כרוב והחתיכה החסרה

כבר שנים רבות בערך מאז תקופת אברהם אבינו נערך טקס הברית בין הזכר היהודי לבין אלוהים אבל באותו הזמן נערך הברית בין האישה היהודית לכרוב .

מייד לאחר הלידה מגישה האחות אותו לקבל ארוחה חמה ישירות מהאם מה שנקרא "ישירות מהברז״ ,התינוק החמוד שותה ושותה ואפילו פולט חלק מרוב שזה טעים לו , בהתייעצות מהירה בינינו הוחלט שנוותר על הנקה, למה? כי זה לא עניין שלכם ... ונעבור לסימילאק ותחליפי האם , נכון שלהחלטה שלנו אין קשר להחלטה של מחלקת יולדות שחופרים שהנקה צריכה להיות בכל מחיר, אולי מתחושת שליחות שדוחפות את היולדת להנקה גם כשהיא ממש לא בכיון ועל אף תחנוני האישה לכדור ליבוש החלב ……..אבל הכדור לא הגיע ובעיקבות זה התחיל המרדף אחרי כרוב מצאתי את עצמי נלחם על כרוב …… תכף נגיע לזה.
הרגעים הראשונים של כניסת הרך הנולד לביתו לוותה בהתרגשות שמילאה את חלל הבית ,הילדים שעמדו לידו והתבוננו בו בפליאה כאילו היה יצירה של יובל המבולבל ,השכנים שהציעו את עזרתם , ואפילו הילדים בכיתה של הגדולים ששלחו ציורים מלאי אהבה ורצון להכיר את הרך הנולד.
כל זה לא הרשים את האדון הקטן שלא נראה מתלהב יתר על המידה הוא פשוט שכב לו במיטה הקטנה וישן , אכל , חירבן ועשה גזים (הפליץ ) שזה בעצם החלום שלי רק שבמקרה שלי כשאני מפליץ כולם מתלוננים.
מיכל החזיקה את הרך בידיים וחיבקה אותו, תוך כדאי שהיא עושה לו קולות מוזרים ״פוצי מוצי , חיים שלי , מתוק שלי״ ואז הבנתי בעצם כולנו התחלנו ככה , עד לא מזמן אני הייתי תינוק ואותי חיבקו ועשו לי קולות ופרצופים מוזרים כל עולם המבוגרים של היום היו פעם ילדים כן גם בייבי נתניהו וגם יאיר לפיד ואפילו נסראללה החרא היה פעם תינוק מכוער עם זקן וגם לו עשו פרצופים וקלות מוזרים.
״פאאאאא סמאללה חיים שלי, עשית גראפס ? ראית איזה גבר הקטן הזה״ (מעניין מה היית אומרת אם אני הייתי עושה גראפס) .בעוד חמישה ימים הברית , הלחץ מתגבר אצלי אבל לא בגלל החיתוך יותר בגלל החלב מאז שהחלטנו לוותר על הנקה המחלבות מתפוצצות בעודף , אני עסוק בלהשיג כרוב ,אני לא יודע מי קבע שכרוב או סוג של מרגיע חלב ,לא ראיתי ברפתות פרות עם כרוב על העטינים אני לא קולט מאיפה הרעיון המטומטם הזה ובכלל למה לא חסה? למה לא קוקוס ? למה לא ענבים ?
הלחץ של מיכל התגבר הכאב בחזה התגבר ואני מהלחץ יצאתי למרוץ אחרי הכרוב רוקנתי את כל חניות הירקות בעפולה אבל אני לא הבעל היחיד שמחפש כרוב כל הבעלים ממחלקת יולדות שרק לפני יממה איחלו אחד לשני מזל טוב הפכו ללוחמי כרוב אכזרים .
בישראל כמו בישראל בעלי המכולות וחניות הירקות מנצלים את המצב והמחירים של הכרוב הגיעו לרמה של הרואין , אחרי קרבות קשים עם שני סינים ואבא צעיר מעל דוכני הכרוב הצלחתי למלא את העגלה במספר ראשי כרוב , אבל המראות הקשים של האישה שבבית לא עזבו אותי עלי הכרוב שיבצבצו להם מתוך החולצה (אכן מראות קשים ) שורת הארנבים שנעמדו והפגינו בכניסה לבית , המקרר שהפך לפינת כרוב ובשביל כוס חלב (של פרה ) הייתי צריך להוציא 120 ראשי כרוב מהמקרר, לדחוף את היד לתוך המקרר לגשש ובקצות האצבעות למשות את קרטון החלב , ריח הכרוב מילא את הבית ואני כבר מותש (אולי צדקה האחות אולי היינו צריכים להניק ) ואיתם גם רגשות האשמה יכול להיות שהאחות צדקה והכרוב טעה? ימים יגידו .אחרי מספר ימים ניצחנו את הנזילה , בקרב קשה מלא דמעות ופחד ,אני פחדתי כי ההורמונים שלה מפחדים ,והיא בכתה מול שטות כולל תכוניות טלוויזיה כמו כלוב בזהב נראה לכם סתם רבתי מכות על כרוב זה יותר טוב מלבוא הבית וללכת בין הטיפות של הנזילה לבין הדמעות של הלביאה , הגיע הרגע הגדול הברית ! ׳ אמרי ׳ זה שמו איבד את החתיכה מהמקום שיוביל אותו בעתיד למקומות חשוכים ואפלים ולהחלטות טיפשיות וגם חכמות , הכאב מילא את אמרי בכל הלילות הבאים והוא שתה מרגיע כאבים כאילו היה זוהר ארגוב בתקופה חשוכה , אבל הכי חשוב גם הוא מצא מקומו בתוך הברית בין עם ישראל לאלוהיו …..איזה ברית כואבת זאת


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל