עדיין מתגלים פרטים חדשים
הסטוריון בריטי גילה לאחרונה פרטים חדשים שלא נודעו עד כה על מלחמת העולם השניה. כל פעם זה מצליח להדהים אותי מחדש.
כל כך הרבה מחקרים ומכל זוית אפשרית על מלחמת העולם השניה ועל השואה ועדיין ממשיכים להתגלות פרטים חדשים,
בעיקר מעיון בארכיונים של מדינות שונות.
אבל מעל הכל, מה שלא חדש ותמיד חולף בראשי כל שנה ולא מרפה: שתיקת העולם. את התמימות בנושא כבר איבדתי לפני שנים רבות ובכל זאת זה מטריד.
נכון שמאז לא היתה השמדת עם בשיטתיות, ביסודיות ובנחישות כזו אבל טבח המונים לא רק שהיה אלא מתרחש גם בימנו אלה
והעולם, עדיין מקדש את ערכי האינטרסים הרבה יותר מאשר את ערך חיי תושביו,
עדיין מגיב בלשון רפה ובחלקי מעשים. לכן, תמיד נשוב אל המשפט הבנאלי אבל הנכון כל כך: נוכל לסמוך רק על עצמנו.
בור ההריגה
שֶׁמֶשׁ מְפַזֶּזֶת בֵּין עֲנָפִים,
חֶרֶשׁ לוֹחֶשֶׁת הָרוּחַ,
יָרֹק וְשָׁלֵו יַעַר הַדָּמִים,
מַבָּט פַּסְטוֹרָלִי, כֹּה זַחוּחַ.
פַּעַם הֶאֱדִימָה כָּאן הָאֲדָמָה,
דָּם יְהוּדִי כַּמַּיִם רַבִּים,
עוֹד וָעוֹד לְבּוֹר הַהֲרִיגָה,
צַיְתָנוּת שֶׁהוֹתִירָה רִישוּמִים.
לֹא רַפוּ יְדֵי שְׁלִיחִי הַשָּׂטָן,
לְהַשְׁלִים הַמִּכְסּוֹת בִּפְקֻדָּה,
הֲלִיכָה נְחוּשָה בְּנָּתִיב מְסֻמָּן,
לְהַכְּחִיד עַם שָׁלֵם כְּשִׁיּטָּה.
שְׁרִיר לֹא נָע בִּפְנֵיהֶם, לֹא עַפְעַף,
בִּנְפוֹל הַתְּמִימִים אֵל מוֹתָם,
מַעָרֹם הַגְּוִיּוֹת, כְּנִדְבָּךְ נוֹסַף,
בְּחָזוֹן הַטֵּרוּף שֶׁנִּצְרַב כְּחוֹתָם.
וּבַמֶּרְחָב נֶאֶלְמָה הַזְעָקָה,
אִישִׁים גִּלְגְּלוּ עֵינַיִם,
הַטֶבַח הָפַךְ לַשִּׁגְרָה,
נִסְכְרוּ רַחֲמַי שָׁמַיִם.
עַל מִצְחָכֶם גֶּרְמָנִים- אוֹת קַיִן,
טְבוּעָה לְדֵרָאוֹן עוֹלָם,
אוֹתוֹת הַזְּמַן כְּאֶפֶס וּכְאַיִן,
לֹא פַּג הַזִּכָּרוֹן, לֹא הוּעַם.