צ'מעו סיפור

מגדל המים בירושלים

גבי דיב, בנו של הסוכן הערבי הירושלמי של מכוניות ביואיק, הוא פושע מלחמה, אשר בשלהי שנת 1947, עמד בראש קבוצת צלפים לילית, הצולפת על יהודים חפים מפשע, בליבה של ירושלים עיר הבירה של המדינה היהודית.

בדיוק אז, זרמו לשכונות הערביות בירושלים בירת ישראל, שונאים זרים – אנשי כוחותיו של פושע מלחמה נאצי ושמו המופתי אמין אל חוסייני. פולשים אלה לירושלים, באו מעיראק, סוריה, עבר הירדן. הם, בדומה לאספסוף ערביי ארץ ישראל, נהנו לתקוף, לבזוז, ולרצוח יהודים ולהתעלל בהם.

אחד מאותם מתנדבים ערבים צמאי דם יהודים, היה מעוטר בשפם שחור, לבוש חלוק סורי שחור מכופתר עד צווארו, מכנסי שרוול שחורים, וכפייה לבנה. הוא הקיף את חזהו בן השישים, בשתי חגורות כדורים נוצצות. בחגורתו היו תחובים שני אקדחי פאראבלום בשכנות קרובה לפיגיון זהב מקושט. על גבו נשא גליל שחור ועבה הדומה לארובה. הרוצח הערבי הזקן הזה, עשה את דרכו ברגל לירושלים מחלב שבצפונה של סוריה. הוא בא להרוג יהודים בירושלים. אותו דיב הוליך את הסורי הזקן לשכונה היהודית מקור חיים. שם הצביע על מגדל המים כמטרה לרוצח הסורי.

"אני אחריב אותו", התלהב הזקן הרוצח מסוריה. הוא הסיר את הארובה השחורה מעל גבו. זו היתה בעצם מרגמה צרפתית ענתיקה מימי מלחמת העולם הראשונה, המופעלת בפתיל בבסיסה ומחוברת למקומה בחוטי תיל קשורים ליתדות, שאותם החל הסורי הזקן לנעוץ באמצעות פטישו אל לב האדמה.

"היכונו", צרח הזקן הערבי צמא הדם, ואז התפוצצות מרעישה הרעידה את האדמה הטובה. הזקן ומרגמתו נעלמו בתוך ענן עצום וסמיך בצבע שחור. דיב הרוצח הצעיר הביט בלילה האפל כשהוא מחפש את הפגז בדרכו אל מגדל המים של מקור חיים. לא מצא כל זכר לפגז. לאחר זמן קצר, התבהרו השמים הירושלמיות, ושוב לא השתנו. מגדל המים של מקור חיים עמד זקוף וקורא תגר כבתחילה. הענן השחור התפוגג ודיב הרוצח הצעיר קם לחפש את הרוצח הזקן.

לא נותר כל זכר לרוצח הזקן. הסורי הרוצח ומרגמתו היו מרוסקים לאלף רסיסים של בשר ומתכת, שהתפזרו על פני אדמת ארץ ישראל. כי לארץ לא יכופר, לדם אשר שפך בה, כי אם בדם שופכו.

כן יאבדו, כל אויביך ה'.

גליל שחור ועבה הדומה לארובה, בידי יהודי ושמו מישקה רבינוביץ', היה בעצם "באזוקה", ומן השמים סייעו שדווקא הגליל הזה יעשה חיל. מישקה, חייל משוחרר מן הצבא הבריטי, היה צעיר בן 28 ויליד רוסיה. מישקה, שהיה פצוע ביד ימינו, כיוון את הבאזוקה. אליהו, נער יהודי מפולין, הוא זה שלחץ על ההדק. בהציצו מבעד לעדשה של הבאזוקה, נעשה לעיניו נס. משוריין החלוץ של רוצחים ערבים פנה פניה לא נכונה, היישר אל תוך הכוונת של הבאזוקה. רבינוביץ' עצר בנשימתו עם שלחץ הנער אט אט על ההדק. הקליע זינק קדימה. המשוריין נפגע פגיעה ישירה והרוצחים הערבים בתוכו נהרגו. משוריינים נוספים ובהם רוצחים ערבים נפגעו גם הם. בתוך דקות ספורות פשטה הידיעה על הניצחון ברחבי ירושלים. חבורה של גדנ"עים הדפה לאחור את המשוריינים של הליגיון הערבי. זה היה גילוי אליהו ממש.

כן יאבדו כל אויביך ה'.

יותר מכל, זכה הרב סמל, מאיר כרמיול, עם הסטן שלו, בסייעתא דשמיא, לסלק מן העולם רוצח ערבי שפל ואכזר מאין כמוהו. בצרור לטווח של כעשרים מטר, מאחת העמדות בקסטל, הוא לא ידע זאת, אך כך הרג את עבד-אל-קאדר אל חוסייני. כך הקיץ הקץ על תנועת המרי הערבית של ערביי ארץ ישראל. יש אצל הערבים משהו בדם, המייחס חשיבות כה גדולה לאיש, יש פולחן הערצה כזה מסביב למנהיג, עד שבמותו מתמוטט הכל. כי מזרע היהודים אשר החילות לנפול לפניו לא-תוכל לו--כי-נפול תיפול, לפניו.

כן יאבדו כל אויביך ה'.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל