שער היובל

ומן הנופים שאהבתי והשדות אליהם שבתי, בשעות היפות של חיי

מה שחפצתי לומר ולא אמרתי
כל שרציתי לעשות ולא עשיתי
החלומות אשר לא התגשמו
עלו אלי בבוא החג, -
עמדו בשער היובל
מפויסים מעט.

ומן הנופים שאהבתי
והשדות אליהם שבתי
בשעות היפות של חיי
ענדתי זר,
חרציות צהובות
וחיטה בשלה, זהובה,
מעולפת בשמש הקיץ.

ושיר נמסך בעצמותי
ונישאתי על עידן אחר,
ולא ידעתי.

וחבל שלא מתתי
או הפכתי לנציב-מלח
בעודי נישאת הלאה
גולה מזיוו של אותו עידן.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל