אֲנָשִׁים חַיִּים שֶׁהֵם מֵתִים
רָאִיתִי אֲנָשִׁים חַיִים,
שֶׁהֵם מֵתִים כְּמוֹ כְּוִיָה שֶׁל כְּפוֹר.
רָאִיתִי אֲנָשִׁים חַיִים,
שֶפָּשְׂתָּה בִינַת קוֹצִים בְּשִׂיחָם כְּנֶגַע.
רָאִיתִי אֲנָשִׁים,
שֶמְּקוֹרָם יָבֵש וְאֶל הַיָּם לֹא בָאוּ.
רָאִיתִי בִיצוֹת,
שֶׁמַּגָּעָן חָמִים וּמַלְתְּעוֹתֵיהֶן לוֹטְפָנִיוֹת
וַאֲנָשִׁים בָּאִים בָּהֶן –
אֲנָשִׁים חַיִּים שֶׁהֵם מֵתִים.
נורית שושני
*
חֵרוּת הוֹלִידָה מַחֲשָׁבָה
וּמַחֲשָׁבָה אֶת הַמִּלִּים,
וְהַמִּלִּים בְּעָרְמָתָן
לְכָדוּהָּ בְּרִשְׁתָּן.
מֵאָז תַּתְמִיד הַמַחֲשָׁבָה
לַעֲטוֹת רְדִיד מִלֶּיהָ
וְכָל יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ –
יִתְגַּלּוּ בְכִסּוּיֶהָ.
נורית שושני
תִּקְוַת חוּט הַשָּנִי
בְּנוּל חֲלוֹם אָרַגְתִּי פְתִילוֹת חַיִּים –
תִּקְוַת לֹבֶן בִּשְׁנִי אוֹהֵב.
קָשַׁרְתִּי פְתִילוֹתַי לְצַוְּארֵי עוֹלָם
וְאָז בְּחוּצוֹתָיו צָעַדְתִּי בוֹטַחַת.
עוֹלָם יָפֶה שֶׁלִי, חָשַבְתִּי
בְּפָלְסִי בוֹ דֶרֶךְ,
וּבְאַפְלוּלִית סְבָכָיו
זָכַרְתִּי פְתִילוֹתַי:
לֹבֶן תִּקְוָה – אוֹרוֹ עָמַם
וְאַהֲבַת שָׁנִי הֶחֱוִירָה.
נֶחְרְשׁוּ תְלָמִים בְּצַוְּארֵי עוֹלָם
הַעֲנוּדִים בִּפְתִילוֹתַי.
עוֹלָם מִסְכֵּן שֶׁלִי, חָשַׁבְתִּי
בְּיִּשׁוּב הַדַּעַת,
וּמִגַּרְגְּרוֹתָיו הַמְּחֹרָצוֹת
הֵסַרְתִּי פְתִילוֹתַי.
נורית שושני