איגרת בהולה לבוחר הנבוך

מי שבוחר לא לבחור דמו בראשו ומי שבוחר אשם בכל. במה אתה בוחר? מתלבט, לא רוצה להתבלט, בכל מקרה אתה לא יכול להסתלבט.

עכשיו כשהבחירות כבר בפתח והממשלה דחפה לנו את יום החופש הזה לפנים – עד שאין ממש לאיפה להימלט – אני רוצה להרגיע אותך הבוחר, העומד בפני משבר נפשי של ממש, אין ממה לחשוש – לבחור זה לא כואב ולא מסוכן, לא לגוף ולא לנפש. זהו יום הבוחר, של העם הנבחר – שאין יפה ממנו.
ואולי לא?
מקסימום, כרגיל, תפשל ותאכל את הלב כמה שנים, תצעק "מה עשיתי", או אפילו "איך יכולתי לעשות דבר כזה!", תרצה למות, לא יהיה לך בשביל מה לקום בבוקר ואולי, אולי, גם יכירו בך בביטוח לאומי....
אז, באמת זה לא נורא, בוחרים וגמרנו. לשים פתק בקלפי זה לא לשים פתק בכותל, אלוהים ישלם לך, אבל הפוליטיקאי ירצה ממך תשלום. משאלות מתגשמות אם יש אמונה, אבל להאמין לפוליטיקאי – אלוהים ישמור!
אז אל דאגה, קח את זה בקלות, בדרך לקלפי התכופף, אסוף פתק זרוק של אחת המפלגות ושלשל אותה מהר לתיבה וברח. שהרי זאת ארץ של מהפכים, וכל רגע הכול יכול להתהפך על הבוחר...
הבעיה היא כמובן, שעליך להזדהות בפני ועדת הקלפי ואין דרך לעשות את זה בצורה דיסקרטית, אנונימית ובלי להשאיר עקבות. אי אפשר לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, לבחור ולהישאר אנונימי. מאידך, לא לבחור, פירוש הדבר להישאר עם טעם של החמצה בפה ולהיות נאשם תמיד בתוצאות הקטסטרופליות של הבחירות האחרונות. אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל מפלגה – פשוט מוכרחים! משפחה לא בוחרים אדוני וגם מפלגה לא, כלומר בוחרים, אבל גם במקרה זה העניין ייגמר בקטסטרופה. אחרי שהאכילו אותנו לוקשים, פתאום באים אלינו בממתקים. מעל שלטי חוצות אלינו פונים: אל תצביעו משהו אחר, אנחנו כאן בדיוק בשבילכם. זה אנחנו או הוא אז אל תטעו! כל אחד חושב את עצמו לאלוהים, אני ומבחינתו הוא – זה פשוט עבודת אלילים!
מי שבוחר לא לבחור דמו בראשו ומי שבוחר אשם בכל. במה אתה בוחר? מתלבט, לא רוצה להתבלט, בכל מקרה אתה לא יכול להסתלבט. כשהייתי נער, באילת של פעם, התקינו שם את הטלפון הציבורי הראשון שראיתי בחיים (ותבינו – אז לא היה טלפון גם בבית!). נכנסתי לתא מלא התלהבות, חייגתי למרכזיה ואמרתי את מה שנחשב בעיני אז לפאנץ' הראשון והייחודי ביותר שיש: "הלו, מדבר בן גוריון!" ציפיתי לדממה על הקו, ציפיתי להפתיע ולגרום לאיש בצד השני להלם מוחלט, אבל הלה מיד הגיב: "חתיכת אידיוט, תרד מהקו!" מסתבר שכבר אז, בימי התום והזוהר, אי אפשר היה להתחמק מהרצינות התהומית של הפוליטיקה!


הנה קחו למשל את הרצוג, בחיים עוד לא היה יום אחד ראש ממשלה וכבר הוא מכריז על עצמו: ראש ממשלה שקול ואחראי!
או לפיד: יוצא כמו מתאגרף מקצועי מהזירה, אחרי שספג כל הזמן חבטות וביקורות מכל המומחים ומכריז: אני גדול! בתחום הכלכלי התגליתי כאשף פיננסי!
ונתניהו שנחשד בהתעללות בעובדי ביתו ובגזילת כספם – מכריז: אני מציל את עם ישראל מסכנה ברורה ומיידית!
וזהבה גלאון מכריזה בקול: אני מאמינה בשלום ובנסים! (אם כך למה את כל כך נגד הדתיים והקמעות שלהם?)
והחלום של כחלון: שאריאלה תתקשר אחרי הבחירות ותבשר לו שזכה באוצר!
ואחרי כל הרעש והטררם, אתה נכנס לקלפי, שקט ודממה, אתה מלווה במבטי שורת נציגי המפלגות שכל אחד תוקע בך מבט רב משמעות. אתה מתקדם לעבר התיבה, ארון הקודש, מרגיש שבידך ההכרעה – ואין לך מושג מה לבחור בכלל!!!
אז מה נשאר? עלה ירוק אולי, שהרי לעשן אסור ואם שותים לא נוהגים וגם לא בוחרים מנהיגים. או אולי עלה הזית של יונת השלום, זהבה גלאון? אולי היא צריכה בכלל לבחור בסמל של שפן, כי היא מנסה להגשים את נס השלום ובשביל זה צריך לשלוף איזה שפן, שאף אחד לא גילה עד היום! אין סיכוי, שהרי אצלנו אומרים: שלום שלום ואין שלום. אולי צריך להגיד להתראות ולחזור לשולחן המשא ומתן. לפחות לשבת ולא לריב ולהילחם...
כדאי לכם לבחור עובדה שזה אפילו דומה לסלוגן של הטוטו: אם לא תבחרו – איך אחר כך תצטערו?!
אל תשימו בקלפי פתק לבן – תזכרו את מה שקרה לנתניהו, שניסה להתחכם ולשים פתק לבן כשרומני רץ בבחירות נגד אובמה...


הנה לאחרונה קיבלתי מכתב תשובה ממשרד ממשלתי על בקשה שלי, עם פתק בתוכו: אות של איזו מפלגה. לא הבנתי מה פירוש הדבר, עד שהסתבר לי שבראש המשרד הזה עומד שר מטעם אותה מפלגה.
אז אולי זה הפיתרון, צריך לעשות חשבון ולחשב חישובים של הקואליציה שעתידה לקום, ולבחור באותה מפלגה, שבראשה ימונה שר, מטעם המשרד שממנו אתם צריכים איזו טובה!
כנראה שהיחיד שהבין את כל העניין הזה, היה הגדול מכול – משה רבנו, שסרב להיכנס לארץ ישראל – כי ידע שפה יתחילו הצרות של המנהיגים שלנו!
ואם בתנ"ך עסקינן, ובאמונה ובאלוהים – מי יודע אולי בסוף, ממש בסוף, והרי אומרים שבסוף תמיד יהיה טוב, ואם עדיין לא טוב זה לא הסוף, אז בסוף, סוף סוף (אני כבר מגיע לסוף) כשנגיע, כשנבוא, כשנעלה, שם אלוהים לנו יגלה – במי באמת כדאי לבחור ובגלגול הבא נחזור כבר עם איזה פתק של מפלגה, בילד-אין, מוטבעת בנו חזק חזק, שנוכל לחיות בראש שקט במדינה הזאת!
והרי אומרים: איש באמונתו יחיה! כלומר אחרי המוות כולנו ניווכח שהאמת היא אחת ויחידה1
טוב, אני סיימתי, עכשיו הבחירה בידך – להחליט שזה גיבובי שטויות או שעזרתי לך רבות!



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל