"שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ ..."

פוסט זה מן הראוי שיתחיל בפסוק מהמקורות "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ ..."


"נס" ו-"ציונה" – שומרי העיר...

בוקר של סוף השבוע, מהלך לי כדרכי בין משעולי עירי האהובה נס ציונה.
תחילה שם פעמי לכיוון פארק האופניים הנהדר הנמצא במזרחה של נס ציונה מעט לפני הקיבוץ נצר סרני וקצת אחרי מסילת הברזל תל אביב רחובות- אשקלון.מציין לעצמי להביא את יפתח נכדי עם אופניו כדי שיהנה ממיגוון המסלולים של פארק זה. חוזר ומקיף את שכונותיה המזרחיות של עירי הירוקה והמטופחת. לא להאמין, בעיבורה של נס ציונה נמצא לו בית קברות קטן של קיבוץ נצר סרני,מהלך בשקט ליד בית הקברות הקטן מביט מבעד לחרכים ורואה שורות קברים ואין קבר הדומה למשנהו כאשר לכל קבר נילווה הסיפור שלו.ממשיך בדרכי וחולף על פני שרידיו של בית אריזה ישן זכר לפרדסים הרבים שצמחו באזור,נזכר בריחם המיוחד של ניירות האריזה הוורודים בהם עטפו האורזות התפוזים ליצוא. ממשיך ועולה ליד גבעת הקיבוצים מעליי מכון אילון היכן ש"ההגנה" ייצרה נשק במיסתרים לפני קום המדינה ומעט מרוחק מאיץ החלקיקים של מכון ויצמן.תחתיי פרושה לה עירי מלוא כל העין.לא יודע מה אתכם, אך אני,כל פעם שהולך בפינה כזו או אחרת של עירי מתלהב מחדש,רק חישבו על אותן עשרות הכיכרות שנוספו בעירנו בשנים האחרונות ששוות סיקור וצילום בפני עצמו .כדי לא להלאות אתכם הקוראים אסיים מסעי בתיאור תמונה שנגלתה לעיני בעודי עושה דרכי על הכביש הראשי בין רחובות לנס ציונה קלטה עדשת מצלמתי את השיח הפורח הזה שלי הזכיר את ה-לילך, באויר עמד לו ריח מבושם מתקתק של פריחת ההרדופים שנלווה אליו זמזום הדבורים העמלות במלאכת הצוף. ברקע היתמרו להם שני דקלים שביני לבין עצמי מיניתי אותם להיות שומרי הירוק והיופי שבעירי,יתרה מזאת לדקל הימיני קראתי "נס" והשמאלי מתגאה בשם "ציונה"
שבת שלום לכם תושבי נס ציונה וגם היתר...








אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל