שבת אחים

יב וַתֵּלֵךְ רָחֵל בַּת יוֹסֵף הַמִּדְבָּרָה כִּי נַחֲלָה אֵין לָהּ. וַתֵּשֵׁב בֵּין הַמִּשְׁפָּתַיִים לִשְׁמוֹעַ שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים, וַתֵּבְךְ מָרָה עַל עַמָּה וְעַל מוֹלַדְתָּהּ וְעַל בֵּית אָבִיהָ אֲשֶׁר שׂוֹנְאִים הֵם זֶה לַזֶּה. וְקוֹלָהּ בָּרָמָה נִשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים.

א וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם אֵין נַחֲלָה לְרָחֵל בַּת יוֹסֵף בְּיִשְׂרָאֵל
וַתָּבוֹא אֶל יֹושְׁבֵי הָהָר וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הֲתֹאבוּ לְקַבְּלֵנִי אֲלֵיכֶם?
ב וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: מַהוּ פְּסוּקֵךְ?
וַתּאֹמֶר אֲלֵיהֶם: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתָנוּ: מִמִּזְרָח, מִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִתֵּימָן.
ג וַתּוֹסֵף עוֹד דַּבֵּר בָּם: כְּצַלְמוֹ וּכִדְמוּתוֹ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד: כַּיָּמִין וְכַשְּׂמֹאל, כַּהַר וְכַשְּׁפֵלָה, יִרְאֵי אֱלֹהִים עִם שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו.
ד וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ: לֹא תּוּכְלִי לָבוֹא בִּקְהָלֵנוּ כִּי רַק יְמִין הַשֵּׁם עוֹשָׂה חַיִּל וְיִרְאֵי אֱלֹהִים – נֶזֶר הַבְּרִיאָה הֵמָּה. ה וַתֵּלֵך מִשָּׁם וַיִּשְׂנְאוּהָ יוֹשְׁבֵי הָהָר בִּלְבָבָם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִגִּידָה לָהֶם.

ו וַתֵּרֵד וַתָּבוֹא בַּת יוֹסֵף הַשְּׁפֵלָתָה וַתִּפְגַע בְּיוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם וַתִּשְׁאַל נַפְשַׁה לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם.
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ יוֹשְׁבֵי הַשְּׁפֵלָה: מַהוּ פְּסוּקֵךְ?
ז וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמְרָה לְיוֹשְׁבֵי הָהָר: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתָנוּ: מִמִּזְרָח, מִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִתֵימָן.
ח וַתּוֹסֵף עוֹד דַּבֵּר בָּם: כְּצַלְמוֹ וּכִדְמוּתוֹ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד: כַּיָּמִין וְכַשְּׂמֹאל, כָּהָר וְכַשְּׁפֵלָה, יִרְאֵי אֱלֹהִים עִם שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו.
ט וַיָּשִיבוּ אוֹתָה יוֹשְבֵי הַשְּׁפֵלָה: לֹא תּוּכְלִי לָבוֹא בִּקְהָלֵנוּ שֶׁאֵין יוֹדַעַת אַתְּ בֵּין יְמִינֵךְ לִשְׂמֹאלֵךְ. י וַיֹּאמְרוּ לָה: עַד מָתַי אַתְּ פּוֹסַחַת עַל שְׁתֵי הַסְּעִפִּים? יוֹשְׁבֵי הָהָר נְבִיאֵי הַבַּעַל הֵמָּה - רַק אֲנַחְנוּ נֶזֶר הַבְּרִיאָה וּבִשְׂמֹאלֵנוּ עוֹשֶׁר וְכָבוֹד כְּדִבְתִיב בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי: בִּשְׂמֹאלָהּ עוֹשֶׁר וְכָבוֹד. יא וַתֵּלֵךְ מִשָּׁם גַּם כֵּן וַיִּשְׂנְאוּהָ יוֹשְׁבֵי הַשְׁפֵלָה בִּלְבָבָם עַל אֲשֶׁר אֵינָה בְּצַלְמָם וּכִדְמוּתָם.

יב וַתֵּלֵךְ רָחֵל בַּת יוֹסֵף הַמִּדְבָּרָה כִּי נַחֲלָה אֵין לָהּ. וַתֵּשֵׁב בֵּין הַמִּשְׁפָּתַיִים לִשְׁמוֹעַ שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים, וַתֵּבְךְ מָרָה עַל עַמָּה וְעַל מוֹלַדְתָּהּ וְעַל בֵּית אָבִיהָ אֲשֶׁר שׂוֹנְאִים הֵם זֶה לַזֶּה. וְקוֹלָהּ בָּרָמָה נִשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים.

יג וַיְּהִי מִקֵּץ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וַתִּישָּׂא עֵינֵיהָ לְמֵרָחוֹק וַתִּרְא וְהִנֵּה נְוֵה מִדְבָּר וּבוֹ עֵצִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל , וְנָהָר יוֹצֵא מִן הַאֲדָמָה לְהַשְקוֹת אֶת הַגַּן. יד וַתָּקָם וַתֵּלֵךְ וַתָּבוֹא אֶל שַׁעֲרֵי הַגַּן וְהִנֵּה בְּנֵי אָדָם. טו וַיֹאמְרוּ לָהּ בְּנֵי הָאָדָם: בּוֹאִי שְׁבִי עִמָּנוּ כִּי טוֹבָה הָאָרֶץ מְאוֹד, וְלֹא שְׁאָלוּהָ אֵי מִזֶּה תָּבוֹא וּלְאָן פָּנֶיהָ וּמָהֵם פְּסוּקֶיהָ. טז וַיֹּאהֲבוּהָ בְּנֵי הָאָדָם וְהִיא אָהֲבָה אוֹתָם, וַתִּשְׁאַל אוֹתָם מַה שֵׁם יִיקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי לֹא יָדְעָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ: שֶבֶת אַחִים גַּם יַחַד. יז וַתֵּרְא כִּי טוֹב, וַתֵּשֵׁב בַּמָּקוֹם הַהוּא עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. יח וַתֹּאמֶר לִבְנֵי הָאָדָם: מוֹדָה אֲנִי לִפְנֵיכֶם שֶׁהֶחְזַרְתֶם בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל