הַזַּעַם הַזֶּה

כשמזלזלים בנו ורומסים את תמצית הוויתנו... ומה אנחנו יכולים לעשות

שורפים את הדגל

חרדים שורפים את הדגל ומתמלאים בחמת זעם.
ח"כית, על אניה של טרוריסטים וְקֶבֶס אוחז בנו.
אמרות כנף מסוגננות של פרופ' חצרוני וחבר מרעיו ממלאות אותנו שאט נפש.
כתבה, בעיתון הארץ, הקוראת לבטל את יום השואה ובחילה עולה בנו.
אנחנו מתעבים את יפי נפש שעומדים לזכר שהידים ביום הנכבה.
בסרטון ביוטיוב השחקנית ומחזאית נטלי כהן וקסברג מחרבנת על הדגל ורק "הצל" מתלונן במשטרה
באוניברסיטת תל אביב, ביום הנכבה, מונף דגל פלסטין, אך המשטרה עוצרת את מי שמנסה להוריד אותו.
בחוצות העיר, באינטרנט, כל אחד מקבל במה ושוחט כל פרה קדושה בשביל עוד כמה like.

הֶלֶם וְאֵלֶם וסימני שאלה, איך בדיוק הגענו עד הלום?

לי אישית, כל אירוע מקומם שכזה, כואב, עוצר את הנשימה ומעביר צמרמורת.

השבוע נפל לי האסימון ...
בלי הודעה מוקדמת,
אף אחד לא הכין אותי לבאות,
ללא סימני אזהרה,
אחרי שנגמרה המלחמה,
אחרי שקברנו מתינו,
אחרי שבכינו ונשבענו לא לשכוח
אחרי שאמרנו לעולם לא עוד,
אחרי שכולם הלכו,
אחרי שהמנקים ניקו,
אחרי...

מרחוק ... היה משהו מוזר. . .
התקרבתי ועדיין לא הבנתי מה מפריע לי
אבל פתאום זה הכה בי
חודש אחרי יום הזכרון ... זה המראה של אתר הנצחה בעד הלום.
אז ...
אין לנו חרדים להאשים,
אין לנו יפי נפש שעומדים על הבמה,
פרופ' חצרוני לא עבר כאן עם סכין יפנית,
הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, לא הניפו את הדגל הזה
ואנחנו הבלגנו ...
אין זו פעם ראשונה שאני רואה אתר הנצחה במצב מזעזע
בבסיס, בתחנת משטרה, במשרד ממשלתי, אין זו פעם ראשונה שאני רואה דגל קרוע מונף.

אז לפני כל הדברים שמרתיחים אותנו ... בואו נעשה חשבון נפש.
בואו נתחיל בבית.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל