התקשורת וניצול הטעויות שעושה המוח האנושי

המוח האנושי, המנהל כיום את העולם, נדמה כמכשיר מעולה. אם כן כיצד קורה שכדור הארץ הולך ומדרדר למצב קטסטרופלי? והעיקר - כיצד הופכות טעויות ובעיות בתפיסה המוגבלת של ההיגיון האנושי – לסנסציות של התקשורת?! האם ההיגיון הבריא שלנו, הוא רק פיקציה שאימצנו בטעות?

כולנו מתלוננים על הביורוקרטיה ועל עיוותים נוספים במערכות החוק והמשילות שלנו. לא פעם אנו ניצבים נדהמים מול חוסר צדק משווע וחוסר אונים של המערכת לטפל בעיוותים ועוולות שנגרמות לנו.
לצערי רוב הבעיות הללו נובעות מהמערכת הדמוקרטית שלנו, שבה לחץ ציבורי, מביא לחוקים שאחר כך מתבררים כמזיקים. חוקים אלו נחקקים בעקבות פרסומים בכלי התקשורת של מקרים מיוחדים, בהם נפגע האזרח מהמערכת. כלי התקשורת ממהרים להתנפל על המערכת ומנסים לשנות את החוקים, מבלי לבדוק לעומק את ההשפעה שתהיה לכך על כולנו.
הכול נובע מכך שהמוח שלנו לא מסוגל לקלוט מסקנות לוגיות הגיוניות ונוטה לתפוס את המציאות בצורה מעוותת. אנחנו נוטים להאמין לדברים שאנו חווים, למרות שהם לא עומדים במבחני היגיון וסטטיסטיקה. זה משהו שטבוע בנו להאמין להתנסויות שלנו ולא לסטטיסטיקות. אנו מאמינים למקרים בודדים שאנו עדים להם ולא למחקרים מקיפים ורציניים דווקא.
לא פעם הפרצה שחוק מסוים, שבא להגן על החלשים, לכאורה יוצרת, קוראת לגנב. כך הוא המקרה של חייבים שונים לעיריית ת"א, שהתקשורת הביאה מקרים של הוצאה לפועל שהתפרצה להם לבית. מקרים דומים הביאו לעקירת שיניים של ההוצאה לפועל, שהפכה לכלי ריק וכיום מי שזוכה במשפט חייב להשקיע כספים רבים, כדי לממש את הפיצויים שבית המשפט פסק לו. כלומר, מה שקורה הוא שהחוק הופך להיות הפקר ומערכת המשפט, לא אפקטיבית. הדבר לא רק מגביר את מספר האנשים שמוצאים שכדאי לא לשלם חובות, אלא אף מחזק את הפשע המאורגן, שעוסק בגביית חובות.
האפקט רב העוצמה שיצרה התקיפה של החייל האתיופי בידי שוטר, הביאה לכך שהפגנות פרועות והפרות סדר, הפכו להיות כלי נפוץ ומבוקש בידי קבוצות קיצוניות, שדוגלות בהשלטת אנרכיה ואי כיבוד החוק. במקום שהתקשורת תפגין אחריות, ותטפל במקרה הקיצוני של השוטר, בצורה ראויה ואפקטיבית – כלומר הענשת השוטר, הנושא תפס כותרות לא פרופורציונליות וכל השוטרים הפכו להיות אלימים בעיניה.
איך כל זה קורה? זה מתחיל מכך שקורה מקרה יוצא דופן ואמצעי התקשורת מפרסמים אותו בהבלטה (בייחוד אם מדובר באישיות מפורסמת). האמת העצובה היא שאנחנו נוטים להתייחס למקרים בודדים, מרגשים ולזנוח את כלל המקרים, המביעים, סטטיסטית את האמת לאמיתה.
המוח שלנו בנוי לטפל אינסטינקטיבית במקרים דחופים וחמורים, אבל קשה לו לנתח בצורה לוגית את הדברים ולהגיע למסקנות הנכונות. ההתפתחות האבולוציונית הפכה אותנו למסיקי מסקנות מעולים, אבל עדיין איננו יודעים להתמודד עם מסקנות אלו בצורה רציונאלית.
בגלל שהמוח שלנו נוטה להסיק את מסקנותיו ממקרים שקורים לנו, או שאנו חשופים להם רגשית, ולא מנתונים מדעיים מדויקים, אנחנו מגיעים למסקנות שגויות. כלי התקשורת מנצלות את נטייתנו זאת כדי לפרסם מקרים ייחודיים מרגשים, כהוכחה, לכאורה, למסקנה מוטעית ולא נכונה. כך קרה שהחיסון המשולש נתפס במדינות מסוימות כמזיק לתינוקות, בגלל שתופעות כמו אוטיזם, מופיעות בדיוק בגיל שבו ניתן החיסון הזה. מספיק מקרה אחד, של אישיות בולטת, שנתפסת למסקנה הזאת, כדי שכלי התקשורת ישכנעו את הציבור בקשר הזה, שאינו נכון כלל. מה שקרה בפועל, אחרי שהקשר בין אוטיזם לחיסון הפך למקובל בארצות מסוימות, הוא שדווקא אנשים חלשים, בעלי מערכת חיסון לקויה, או כאלו שעברו טיפולים כימותרפיים, נפגעו מנגיף החצבת, בגלל שבעל כורחם הם הפכו לחלק מקבוצה גדולה שלא חוסנה. הגעה למסקנה שגויה על סמך נתונים שהמוח מעבד, הוא התנהלות ידועה שלנו.
נוסף על כך שיש לנו נטייה לתפוס את המציאות בצורה מעוותת, אנו גם מגיעים בחברה שלנו, למסקנות שגויות לא פעם הרות אסון. מסתבר שהקשר בין המציאות למה שאנו תופסים כמציאות, הוא לא פעם רופף ביותר. הזיכרון שלנו נפגע מנטייתו של המוח לעבד את המידע המגיע אליו, אפילו של תמונות שאנו רואים. לא פעם שני עדים לאותה התרחשות יספרו, כל אחד, סיפור שונה. עדים רבים, ששכנעו בתי משפט להרשיע אנשים ברצח, התגלו בסוף כשוגים. (בעקבות שימוש בזיהוי באמצעות די.אן.איי). למרות שלא התכוונו לכך, הם הצליחו, לא בכוח האמת, אלא בגלל הביטחון הטבעי המוגזם שלהם, להטות את המשפט. גאוגרגיה יצאה למלחמה ברוסיה, למרות שהיה ברור, מנתונים יבשים, שאין לה כל סיכוי ואפילו קלוש, לנצח במלחמה זאת. כיצד קרה הדבר? מסתבר שיש בכוחה של הקבוצה להגיע למסקנות בלתי הגיוניות בעליל. כך קרה שגנרלים בעלי ביטחון עצמי מוגזם, הצליחו לשכנע את הממשלה שהסיכוי שגאוגרגיה תנצח במלחמה הוא דווקא גדול!
למה הדבר דומה? אם נכנס קבוצה של אנשים כדי שיחליטו על מספר הגולות שיש בצנצנת מלאה בגולות, נקבל בדרך כלל מספר רחוק מהמציאות. לעומת זאת, אם נשאל כל אדם בקבוצה זאת על מספר הגולות שיש בצנצנת, ונעשה ממוצע של כולם – נגיע למספר מדויק בהרבה! הקבוצה נוטה לקבל דעה של מי שמפגין את הביטחון הרב ביותר ולא של מי שבאמת מוכשר ביותר לתת את התשובה הנכונה! כלי התקשורת הם אלופי המניפולציות ועיוות האמת והדרך המדעית הרציונלית, רחוקה מהם והלאה!
התוצאות מפתיעות!



אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל