נקשו מהקור העז,עוטפים היטב את הנכדים חובשים לראשם כובעי גרב כפפות לידיהם מגפים לרגליהם צעיפים לצווארם ויאללה קדימה למלחמות כדורי שלג יצאנו אל מחוץ לרכב, אל היופי הבתולי הלבן - מראה שכמותו אפשר לראות רק אחת לכמה שנים. השלג, שנערם על האדמה ועל ענפיהם המחטניים של האורנים, הזכיר לי נשכחות: חורף 1974, בתום מלחמת יום הכיפורים, אנו חיילים בגולן נאלצים להתמודד עם תנאי מזג אוויר ארקטיים - שלג, קרח וקור עז ומקפיא. אני חוזר לימינו אלה ומבחין במטע של נשירים, שצריך דמיון מפותח כדי לראותם פורחים במלוא הדרם בחלוף ימים מועטים.



מעט על יער יתיר

יער יתיר, היער הרצוף הגדול בישראל, שוכן בחבל יתיר שבדרום הר חברון. כארבעה מיליון עצים משתרעים על שטח של 30 אלף דונם: אורן ירושלים הוא העץ הדומיננטי ביער, אך פה ושם ניתן לראות גם ברושים, שיטים ואקליפטוסים. אנו ממשיכים ללכת, נאבקים ברוחות השורקות בעוצמה ומשאירות מעין מכות קור בגופינו. בסמוך לשביל נגלה לעינינו מטע זיתים, ואני חושב לעצמי שגם מטעי הזיתים וכרמי הענבים הפזורים בשטח מקבלים מכות קור



וקצת על הר עמשא

חזרנו לרכב כדי להירגע מהקור. נסיעה של כמה דקות בדרך עפר מביאה אותנו לתחילתה של עלייה מתונה בצלע הר עמשא, ששמו ניתן לו על שם שר צבא דוד המלך והוא מתנשא לגובה של כ-850 מטר מעל פני הים. קרוב לפסגת ההר מופיעים לעינינו בתיו של קיבוץ הר עמשא, שגגות בתיו נראים ככורעים תחת עומס השלג. ובלי תיאור של הנוף הנשקף מפסגת ההר המושלג הרי אי אפשר: אנו עומדים קפואים, כשמבטנו מזרחה, מבעד הערפילים והשלג ניתן לראות בקושי את תל ערד, ומעט מהעיר ערד עצמה; מצפון - רכסי הר חברון; ממערב אפשר לראות ביום יפה את מיתר טנא ואת עומרים, ומדרום משתרעים מרחבי הנגב והעיירה הבדואית כסייפה.




יש גם פריחה וירוק עצים ביתיר ועמשא

ועוד משהו לפני סיום: לפני כחודש טיילנו במרחבי יער יתיר והגענו לאותם מקומות ממש, אלא שאז מזג האוויר היה פחות ארקטי, סתם חורף עם גשמים, שהביאו בעקבותיהם שיטפונות. אולם אלו לא מנעו בעדנו לראות את שפעת הפריחה, את העצים והשיחים, את בעלי החיים ובעיקר את האנשים המאכלסים חבל ארץ זה, שהוא מקום מפגש של שני מדבריות ונקודת גובה גיאוגרפית המקנה שונות לחבל הארץ הזה.



הדרך חזרה לחום של הבית

הדרך חזרה התנהלה במתינות מאחר ואחד מחלונות הרכב התקלקל ואנו שרים כל מיני שירים גסים אותם לימדתי הנכדים כמו ...קומו, קומו ילדים הזקנה בבית חולים... או על ראש הגבעה עומדת פרה פותחת סוגרת העין שלה...הצחוקים שנשמעו בחלל הרכב הגיעו עד לירכתי שפלת החוף.
לפתע אומרת מילה- אתם יודעים כשהחזקתי את כדור השלג הרגשתי שהקור חותך בידי כמו סכין.









אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל