שי למחבל הרוצח

לאויב לא אתן מתנה בלי סיבה / כי אויב שכזה לעולם לא ישבע.

שַׁי לַמְּחַבֵּל הָרוֹצֵחַ

יְדִידִי עָשָׂה תַּרְגִּיל רוּחָנִי
וְאָמַר : מֵהַיּוֹם אֶהְיֶה שְׂמֹאלָנִי,
אוֹמַר דִּבְרֵי תַּעְתּוּעַ
כְּמוֹ: הָבָה נַעֲקֹר נָטוּעַ,
אוּלַי יַגְבִּיהַּ עֶרְכִּי הַסֶּגוֹלִי
וְאֶהְיֶה חִיּוּבִי יוֹתֵר מִשְּׁלִילִי.

עָלַי לְפַרְגֵּן בְּיָד רְחָבָה
אִם רְצוֹנִי לִזְכּוֹת בְּחִבָּה,
הָאוֹיֵב בְּוַדַּאי יַהֲפֹךְ לִי יָדִיד
אִם אֶתֵּן לוֹ מָנָה מֵחֶלְקִי בַּנָּזִיד.

הָאוֹיֵב קִבֵּל נָזִיד מַתָּנָה
אַךְ לֹא הֶחְשִׁיבוֹ כְּמָנָה,
הוּא דָּרַשׁ מִיְּדִידִי מַמָּשׁ אֲרוּחָה
כְּמוֹ נָסִיךְ בְּבֵית מְלוּכָה,
מָנָה רִאשׁוֹנָה, עִיקָרִית וְקִינוּחַ
וּשְׁתִיָיה לִגְרוֹנוֹ שֶׁתִּזְרוֹם בְּקִילוּחַ.

הֶאֱמִין הָאוֹיֵב בְּתֹם אֲרוּחָתוֹ
כִּי אִם טָרַח וְהִגִּיעַ עַד לְבֵיתוֹ
יִתֵּן לוֹ יְדִידִי, גַּם אֶת אִשְׁתּוֹ.

יְדִידִי הֵחֵל מְהַסֵּס
אָמַר הָאוֹיֵב: אַתָּה סְתָם מִתְחַפֵּשׂ!
אִם הָיִיתָ שְׂמֹאלָן אֲמִתִּי
אִשְׁתְּךָ...הָיְיתָה כְּבָר אִתִּי,
וְכָךְ... שָׁתוּי וּמְגֹרֶה
לְכָל עֵבֶר הוּא יוֹרֶה,
פּוֹגֵעַ וּמְפַסְפֵס
אֶת הָאִישָׁה הוּא מְחַפֵּשׂ.

רַק כְּשֶׁיְּדִידִי חָזַר אֶל עַצְמוֹ
וְקָלַט מִי נִמְצָא בַּבַּיִת עִמּוֹ,
נָפַל הָאוֹיֵב מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ.

וְאָז יְדִידִי לִי נִשְׁבַּע,
לָאוֹיֵב לֹא אֶתֵּן מַתָּנָה בְּלִי סִבָּה
כִּי אוֹיֵב שֶׁכָּזֶה, לְעוֹלָם לֹא יִשְׂבַּע.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל