כל מה ש (לא) רצית לדעת על בגידות

1 מ-3 ה זוגות בישראל צפוי להתגרש. האם הסיבה העיקרית לפרידות היא בגידה של אחד מבני הזוג? האם באמת גברים בוגדים יותר מנשים? ואיך משקמים יחסים אחרי בגידה?

כשאנחנו מדברים על בגידות, בדרך כלל עולה בראשנו המחשבה הראשונית כי גברים בוגדים הרבה יותר מנשים. אך סברה זו היא בגדר מיתוס שגוי, שנטבע בחברה שאנו חיים בה - ונשאר נוכח בה למשך שנים רבות. מדוע מיתוס זה שגוי? צריך לזכור כי על פי רוב, כאשר גבר בוגד, נמצאת שם גם אישה. מכאן שמחקרים שנעשו בשנים האחרונות בתחום הזוגיות, מציגים נתונים כי נשים בוגדות לא פחות מאשר גברים.

האם בגידה של גברים ושל נשים נעשית לפי דפוס דומה?

גברים אכן נוטים יותר לבגידות חד פעמיות ("סטוצים") אשר בעיקר באים לשרת את תשוקתם המינית. לעומתם, חלק ניכר מהנשים בוגדות במתכונת אחרת, של רומן, כלומר, סוג של מערכת יחסים שנמשכת על פני זמן ממושך יותר.

הסיבה לתפיסה המוטעית כי גברים בוגדים יותר מנשים נובעת מהעובדה שגברים נוהגים לדבר על הבגידות שהם מבצעים יותר מהנשים, שבדרך כלל שומרות את דבר הבגידה בדיסקרטיות.

בנוסף: נושא "שחרור האישה" בעידן המודרני - והפיכתה לאישה עצמאית בעלת קריירה וכוח כלכלי משלה, בהחלט גרם לנשים ליזום או להיסחף לבגידות באשר הן, למשל, על רקע נישואים לא מאושרים.

האם בגידה היא סיבה עיקרית לגירושין בחברה שלנו?

במדינת ישראל, אחד מתוך שלושה זוגות ימצא את עצמו מתגרש - ושיעור הגירושין עולה מדי שנה. אך הסיבה העיקרית לפרידות היא לאו דווקא על רקע של בגידה. הגורם העיקרי שבו נתקלים יועצי זוגיות הוא פרידות על רקע חוסר בתקשורת בין בני הזוג - מצב שנוצר בעקבות סיבות שונות ומגוונות, שחלקן הגדול ניתן לגישור.

חוסר התקשורת מוביל למריבות, לסכסוכים, לכעס ולמרמור - היוצרים תהליך סוחף שמביא, בסופו של דבר, לכדי פרידה. אלמנט נוסף ומשמעותי לא פחות הגורם לפרידות רבות, הוא אלמנט "הסיפוק המהיר". כיום קל יותר לזוגות לקבל החלטה על פירוק הבית, להבדיל משנים אחרות שבהן הדבר היה בגדר טאבו.

בשנים האחרונות, ניתן לראות דוגמא חדה לכך בקרב זוגות צעירים ש"מפרקים את החבילה" חודשים ספורים לאחר נישואיהם, בטענה קלה ופשוטה, נוסח: "אנחנו פשוט לא מסתדרים".

כיצד מתמודדים עם בגידה? האם בני זוג אכן יכולים להתגבר עליה ולהמשיך הלאה אל עבר עתיד נקי ממשקעים?

בהחלט ניתן להתמודד עם בגידה, שהיא בראש ובראשונה בגידה באמון. היכולת להתמודד עם בגידה היא סובייקטיבית מאוד - וקשורה למנטליות, להבנה, לקבלה - וכן לאהבה שהייתה בין בני הזוג טרם המאורע. לרוב, לנשים קל יותר לקבל את ההחלטה להמשיך הלאה ולסלוח, למרות שכאב הבגידה נשאר למשך זמן ארוך ומצריך טיפול לא מבוטל בשיחזור מערכת האמון. גברים, לרוב, נשארים פגועי אגו לאחר שנבגדו, ונוטים לפרק את התא המשפחתי ביתר קלות.

האם אפשר להאמין לבן זוג שבגד רק פעם אחת שהבגידה לא תחזור בשנית?

כל מקרה של בגידה נבחן לגופו, וכפי שאדם יכול למעוד בנושאים שונים במהלך חייו, גם בתחום הבגידה הדבר לא בכרח חייב להיות מנהג סדרתי. אם הזוג החליט לפתור את הבעיות ואת הסיבות שהובילו למעידה זו, אזי ניתן לחזור לבנות זוגיות מכבדת, אוהבת ומאושרת. ישנם כמה שלבים הנדרשים ב"עיבוד התהליך" - ושם נכנס לתמונה מטפל זוגי שתפקידו להציף את הבעיות ולהביאן לכדי הבנה, הפנמה, הסכמה וגישור נכון בין בני הזוג.

יש לא מעט זוגות שהצליחו לשקם את חייהם לאחר בגידה ואף הגיעו למערכת יחסים חזקה וטובה יותר מזו שהייתה לפניה. כמובן שאין הדבר נובע מהבגידה עצמה, אלא מהיותה סוג של משבר אשר ממנו בני הזוג למדו כיצד לצמוח. עצם הבגידה והדיבור עליה יוצר לעתים קרובות קטליזטור לחשיפה של נושאים שקודם לכן או לא דוברו ולא תוקשרו, או לא טופלו נכון. אך אם לבני הזוג ישנו רצון לשקם את היחסים, ולצד הכאב קיימת ביניהם גם אהבה, בהחלט ניתן להמשיך הלאה ולהפוך "את הלימון ללימונדה".

מתי וינברג הוא יועץ זוגי ומנהל פורום משפחה וזוגיות ב-zap doctors


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל