במחקר שפורסם בוושינגטון פוסט ,גילתה אנגלה הנסקום
מה מפריע לילדים לשבת בשקט בכיתה
ואז לעיתים, הם מאובחנים בטעות, כסובלים מהפרעת קשב.
(מומלץ לקרוא את החלק הראשון של המאמר -למה ילדים לא יושבים בשקט בכיתה)
מה עושים ?
כדי לשפר את המערכת הסנסורית אצל ילדים
ולשפר את יכולת הקשב שלהם
הם צריכים לתרגל את מערכת איזון הגוף-על בסיס יומיומי.
• הם צריכים להתהפך (ראש למטה)
• להסתובב במעגלים
• להתגלגל על הדשא או במורד גבעה
• הם צריכים לשחק –כדי להניע את הגוף בכל הכיוונים
• הם צריכים בבי"ס ,יותר הפסקות לתנועה במהלך השיעור
• יותר שיעורי ספורט שבהם מחזקים את היכולות הפיזיות,הקואורדינציה והסיבולת
• לשבת על כדורי יציבות (כדורי פילאטיס)
איך הגיבו המורים למאמר?
הם יודעים מה הילדים צריכים ,אבל הם לא מתכוננים לעשות כלום בנדון.
הם אמרו:
היינו מאד רוצים לאפשר לילדים הפסקות ארוכות יותר –אבל אין לנו זמן"
או ידינו קשורות"
כשמורה אומר –אין לי זמן או ידי קשורות
זה כמו שתלמיד אומר: אני לא יכול,לפני שהוא מנסה".
אנחנו יודעים לייצר טכנולוגיות מדהימות ,אבל לא מוצאים דרך לתת לילדים מספיק זמן לתנועה!
ומה ההורים יכולים לעשות?
• כשהם חוזרים מבי"ס ,הילדים צריכים להיות קודם כל בתנועה
(ואנחנו מבקשים מהם –מיד להכין שעורים עם מוח "כבוי")
• כשיושבים איתם להכין שעורים ,תיצרו הפסקות ותתנועעו איתם לכל הכיוונים
• תדאגו שהם יעשו פעילות פיזית כל יום , לפחות שעה.
• שישבו על כדור פילאטיס בבית
• שיקפצו על טרמפולינה
כדי שילדים יוכלו ללמוד
הם צריכים להיות קשובים
וכדי להקשיב –הם צריכים לזוז!