מָה סוֹד קִסְמָהּ ?

מה יש לה שאין לי ? מדוע אליה רץ בעלי ?

מָה סוֹד קִסְמָהּ ?/©

רָאִיתִי נָשִׁים נִפְחָדוֹת
מִתְלַחֲשׁוֹת בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת:
"אֲפִילוּ שֶׁהוּא שָׁבוּר וְסָחוּט
הוּא חוֹזֵר מִמֶּנָּה מַבְּסוּט,
מָה יֵשׁ לָהּ שֶׁאֵין לִי ?
מַדּוּעַ אֵלֶיהָ רַץ בַּעֲלִי ?"

לִפְנֵי שָׁנִים כַּמָּה
הִיא נוֹלְדָה...אֵיזוֹ נְשָׁמָה ?!
הָיְיתָה בָּהּ סְגֻלָּה
שֶׁמַּרְאֶיהָ, לֹא מַסְגִּיר אֶת גִּילָהּ,
אֲבָל אֲנַחְנוּ הַקְּשִׁישִׁים
יוֹדְעִים, שֶׁהִיא עָבְרָה כְּבָר חֲמִישִׁים,
כְּיַלְדָּה הִיא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ
וְהַיּוֹם...הִיא כִּמְעַט בְּגִילֵנוּ,
וְאֵין דָּבָר שֶׁיְּקַלְקֵל
אֶת צְחוֹקָהּ הַמִּתְגַּלְגֵּל,
אֶצְלָהּ הַכּוֹל קַלֵּי קַלּוּת
נָכוֹן...זוֹ הַמּוֹרָה לְהִתְעַמְּלוּת.

אֲנַחְנוּ צוֹחֲקִים, בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים
כִּי אֶצְלָהּ אָנוּ גְּבָרִים מֻכִּים,
מֵהַתַּרְגִּילִים הַקָּשִׁים
פְּטוּרוֹת הַנָּשִׁים,
וּכְלַפֵּינוּ, אֵין בָּהּ טִיפַּת רַחְמָנוּת
אֵין לָהּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְתַהֲלִיךְ הַהִזְדַּקְּנוּת.

לְמָשָׁל הִיא אוֹמֶרֶת :
תַּצְמִידוּ אֶת הַבֶּטֶן אֶל הַגַּב
וְאֶת הָרֹאשׁ תַּשְׁאִירוּ מְסוּבָּב,
מֵהַבֶּרֶךְ וּמֵהַמַּרְפֵּק עָשׂוּ מֵעֵין צְלָב
וְתִתְמַתְּחוּ, כְּמוֹ בֶּגֶד עַל קוֹלָב,
כְּשֶׁאָנוּ כְּבָר בְּאֵין אוֹנִים
הִיא, עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל עַל הַפָּנִים,
וּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּתַּרְגִּיל חָמֵשׁ פְּעָמִים
מִשְׁפַּחְתּוֹ תִּזְכֶּה, לְבִיקוּר תַּנְחוּמִים.

אוֹ לְמָשָׁל הִיא אוֹמֶרֶת :
אַל תִּתְּנוּ לַבֶּטֶן לְעַכֵּב
הָבִיאוּ אֶת הָרֹאשׁ אֶל הֶעָקֵב,
וְעַכְשָׁיו... תִּתְעַגְּלוּ כְּמוֹ שֶׁקֶל
וְעִם הָאֶצְבַּע שֶׁל הָרֶגֶל
כְּשֶׁהַגּוּף כֻּלּוֹ מְכוֹפָף
גָּרְדוּ אֶת קְצֵה הַאַף !

הַתַּרְגִּילִים שֶׁהִיא מַמְצִיאָה
וַדַּאי גּוֹרְמִים לָהּ הַרְבֵּה הַנָּאָה,
בִּימֵי הַבֵּינַיִים, בִּרְפוּאַת הָאֵלִים
כָּכָה גָּמְרוּ אֶת הַחוֹלִים.


אֲנַחְנוּ מְטֻמְטָמִים וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה
חוֹזְרִים אֵלֶיהָ לְעוֹד עוֹנָה,
וּמֵחָדָשׁ הִיא לָנוּ מַבְטִיחָה :
מִמֶּנִּי תֵּצְאוּ עִם בֶּטֶן שְׁטוּחָה,
לִפְקוּדָתָהּ, אֲנַחְנוּ נוֹסִיף וְנִשְׁכַּב
וְנַצְמִיד אֶת הַבֶּטֶן אֶל הַגַּב,
נְבַצֵּעַ תַּרְגִּיל וְעוֹד תַּרְגִּיל
וְהִיא... מִתְעַלֶּמֶת כָּלִיל מֵהַגִּיל.

שָׁאַלְנוּ אוֹתָה: הַמּוֹרָה, מָתַי תִּפְרְשִׁי ?
רַק כְּשֶׁאַתֶּם תַּגִּיעוּ לַשִּׂיא !

וְהִיא מוֹסִיפָה לְשִׁיפוּר הָאֲוִוירָה :
שִׁנִּיתִי לָכֶם אֶת כָּל הַצּוּרָה !
אַתֶּם מִשְׁתַּפְּרִים מֵשִׁיעוּר לְשִׁיעוּר
כְּשֶׁהִגַּעְתֶּם הֱיִיתֶם... בְּשִׂיא הַכִּעוּר.

וְכָךְ... הִיא תּוֹסִיף בָּנוּ לִרְדּוֹת
וְאָנוּ נָשׁוּב וְנֹאמַר לָהּ תּוֹדוֹת.

שָׁמַעְתִּי אִישָׁה שֶׁאוֹמֶרֶת: הִיא מוֹרָה כִּלְבָבִי
כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִמֶּנָּה, הוּא כְּגֶבֶר קְרָבִי,
הוּא חוֹזֵר סְמַרְטוּט
לְלֹא שׁוּם לְהִיטוּת,
וְשֶׁהַמּוֹרָה גַּם אָמְרָה, שֶׁתְּמוּרַת סְכוּם הָגוּן
הִיא יְכוֹלָה לְהַגְבִּיר אֶת קֶצֶב הַנִּיגוּן
וּלְסַיֵיעַ בְּדִרְבּוּן וּבְפִרְגוּן,
וְהִיא גַּם הוֹסִיפָה, שֶׁתְּמוּרַת טִיפּ נוֹסָף רְצִינִי
יֵשׁ לָהּ תַּרְגִּיל, שֶׁנִּקְרָא : סוֹפָנִי !
הִיא בִּקְּשָׁה אוֹתִי, שֶׁלֹּא לְכֻלָּם אֲסַפֵּר
אֲבָל טוֹב לָדַעַת,שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהִשְׁתַּפֵּר.

אָמַר לִי הָרַב הַשְּׁכוּנָתִי :
לְפִי הֲבָנָתִי,
כָּל מִי שֶׁאֶצְלָהּ מִתְעַמֵּל
אַחֲרֵי כָּל שִׁעוּר, יְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל".


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל