איזה ים...אח איזה ים...

עושה דרכי הביתה אחרי שהות של כמה שעות בחוף הים הפרטי שלי,טעם המלח על שפתיי צריבתו חזקה בעיניי ותלתלי קשיחים.במוחי חולפות המילים שישמשו כמִנְחָה ( אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי,בראשית ל'ג ) לבורא עולם!


חוב ישן שאני חב לים...

מה נותר לי לספר, מילים סתם,
משוררים גדולים הימני, כתבו לו, לים -
אתה עטוף בתחושותיך, עתה!
לא מעניין משוררים מה כתבו,
עם הזמן והרוח, הם חלפו!
על גלים ומשברים אל החוף נפלטו...
תמצאם קבורים, בחול הלבן, טמונים!

מחבק את זו שאיתי - יודע רגע נדיר
התחושות עמוקות כים אדיר
הרהורים של זימה, למרחבים נשלחים
כאותן סירות בעלות מפרשים
מאופק עד אופק זורמות מחשבות
חופים נטושים - ארצות לא מיושבות
לשם אפלט באותם חלומות
אפותה בידי סירנות בתוככי מאורות !!!

מתעורר לטיפות גשם זולגות...


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל