בת 13,מלחמת העולם השנייה, היטלר התקרב ואתו גם הקץ,הצליחה לברוח ולהתחבא אבל הנפש אף פעם לא מצליחה לברוח מהתמונות של הנפש.

אמא אמא הם נמצאים ברחוב המקביל,הם הגיעו,הם כבר כאן...."מזל שאבא מחוץ לעיר ,אמא בואי נברח מהר" הבת נשלחה לחבר של חבר בכפר והרבה מטבעות שולמו כדי שהגרמנים לא יגדעו את חייה שרק החלו. כך ברחו ,ניצלו,התחבאו.אבל היא עדיין כאן לבד בארץ האבות עם כל הזכרונות.

שיר שכתבתי/ילדה במנוסה

הָיוּ כָּל מני מִסְפָּרִים,
נוֹדְדִים כָּמוֹנִי.
שֶׁעוֹבְרִים בֵּין יָדַיִים,
כְּמוֹ סְחוֹרָה בַּדּוּכָן.
הָיָה עָלַי מְחִיר,
מוטבע בַּפִּתְקִית בַּצַּד.

הוֹרֵי שִׁלְּמוּ הַרְבֵּה
בָּרַחְתִּי וְהִתְחַבֵּאתִי.
הֵם גַּם שִׁלְּמוּ בְּחַיֵּיהֶם.
וְשׁוּב מִסְפָּרִים מְסוּדָּרִים
בְּעֵט זִיכָּרוֹן חרוט עַל הַיָּד
שָׂם מוטבע הַמִּסְפָּר הֲכִי חָזָק.

הָיִיתִי בַּת שְׁלוֹשׁ עֲשָׂרָה
רַק יַלְדָּהּ! רָצִיתִי חוֹם
וְאֶת מִשְׁפַּחְתִּי לְלֹא הַפְסָקָה.
הֵם שֵׁם, רָחוֹק
הֵם עוֹמְדִים
בְּתוֹר אָרוֹךְ שֶׁל מִסְפָּרִים.....


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל