הפתרון הסופי

התעוררתי בבוקר מצלצול טלפון עצבני, לא רציתי לענות אבל בצד השני של הקו לא הסכימו לוותר. ״בוקר טוב מדברים מבנק הפועלים, אנו חייבים להודיע לך שעברת את תקרת האשראי ולא נוכל לבצע פעולות נוספות עד שתגיע להסדיר את חשבונך״.

עוד לא התעוררתי וכבר...
טרקתי את הטלפון ונכנסתי לשרותים שטפתי את הפנים והסתכלתי על עצמי במראה. זיפים קטנים מפוזרים על פני פנים מצולקות משנים של הוללות, עיניים ירוקות שמסביבן קמטים קטנים ומצח מלא פסי מחשבה עמוקים. השיער שרק לפני רגע היה בלונדיני עם קוקו התקצר, האפיר ונראה כמו תספורת של חייל מרינס בפנסיה.
הרחמים העצמיים השתלטו עלי.
זהו זה!?
זה מה שנשאר!?
מה עושים עם זה!?
הסתכלתי שוב במראה... למה בכלל התעוררתי?
אהה הבנק!
מה עושים עם הבנק?
כבר שנים שאני לא עובד אלא אם כן אפשר לקרוא לכתיבה עבודה?
רגע... כן בהחלט.
אנשים מתפרנסים מכתיבה ואפילו בצורה מכובדת מאוד ואני? דפדפתי בתקיות השונות בתוך ראשי. האם אי פעם הרווחתי איזה שהוא סכום מכתיבה?
לא...רגע, לא... כן! מאה ושישים שקלים חדשים נמצאים עדיין בקופת אקו״ם ומחכים שאבוא לקחתם.
חיוך של אושר נסוך על פני, ישרתי את גבי והסתובבתי בסלון כטווס גאה שפרש את נוצותיו. אני כותב מקצועי! אני אחד מאותם כותבים שמרכולתם נמכרת בחנויות הספרים, בעיתונים.
עכשיו אם אשאל למקצועי אוכל לאמור ״אני כותב״.
רציתי להיות בטוח יותר בעניין ומי אם לא ד״ר גוגל כבעל האטוריטה בכול נושא שהוא.
חמש דקות אחרי ופני שוב נפולות. גוגל החלטי למדיי ״על מנת שתקרא כותב מקצועי רוב הכנסותייך אמורות להתקבל מכתיבה״.
מאה ושישים שקלים בעשור האחרון?
נראה שבמקרה זה התשובה היא לא!

הבנק! הבנק! צריך כסף!
אולי כדאי ללכת לחפש עבודה חשבתי לעצמי?
״אההה, לא נראה לי״. ענה הקול השני שמנהל את חיי בעשור האחרון. ״תראה כמה זמן אתה לא עובד, עכשיו דווקא להתחיל? כבר היית במצבים קשים יותר, אל תדאג, נמצא פתרון. לך תעשה קפה ונחשוב על משהו״.
עשיתי.
״תשמע יש לי רעיון אולי נלך בערב למועדון של המבוגרות נתפוס איזו כבדה אחת שתדאג לנו״?
אני שולח לעברו מסר ״לא ראית איך אני נראה? המקום היחיד שאני יכול לתפוס מישהי שתממן אותי זה במחלקה הגריאטרית באחד מבתי חולים באיזור או במחלקה הסיעודית של בית לגיל השלישי״.
״טוב אל תתרגז״
״אולי אני אחזור לעבוד במקצוע״?
״תגיד השתגעת!? סגרנו על זה שלא חוזרים למקצוע! וואלה אתה מביא לי קריזה! מה אמרנו אהה, מה!? כול עוד אפשר לא לחזור לשם לא חוזרים״!
״ואפשר״?
״בטח שאפשר! תן צאנס, אל תהייה שפן, אם היו שומעים אותך עכשיו החברים שלך. יש לך מזל שרק אני יודע שאתה חנון״.
״טוב אז מה״?
״שתוק! רגע חושבים״
״לקבץ נדבות בתחנה מרכזית״ אני עוקץ
״אמרתי לך שתוק נכון״!?
״אולי עם הגיטרה בסבידור במעבר מתחת לכביש אפשר לשים כובע ואנשים ישמעו מוזיקה ויפרגנו״?
״יאלללה שלך מה קרה? בלעת פטיפון? שתוק כבר! אתה מפריע לי להתרכז״.
בינתיים בזמן שהוא מתרכז אני מתלבש, מסדר קצת את הבית ומתכונן לשיחה עם מנהל הסניף.

צלצול טלפון

לא בטוח שכדאי לענות, בשורות טובות מתברר הן לא הצד החזק של הבוקר הזה.
״בוקר טוב״
מעבר לקו קול עליז של בחורה חסרת דאגות
״היי מותק מה שלומך? זו מעיין״
רגע! המחשב העייף שבמוחי מדפדף ידנית בספרית הבנות א׳ ב׳... מ׳ מעיין, שייט יש שתיים. בינתיים היא חופרת ללא הפסקה ואני חושב לעצמי, מתי היא מספיקה לנשום?
״תשמע אתה עדיין פנוי חמוד? יש לי מישהי מדהימה בשבילך, קצת מבוגרת אבל מתוקה ונראת מעולה. רוצה להכיר גבר נחמד, מרשים״.
אמרתי לכם כשיום מתחיל ברגל שמאל כדאי לחזור למיטה ולהתעורר ביום שלמחרת.
״מעיין אני לא יודע, מספיק לי כבר, אין לי כוח לזה...״
״הראתי לה תמונה שלך, היא מעונינת״ ואז מוסיפה במתק שפתיים ״כדאי לך הבחורה מסודרת״.
נשמעה נחמדה קבענו להיפגש לכוס קפה ועוגה.
למנהל הבנק אמרתי שיתן ערכה קצרה עד שאני מתארגן
אחרי צהריים מאוחרות ואני יושב ליד הבריכה המחוממת, כוס קפה וכותב עוד אחד מהכזבים הגוזמתיים שלי שלפתע הוא מופיע.
״לחזור למקצוע רצית אהה! אין לך עמוד שידרה, קצת קשה ואתה נכנס לפניקה, איפה היית עכשיו בלעדי? בטוח שלא פה! אמרתי לך, שתוק ותן לי לעשות את העבודה, חתיכת חנון שכמוך״.
״מאמי״!
״כן נשמה שלי״
״בוא רגע, אני צריכה עזרה עם הריצרץ״!
״כבר בא מותק״



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל