עידן האבק

העידן שלנו ותכליתו

עידן האבק הוא עידן התפוררות האגו של האדם – התפוררות הדתות והאידיאלים הגדולים והממוסדים – מה שקרוי הפוסט מודרניזם. כי בכל דבר יש צד הטוב שבדבר, אלא שהטוב נפל ונעזב ונעשה אבק, וזהו חלקי הקדושה שצריך לתקן, מה שנקרא בירור ניצוצות, שהם מה שנקרא אבק.

יעקב יצא למלחמה על האבק – מה שמופיע בלשון מאבק - יעקב נאבק במלאכו של עשיו: 'ויאבק איש עימו'. כל ההצלחות האמיתיות, אם פרנסה אם במלחמה, הכל הוא בכח המאבק הזה שיעקב מתאבק עם המלאך. עשיו חוטף ניצוצות אלה – של האידיאלים הגדולים – והופכם לעלה תאנה המכסה על הדיקטטור העריץ התורן. יעקב מתאבק עם שרו של עשיו (אידיאל הרשע שורד), מנצחו ומנצח את עשיו עצמו. בכל אחד מאתנו קיים עשיו וקיים יעקב. עלינו לבחור.

כי כל היצרים והתאוות הסוערים והרגשות הפראיים והמחשבות השליליות – עשיו - יש להם רפואה: האבק הקדוש, שהוא המשכה של רצון ד': אבק ראשי תיבות = אות ברית קודש. מאבקו של יעקב בעשיו, מעלה אבק עד כסא הכבוד. עוצמת הרע יונקת משבירת האידיאלים, שהכל התפורר, ואז נעשה עפר ואבק מהשבירה, ונפל האור והטוב לתוך החושך והרע, ונעשה אבק, נעשה פסולת ונשורת נפולה, נעשה ניצוצין נפולין. את אלה גוזל עשיו הרשע, לעתים במסווה של צדיק.

עידן האבק הינו עידן תום מציאות ההסתרה של האלהים, בו האדם מחיה עצמו בקושי, משיירי הערכים והעקרונות שנפלו משבירת האידיאלים הממוסדים הגדולים. כי עניין האבק הוא שבירת האידיאלים הגדולים, ובאמת השבירה בעצמה היא הרפואה, והאבק הוא המרפא. כי השם יתברך נמצא בתוך ההסתרה – כשורש ומקור לאלילים שהאנושות מצאה בהם תחליף לאלוהים. כשמשתחררים מאידיאלים ממוסדים אנושיים כוזבים, נפתחים לשורש הרענן של כל האידיאלים והוא מתגלה למבקשים אותו. כשמוסרת קליפת האגו העשיווית, עולה פורחת הישות היעקובית הפנימית.

כלומר, השם יתברך פעל את כל הירידה – של ניפוץ אלילי האידיאלים והממסדים, לצורך עליה להשלים כבוד ד', שיהא עפר ואפר מהכל. רק כך נתמודד חזיתית עם האגו האנושי היצרי והנהנתני, האינפנטילי, המסתתר מאחורי אידיאלים וממסדים קיימים, המקבל לעצמו ולא מעניין אותו מזולתו מלבד שימושיותו. רק אז מתחדש כוח התפילה ומתחדש הקשר עם האבות והאמהות הקדושים ומורשתם, ומהתחדשות רוחנית זו - נופלים הרשעים.

יש תוצאות למציאות האבק – להתפוררות האידיאלים: יש תוצאה של "צדיקים" שהם זאבים בעור של כבש, ויש אפיקורסים ויש משוגעים. ויש תוצאה של צדיקים שמקבלים ייסורים על ידי יציאה ללידה רוחנית מיוסרת. האבק הוא עידן בו השם יתברך חושף את השקר. הבורא שולח בעולם מחשבות תוהו אדירות ופראיות, וזה מה שמוליך את האדם, לעשות פעולות שנראות סתמיות – נראות הבל – נראות מרד חסר סיכוי, כמו האבק הזה שהוא אמנם נראה סתמי – אך מושך את האדם לשוב לאלוהיו.

האבק מבטא את הערגה והכיסופים לתיקון הגוף הלב והשכל, להיותם מובילים לעולם חדש: בו אדם לאדם אוהב, כי יש לכולם אבא אחד שזה המסר שלו – ואהבת לרעך כמוך – אני ד'. ומתוך החוק העליון הזה – יתוקנו כל האידיאלים כולם – באופן שהם לא יבואו, כבעבר, לשעבד את האדם לרודנותו של אדם אחר, אלא באמת כדי לפלס את הדרך לעבודה רוחנית למען עולם טוב יותר. האגו האנושי, הכנוע לתכתיבי החברה השתלטנית, יפנה מקומו להתגלות הנפש, שבהיפגשה עם הקול האלוהי, מביאה להקשבה עליונה והעצמת העיקרון הנשי בעולם.

כלליות התגלות ניצוצי הקדושה הוא במחשבות האדם, שהם עיקר מציאות האדם, ולכן שמו אבק: שאובק ותופס את האדם, ומושכו ועושה את המציאות שלו. יש שמציאותו בתחתיות ארץ ויש שמציאותו עם הצדיק. האבק הם מחשבות האדם, ויש שמחשבותיו נושאות אותו להיות רודן ועריץ ואלהים בעצמו, ויש שמחשבותיו נושאות אותו להיות לוחם אור נאמן למען צלם אלהים שבו.

בכוח האדם להעלות את האבק, כלומר לברר את יצרו, רגשותיו ומחשבותיו ולרסן אותם ולרתום אותם לבניין העולם ואז מעשיו כראוי, ובזה עולה השכינה (הנפש) עד לכסא הכבוד (דעת). אחר שמתקן אבק השבירה, לפי מה שמתקן נמשך עליו אבק אור וטוב, ונכנס למציאות חיים החלטית ובהירה, שאי אפשר לשנות אותו ממציאותו.

תופעת האבק, נוצרה מכוח ההתעוררות מלמטה, להבין איפה אנחנו באמת, עד כמה לא ניקינו והכשרנו את בתי הנפש למשכן ההארה והדעת האמיתית. ממקום מתוקן של יסוד ומלכות, אז מעלה את האבק, שמתחיל לעלות, ועולה להשיר היותר גבוה: שפע של נצח והוד, שהוא התגלות עצות של אבק דקדושה. ועיקר העצה הוא שעל ידי האמונה בעצמותו הטובה, שהוא השיר הראשון, נעשים רצונות וכיסופים, וכובש את עצמו ומעלה את ההיכל הפנימי של הנפש מהיותה מדבר פראי לבנייתה כבית מקדש. כזה הוא אברהם אוהבי, שאוהב את ד' וכוסף ומתגעגע אליו, זהו עיקר דרך הצדיקים, ללכת בכיסופין לד'.

כי כל עניין האדם הוא תלוי באיזה סוג מחשבה = אבק -הוא נמצא, מה מושך אותו, מה מעניין אותו, מה ה'לכו נרננה שלו'. כשאדם זוכה לאבק דקדושה ויש לו רצונות וכיסופים אל ד', אזי הוא אבוק בהקדושה. אך אם אין לו אות ברית קודש ועליית התפילה באפר ועפר, וכיסופים הטובים, אזי חס ושלום נופל עליו אחיזת השדים, אבק של פגם הברית, עפר של שבירת הכלים, וזה גורם לו מרה שחורה, ולא מרגיש טוב, וכואב פה ושם, והעצבים, ושאר מחלות מנזלת עד סרטן. כי מן השמים נותנים לאדם דרך תיקון קשה, כשהוא לא מתקן עצמו בדרך הטובה. אך כשנזכה ללכת בדרך המעשה הקדוש, להיות אדם כשר המתחזק מאוד בכל מצב, נזכה לאבק הצדיקים לבדו, אזי נזכה לנצח המלחמה.

מבוסס על 'דרכי נועם', ביאור על סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, מעשה שלישי: החיגר.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...

כותבי המדור

הצג הכל