דְּבַר אֵם הַכַּלָּה

חתנים, תבדקו את החמות / לעתים אינן בולמות.

דְּבַר אֵם הַכַּלָּה/©

בִּתִּי הַכַּלָּה הַחֲמוּדָה
דָּבָר הִיא לֹא לָמְדָה,
אָמַרְתִּי לָהּ: בְּסֵדֶר...תִּמְצְאִי חָתָן
אֲבָל תַּשְׁאִירִי אוֹתוֹ, תָּמִיד קָטָן,
תִּסְתַּכְּלִי עַל אַבָּא
פּוֹנֶה אֵלַי, תָּמִיד עַל אַרְבַּע.

חָתָן יָקָר ! אוֹתְךָ בָּחֲרָה בִּתִּי לֶחָתָן
אֵין דָּבָר, זֶה מָה שֶׁהַבּוֹרֵא נָתַן,
הוּא נָתַן לְךָ חָתָן אֶת בִּתִּי
יַחַד אִתָּהּ...הוּא נָתַן לְךָ אוֹתִי !

הָאֱמֶת, חִיפַּשְׂתִּי עֲבוּרָהּ חָתָן לִמְהַדְּרִין
אֶחָד, שֶׁיָּכֹל לְשַׁמֵּשׁ בַּסַּנְהֶדְרִין,
וְהִיא מָצְאָה אֶחָד מֵרְשִׁימַת הָאֻכְלוּסִין
שֶׁהוּא אֲפִילוּ לֹא, כַּדּוּרַגְלָן עִם יֻחֲסִין.

שָׁאַלְתִּי אֶת בִּתִּי: מִמָּה תִּחְיוּ ?
הִיא אָמְרָה: יֵשׁ לוֹ יֹפִי שֶׁל אַי קְיוּ,
יֹפִי, אֲבָל מִמָּה הוּא יִתְפַּרְנֵס ?
נִיפְנֶה לַהוֹרִים, כְּשֶׁנִּצְטָרֵךְ אֶס אוֹ אֶס.
אָמַרְתִּי לְבִתִּי: תַּעַמְדִי עַל כָּךְ וְתִתְעַקְּשִׁי
שֶׁבַּעֲלֵךְ יִתֵּן לָךְ, כָּל מָה שֶׁתְּבַקְּשִׁי,
וַאֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָךְ עוֹד טְרִיק,
כָּל שֶׁתְּבַקְּשִׁי...זֶה לֹא מַסְפִּיק !

חֲתָנִי הַיָּקָר, אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ וְחוֹגֵג
וּבְכֵן, בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג,
רֵאשִׁית, לְאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה תָּמִיד דּוֹאֵג !

וְכָךְ תַּעֲשֶׂה : בִּתִּי תִּחְיֶה כְּמוֹ מַלְכָּה
וַאֲנִי בְּכָל יוֹם אֶעֱשֶׂה בְּדִיקָה,
הִיא תֵּרָאֶה תָּמִיד יָפָה
וּלְעוֹלָם...אֲבָל לְעוֹלָם...לֹא עֲיֵפָה,
בִּכְלָל...תִּנְהַג בָּהּ בִּכְפָפָה
עִם חִבּוּק וּלְטִיפָה,
אַתָּה תִּדְאַג לָהּ לְהַרְבֵּה מְנוּחָה
וְאַתָּה תָּכִין אֶת הָאֲרוּחָה,
כְּשֶׁתִּרְאֶה אֶת רִכְבִּי לְיַד בֵּיתְךָ חוֹנֶה
כְּדַאי מְאֹד...שֶׁהָאֲרוּחָה תִּהְיֶה גּוּרְמֶה.

אַתָּה עִם אַי קְיוּ גָּבוֹהַּ, אָז דַּי לְחָכִּימָא
שֶׁתִּזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁלְּאִשְׁתְּךָ יֵשׁ אִמָּא,
וּלְמַד טוֹב...טוֹב... לְבַשֵּׁל
כִּי לֹא כְּדַאי...שֶׁתְפַשֵּׁל !

כְּבָר עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמַר וְאַקְדִּים,
אֲנִי אֶקְבַּע, מָתַי עוֹשִׂים נְכָדִים,

נְכָדִים זֶה עִנְיָן רְצִינִי
וְאוֹתָם עוֹשִׂים לְמַעֲנִי
אָז אֵיךְ וּמָתַי, אֶקְבַּע רַק אֲנִי !

כְּשֶׁתִּתְרַגֵּל אֵלַי חֲתָנִי, אֲנִי לֹא מַפְחִידָה
וַהֲמוֹן פְּעָמִים, אַתָּה תֹּאמַר לִי תּוֹדָה,
(חָסֵר לוֹ שֶׁלֹּא
הוּא לֹא יַכִּיר, אֶת יוֹמוֹ וְלֵילוֹ).

חֲתָנִי הַיָּקָר, גַּם בַּעֲלִי הָיָה טִפְּשׁוֹן
כָּךְ שֶׁאַתָּה אֶצְלִי, כְּבָר לֹא הָרִאשׁוֹן,
וְהִנֵּה, אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ לָנוּחַ, לֵךְ לִישּׁוֹן !

וְאַתְּ...הַכַּלָּה בִּתִּי
אַתְּ...בָּאָה אִתִּי,
בּוֹאִי נִבְדֹּק אֶת הַמַּתָּנוֹת
וְנִרְאֶה, מִי נָתַן רַק מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת ,
אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת הֲכָנוֹת
כִּי עָלַי לְחַתֵּן עוֹד בָּנוֹת,
וַאֲנִי שַׁיֶּכֶת לְדוֹר הַחַמּוֹת
שֶׁמַּמָּשׁ לֹא נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הָעֲצָמוֹת.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל