מִי לְמַעֲנָהּ נִלְחַם ?
אוֹמְרִים לִי מְטִיבֵי רְאוּת
שֶׁאֲנִי נִרְאֵית כִּמְאֻבֶּנֶת,
שֶׁרוֹאִים בִּי יֹבֶשׁ וְלֵאוּת
וְשֶׁאֲנִי נִשְׁמַעַת...לֹא מוּבֶנֶת.
תַּשׁ כּוֹחִי אֲנִי קְשִׁישָׁה
וְיֵשׁ בִּי רַק מְעַט תּוֹעֶלֶת,
מַפְגִּינָה אֲנִי חֻלְשָׁה
עֲיֵיפָה וּמְבֻלְבֶּלֶת.
אֲנִי לֹא חֲשׁוּבָה
וּכְבָר לֹא מְגָרָה
מַרְגִּישָׁה כֹּה עֲצוּבָה
לֹא שַׁיֶיכֶת וְזָרָה.
אֲנִי כֹּה מְקֻמֶּטֶת
תְּלוּשָׁה מִן הַמְּצִיאוּת,
אֲנִי כְּבָר לֹא לוֹהֶטֶת
שִׁנּוּי צְרִיכָה ...לְלֹא שְׁהוּת.
אֲנַסֶּה קְצָת לְשַׁנּוֹת
עַל מַרְאִי קְצָת לְחַפּוֹת,
אַתְחִיל רַק בַּקְּטַנּוֹת
אֶת הַחוּץ רַק לְיַפּוֹת.
אָנָּא מְבִינֵי דֵּעָה,
זוֹהִי שְׁעָתִי,
אֲנִי רוֹאָה זֹאת בַּמַּרְאָה
בּוֹאוּ נָא לְעֶזְרָתִי!
מַרְאִי הַיּוֹם עָקֹם
וְיֵשׁ בִּי צַלָּקוֹת,
חַיֶיבֶת לְשַׁנּוֹת מָקוֹם
אֲבָל רַגְלַי...מְשֻׁתָּקוֹת.
אוֹמְרִים לִי, אַתְּ חִוֶּרֶת !
אֶת יָמַיִךְ תִּסְפְּרִי,
עוֹבְרִים מִמֶּנִּי לְאַחֶרֶת
מְחַפְּשִׂים...בָּשָׂר טָרִי.
אֲנִי לֹא אָפְנָתִית
וְעוֹלָמֵנוּ מִשְׁתַּנֶּה,
לִבִּי כְּבָר לֹא מַרְטִיט
וְאֵין בִּי מַעֲנֶה .
לָהּ קוֹרְאִים הַ"רַבָּנוּת"
וְאֵין הִיא נְצִיגַת דָּתָהּ,
לַ"הֲלָכָה" אֵינָהּ אַדְנוּת
וְאֵין נִכְנָס לְחֲנוּתָהּ.
הֵיכָן קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָכָם ?
וּמִי לְמַעֲנָהּ נִלְחַם ?