הפסקת חשמל

החורף תכף עובר ,אבל הזכרונות עוד פה רגע לפני שנכנס האביב נזכרתי ביום הקשה של החורף .


מתחת לערימות של שמיכות, מכוסה אני יושב, רועד מקור בבית ריק ללא חשמל, מחכה לניצוץ מחברת חשמל מתפלל שידלק האור בפינת החדר ……איך לעזאזל הגעתי לפה?
עכשיו כשקצת קר וקצת חם קצת חורף וקצת סתיו אפשר להיזכר בחורף שעבר ,תודה לאל שעבר כי נמאס לי להיות מצונן.
אבל יש יום שלא יוצא לי מהראש הרגע שבו כבה האור ,הפסקת חשמל …..באמצע החורף, בלילה סוער, טרקטור משך במושב חוט חשמל , יש אומרים זה היה ברק ויש אומרים שזה הרוח דפקה, אבל אני נוטה לכיון הכף (של הטרקטור כמובן).
הלילה היה קר והגשם בחלון דפק, ישבנו כולנו מול התנור שלא עבד , הטלויזיה לא שידרה, המזגן לא חימם והמים לא היו חמים אבל הכי חמור האיטרנט לא עבד! …..וזה היה הקש ששבר את גב המשפחה.
באותם רגעים היתה התלבטות האם לברוח לבית של סבא סבתא או לברוח לאיזו דודה מרחובות שיש לה חשמל בבית .החלטנו למשוך זמן ולנסות להתחמם בבית ,הילדים הוציאו שמיכות, זה לא עזר, ניסינו להוסיף פוך, בגדים ישנים ומפות שולחן אבל גם זה לא עזר , לפתע אחרי ספירת מלאי קצרה הבנתי שאיבדתי את הבן הקטן בתוך ערימת השמיכות , קפצתי קפיצת ראש לתוך ערימת השמיכות ,וממש בדקות האחרונות משיתי אותו מתוך ים של שמיכות לחוף מבטחים.
הקור התחזק, הרוח נושבת והרעידה את החלונות, ברקים ורעמים קורעים את השמיים לשנים. ״אני אעשה לכם אור״ הכרזתי (כי תאורת חרום לא הייתה -והיא אשמה ) נכנסתי למטבח ובעזרת חוש המישוש התחלתי לחפש נרות מיששתי וכמעט כל מה שהרגיש לי טיפה ארוך ומעוגל הוצאתי החוצה …..״אני מקווה שזה נרות כי אני לא רואה כלום ״ ואז הגדולה צעקה ״יש לי רעיון״ ומצאה משהו מועיל לעשות עם האיפון, היא הדליקה את האור של הפלש רק שלצערה היא האירה עלי בזמן ממש לא טוב בדיוק הייתי עם מארוך ביד אחת וסכין קצבים בצד שני ממש כאילו יצאתי מסרט אימה , ״אימא יש משוגע בבית ״ לא יכול להיות פרופ אמיר חצבני מתחבא בבית שלו, עוד מעט מימונה והוא מפחדדד מחגים של מזרחים״, הדלקנו נרות (תודה לאל יש אור באיפון ) התישבנו סביב הנרות ורעדנו מקור אני כבר שעה מחייג לחברת החשמל ומקווה שמישהו יענה לי לפני שהמכשיר יכבה …. (לחברת החשמל יש לכם את המענה הכי מסובך בארץ ),במענה של חברת חשמל הגעתי מאזור הצפון לאזור חיפה משם לאזור חדרה קרוב לעפולה אני מקווה שתכף אני אגיע למושב דבורה …..ובסוף ענה לי אדם ״חביב״ שכעס שהתקשרתי כי הם כבר יודעים שכולם מנותקים והם מנסים לטפל בזה בהקדם האפשרי ״תוך ארבע חמש שעות יחזור החשמל״ (אם זה היה בבית של שקע תקע החשמל היה מייד חוזר והם בובות ולהם לא קר ).
הילדים שמעו חמש שעות והתחילו לשרוף עיתונים (ביחוד הארץ ) ולקוות שיחזור החשמל לפני שהם יתחילו לשרוף רהיטים (אפרופו קראתי סקר חדש ממש מאתמול שאומר שאם הבחירות היו היום העבודה היתה משיגה 28 והליכוד 22 נו עיתונים וסקרים זה ממש לא מדוייקים וטוב שכך).
עשן שחור מילא את הסלון אבל כבר היה חם אפילו לוהט…. הנרות נגמרים אפילו את הנרות נגד חום (של הישבן )הדלקנו, הסללות באיפון מתחילות להיגמר, החמצן מתחיל להעלם ……״אבא ״ אמרה הגדולה ״אצל סבתא בגבעת המורה יש חשמל, אני הולכת קר לי ואין פה אינטרנט״ וכמו מנהיגת הלהקה כולם קמו, כיבו את השרפה ויצאו אל הרכב …..״אתה בא ?״ ״ אני לא יכול אני חייב לחכות לחשמל, אני צריך להתקלח לפני שאני הולך לעבודה״ ……״אז תשאר בתקופת האבן, אנחנו חוזרים למאה 21 ״.וככה נשארתי שבוי בכלא ויטנאמי ללא חשמל מתחת לאלפי שמיכות מחכה לניצץ של חשמל .



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל