תאונות ותואנות

כשאתה יוצא לכביש אין לך שום סיבה לא להיות מודאג. אתה יכול להיות מודאג מפני שהנך הולך רגל ועלול להידרס, אתה יכול להיות מודאג מפני שאתה רוכב על כלי דו גלגלי ופגיע יותר מהרכבים האחרים על הכביש והכי אתה יכול להיות מודאג פשוט בגלל זה שאתה לא מודאג ועלול לסבול מחוסר זהירות רגעית קטלנית.


לאחרונה עברתי תאונת דרכים בעת שרכבתי על קטנועי. רכב שלא עצר בצומת בתמרור עצור פגע בי. היה לי קשה מאוד להבין את הדבר: כיצד זה רכב נוסע ככה באמצע העיר כאילו היה במדבר – כאילו לא שמע מעודו על תאונות דרכים.
רק כשפגשתי מאוחר יותר את הנהג וראיתי שהוא עצמו היה בהלם מהתאונה הבנתי את התשובה: הבעיה שלנו היא שאכן אנחנו נוסעים כאילו שאין תאונות דרכים – וזה בגלל שככה מלמדים אותנו כאן בארץ.
כל הרעש של המלחמות בתאונות דרכים והסכנה וכל הבבלת הזה זה באמת סתם – בשטח כולם מתנהגים כאילו אין תאונות בעולם! רק נהגים שחוו כמעט תאונה או תאונה הופכים להיות מודעים לנושא ולנהוג בזהירות.
בראש כל הגופים הממונים על התאונות עומדים פקידים שיושבים במשרדים וטוב להם – הם אינם יוצאים לשטח – אינם חווים את המלחמה הזאת – שבה יש נהגים הרוגים, אבל אין מי שיגן עליהם ויחזיר מלחמה! כל זה נובע מיד רכה, מדיבור מהשפה ולחוץ – ומאי נקיטת כל יוזמה. עובדה היא שטיפול המשטרה בתאונות הדרכים כשהם כבר קורות היא ממש שערוריה – היא מיד סוגרת תיקים ולא עושה דבר!


עם יד על הלב כמה נהגים מכם קולטים בכלל את הצורך לציית לחוקי התנועה, עד שאתם נתפסים? רק ורק אז אצל רבים מאתנו, חודרת ההכרה הזאת שיש דבר כזה כמו חוקי תנועה?! כדי שדבר מה יחדור את השיריון של התודעה שלנו, ויכנס לתת התודעה שהיא הקובעת את ההתנהגות שלנו, לא מספיק שנהיה, כאילו, מודעים להיגיון הפשוט של ציות לתאונות הדרכים (וכולנו מבינים גדולים בתיאוריה!) צריך שילמדו אותנו את זה דרך הפקת לקחים של קנסות על ידי המשטרה!
בטיפול בתאונות דרכים אנחנו נוהגים בדרך שאנו נוהגים עם כל בעיותינו: לא תקיפים, לא ברורים, מדברים הרבה ועושים מעט. אין מנהיג שירים את דגל המאבק, כי הם יודעים שאף אחד לא שם על זה ולא יזכו לגמול על מאמציהם – אלא ייתקלו בבירוקרטיה ויערימו על דרכם קשיים.
אפשר לומר שתאונות דרכים הם מכה הכרחית בחברה שלנו – כפי שסרטן מתפתח בהכרח עם ההדרדרות באיכות החיים והסביבה שלנו.
כדי להילחם בתאונות הדרכים יש קודם כל לפתח את המודעות שיש אויב שצריך להילחם נגדו ולהתייחס לכל נהג עבריין ככזה – ויותר מזה – יש לתת למנהיגים שיקחו על עצמם את המאבק הזה סמכויות נרחבות ביותר שיוכלו להוציא את תוכניתם לפועל.

זה לא עוזר כלום שאומרים כל הזמן סעו בזהירות – יש להביא את נושא התאונות למודעות הנהגים על ידי עונשים מתאימים וגם על ידי הצגת הבעיה בכלי התקשורת כפי שהיא – מפחידה ומסוכנת לכל אחד ואחד!
אנחנו כל כך טובים בלעשות שטיפת מוח כשמדובר במוצרי צריכה – אבל כשאין פה כסף שמישהו יכול להרוויח – ממלחמה בתאונות הדרכים – אז גם פועלים בהתאם – בצורה אנמית של חינוך לגיל הרך וחסרת כל השפעה.



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל