חג השבועות: נופים עטורי שיבולים, המולת הבציר כבר נשמעת ברקע.

זה החג המועדף עלי משום שבין יתר המשמעויות שלו מודגש הקשר שבין האדם, לפרי עמלו ולטבע. הגם שהחקלאות במחוזותינו אינה מה שהיתה לפנים, טקסי הבאת הביכורים עדיין מרגשים ומסמלים משהו, לפחות עבורי.

יעלו ויבואו וזרים לראשם, והנה הם נושאים סלי ביכורים.




חג הקציר


עַיִן צוֹפִיָה בְּגָוֶן זְהַבְהַב,
הָאֹפֶק עָטוּי שִׁיבּוֹלִים לְמַכְבִּיר,
הַיָּרֹק בִּקְרָב מְאַסֵּף בְּמֶרְחָב,
מִגּוּשֵׁי אֲדָמָה לַאֲלֻמּוֹת הֶחָצִיר.

פְּרִיחָה מַרְהִיבָה טֶרֶם קַיִץ,
מִתְנוֹסֶסֶת בֵּין קְצִירֵי יְבוּלִים,
רְגָעִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל חַיִץ,
מְחַרִישׁ לְקָטִיףְ בִּכּוּרִים.

רוּחַ קְלִּילָה בִּשְׁעַת עֶרֶב,
עוֹדֶנָּה מְשַׁכֶּכֶת יָמִים לוֹהַטִים,
טַל מְנַצְנֵץ מִכָּל רֶגֶב,
בְהַפְצִיעַ זְרִיחָה עַל שׁוּרוֹת הַתְלָמִים.

צוֹמֵחַ וְחַי בְּטִקְסֵי הִלּוּלִים,
כֹּה נָאֶה הַחַג הַלָּבָן,
יַלְדֵּי הַגַּן עֲטוּרֵי הַזֵּרִים,
בְּאֹשֶׁר תָּמִים וּמֻפְגָּן.

הַחוֹם הַמֵּעִיק נִצַּב לְפִתְחֵנוּ,
תָּם הָאָסִיף בַּשָּׂדֶה וּבְנִיר,
סְדָקִים יְבֵשִׁים חוֹרְקִים לְרַגְלֵינוּ,
עוֹד מְעַט תִּשַׁמַע הֲמֻלַּת הַבָּצִיר.





חג שמח



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל