זיכרון

זיכרון

בוקר אביבי הרוח מלטף ברוך את הפנים,
והעצב שוב עולה שם מבפנים, יום הזיכרון,
זיכרונות קשים מבעבעים כ דורבנות אמת,
ובעינייך שוב אותו מבט שקט, נוגה ומנחם.

בחלון דגלים בחצי התורן, יום כאב של זיכרון,
ולעיני עולה תמונה, הדגל ה עוטף את הארון,
זיכרון יום אחרון, יום פרידה מחבר שלא ישוב,
חלפו מעל שלושים שנה נפגשים החברה שוב.

זיכרונות הם כמו משקע עמוק בלב,
בם העצב מתחלף תדיר עם הכאב,
יד טובה ומנחמת מחבקת את גבך,
זה אותו חבר לנשק המלווה את גורלך.
 
 

תמונה: LoquaciousLagomorph


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל