בפרוס יום העצמאות ה-67 מסע בעקבות "מגילת העצמאות"

מקאמה לכבוד 67 שנות המדינה

ובכן חברים הגיע הזמן
לבחון ולראות ככל שניתן,
מה עשינו במהלך 67 השנים
מאז הכריז ה"זקן" את אותם מילים:

"בארץ ישראל קם העם היהודי"
הוא אכן קם ונהיה לעם
עבר שנים של עצמאות
ושנים של גלות,
שנים של רדיפות
ושנים של תהפוכות,
עיצב דמות רוחנית ודתית,
"יצר נכסי תרבות לאומיים" וקוממיות,
המשמשים לעולם נורמות והנחיות.
אבל העולם, חברים, למרות כל זאת
מה לעשות, זקן ושכחן,
ובכל יום מחפש משהוא אחר, עדכן.
שכח את מי שהביא לו יום מנוחה בכל שבוע,
מי שהטיף לו על שבע מצוות בני נוח,
מי שהניף דגל של ערכים כלא תרצח ולא תגנוב,
לא תחמוד וגם תחמול דווקא אותו הכניס לגוב.
היכה, שדד, שחט, ורדף.
והעם היהודי לא חדל מתקווה,
שרד סער, ללא חמלה,
עד שב לארצו אחרי אלפיים שנות גולה.
כי הקשר ההיסטורי וכן גם המסורת,
הביאו עימם לאורך הדורות שלשלת.
של "ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים"
תפילות, בקשות ומזמורים.
"זוהי זכותו הטבעית" בצל המאכלת,
לשוב לצור מחצבתו לחזור למולדת.
לחבק את אותה אדמה ולהפרותה,
בידיו, בגופו, בדמעות וביזע,
תוך כינוס פזורים מירכתי עמים,
והקמת מדינה "שוות זכויות בתוך משפחת העמים".
ואפילו אם משפחה זו תאמר אתם לא אנחנו
ואפילו אם משפחה זו תגנה ותרשוף אותנו
נאמר לה בגאווה לא מוסתרת,
לא עוד נובל כצאן וגם במחתרת,
"מתוך בטחון בצור ישראל"
ומתוך האמונה שאותנו החזיקה
נאמר בגאווה ובגאון
מאז ולתמיד זו ארצנו
ואף אם קטנה היא במרחב הגדול
בלבנו גדולה היא מכל
ואכן כאשר נביט לאחור ונראה,
שכל שעשינו בעז"ה היה ונהיה.
הפכנו שממה לארץ פורחת,
תעשיה ועשיה מאוד מופתחת,
לאור לגויים למרות שהם לא רוצים!
אז חג שמח יהודים!
הרימו הראש והניפו הכוס!
והדגל יתנשא ויתנוסס ברמה,
כאותה טלית שאת כתפנו מכסה.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל