מסיבות סוף שנה

רגע לפני שמתחיל החופש הגדול ,מתחילות מסיבות סוף שנה ,טקס סיום כיתה , טקס סיום מבית ספר ,טקס סיום חוג ג'אז , טקס סיום בית הספר לכדורסל, טקס סיום ללוח הזמנים הסטנדרטי שלנו ההורים


זהו זה סוף שנה הגיע , טקס סיום כיתה , טקס סיום מבית ספר ,טקס סיום חוג ג'אז , טקס סיום בית הספר לכדורסל, טקס סיום ללוח הזמנים הסטנדרטי שלנו ההורים .
סיום זה תמיד התחלה במקרה שלנו זה סיום הלימודים והתחלת החופש הגדול ורביצה על העצבים שלנו , למרות כל ניסיונותי להתחמק מטקס זה או אחר, ולא בגלל שאני לא רוצה להגיע, אני פשוט עושה חשבון עתידי שזה אומר שעכשיו יש לי את אותה מסיבה 4 פעמים (פעם לכל ילד ) ואני מכיר את הנוהל מתחילים ב"עוף גוזל" ונגמר בעוד "יהיה טוב".

מסיבת סיום ראשונה :סיום בית הספר לכדורסל

עזבתי את אולמי בראשית (פרסומת לא סמויה ) דקה לפני שהחתן והכלה נכנסים לאולם, רגע לפני שאמא של הכלה תגלה שהשמלת כלה חשופה מידי ,20 דקות לפני שהאח של החתן ישתה את כל בקבוק הוודקה , בקיצור בשיא הלחץ בשיא העונה בשיא המשחקי מצפון שעושים לך בבית (את יודעת שאני מתכוון אליך) , עזבתי את הכל והתיצבתי במגרש הכדורסל .
התיישבתי על הטריבונה וחיכיתי לחלוקת תעודות או לטקס סיום ,אבל אז הבנתי שמדובר במשחק כדורסל של ההורים מול הילדים , נו מי היה מאמין שבשביל זה הגעתי! מה קרה לתעודה ? לטקס סיום ?איפה עוף גוזל ???.
קבוצת ההורים והאימהות נפגשו על הפרקט. לשמחתי מספר לא קטן מהאבות היו בכושר לא רע , ואפילו ארצי שהוא בן כיתה שלי ואמן כדורסל במקצוע היה בקבוצת האבות ,אני מוכרח לציין שאני וארצי לא שיחקנו ביחד כבר 20 שנה. הוא עוד משחק כדורסל בעקבות תפקידו, אבל אני מזמן שכחתי איך זורקים לסל (חוץ מלסל כביסה )אבל זה בהחלט נחמד לדעת שיש פה שחקן מצויין. בקבוצת ההורים יש אפילו שוטר (כפיר ) חמוש למקרה שאחד הילדים יאבד שליטה .
המשחק התחיל, כל הורה שמר על הילד שלו, מיותר להגיד שזה לא כוח, אנחנו מהירים יותר, גבוהים יותר וחמושים יותר אבל לילדים היה את יתרון הביתות הם קולעים מכל מצב  וגם את ארצי שנתן להם יתרון כי הוא היה ונשאר אגואסיט (עכשיו נזכרתי למה לא שיחקת איתו 20 שנה  ) בהתחלה ריפרפנו אבל בשלב מסויים זה הפך לקרב חיינו, הכבוד של ההורים מונח על המגרש, אנחנו מזיעים כמו חמורים רודפים אחרי הילדים שבקלילות מוסרים וקולעים ממצבים לא רעים בכלל ,ברגע אחד של רצינות ולחץ על המגרש הצלחנו להחזיר את הכבוד להורים בסל של אימא אחת שעמדה וזרקה את הכדור לסל שבטעות או שלא נכנס וככה בזהירות רבה הצלחנו לשמור על כבודנו מול קבוצת זעטוטים שוויצרים.

מסיבת סיום :טקס סיום כיתה ו

יום ראשון, בית ציזלינג, עין חרוד, מסיבת סיום של כיתה ו, מי היה מאמין שהגענו סוף סוף לרגע הזה , מי היה מאמין שלפני 12 שנים היא נולדה והופ מסיימת יסודי .
התישבנו באולם ענק אבל לא בשורות הראשונות, פחדנו שהסטנדאפיסט יורד על הקהל ……רגע, זה מופע סיום בית ספר, התבלבלתי ! אולם, במה מעוצבת, תאורה ממש כמו הבמה של הבימה .
האולם התמלא והטקס התחיל, המופע התחלק לשלש כיתות (שלושה חלקים )כל כיתה עשתה סרט ווידאו, הצגה ובסוף שיר משותף לכל השכבה. הילדים רקדו על הבמה, שרו, החליפו בגדים, נשאו דגלים. המורים כרגיל נאמו נאומים מעייפים ומרדמים וההורים צילמו כל תנועה על הבמה וחיכו חיוך שלא נגמר .
האמת שלא הופתעתי מהמופע של הבכורה שלי כי בשבוע האחרון אני רואה את הריקוד הזה בבית ושומע את הנאומים והחזרות בכל פינה בבית  , וגם את הסרט שהם צילמו ואני ערכתי (כן לי לא אמרו תודה ,על שלוש שעות, באמצע הלילה, שהתאמתי את הסרט לצלילים ,פעם אחרונה!  אני סגרתי את אולפן העריכות ) ומייד אחר כך התחיל המופע , את הטקסט הילדים לא למדו בעל פה, הם פשוט הקליטו אותו קודם באולפן(ממש מופע ללא תקציב ) , וככה יצא שהמופע שלהם היה נראה כמו סרט קארטה משנות השמונים שקודם שומעים את הקולות ואחרי כמה דקות הילדים מדובבים את השפתיים לכיון המילים שמנסות להשלים את התנועות  .
המופע ערך כמעט שעתיים שזה נראה לי כמו נצח (סיום כיתה א או פקולטה למשפטים? ) המופע היה מרגש ומיוחד ,מושקע וארוך לעייפה ההורים הגאים חיבקו את הילדים בסיום המופע, עשו סלפי והחזיקו את הזמן עוד קצת , כאילו פחדו שהרגע הזה יגמר ……..אבל אז הכריזה המורה ״הורים בבקשה תעזרו להרים את הציוד לרכבים של בית ספר ״תוך שניה ושליש היא נשארה לבד .
ברכב בדרך! לאולם נזכרתי בטקס סיום יסודי שלי לפני (לא בא לי לכתוב לפני כמה ) ברחבה של בית הספר בן גוריון על במה מעץ רעוע, בלילה חמים מול הכוכבים עמדו ההורים בינהם גם אימא ואבא שלי ואחותי אלה , ואנחנו נתנו את מופע חיינו והכל בעל פה ללא מסכים ולא כתוביות ללא במאי ובלי תסריט , שרנו את עוף גוזל ועשינו הצגה על יואל משה סלמון וראשית השפה העברית. אני זוכר את התפקיד שלי במופע שי עטיה היה המנצח של התזמורת ואני האיש במצלתים שנכנס בזמן הלא נכון ונותן תמיד את המכה ברגע הכי לא מתאים.  לאורך כל המופע ההורים צחקו ולמדו על יואל משה סלמון ואימא היתה מאושרת שהצלחתי לסיים יסודי ואפילו ללמוד משהו על יואל משה סלמון   .

אלה (שקראה לפני כולם סמסה לי )-הייתי בת 6 וברור שאני זוכרת !הלכת לפני המנצח עם המצילתיים וכל פעם הבהלת אותו עם המכה ואני זוכרת לבשת מכנסים גבוהות ,אשכרה אני זוכרת את התנועות שלך וזוכרת אותי ואת אמא מתפוצצות מצחוק ומגלה אולי לראשונה בחיי שאתה ממש מצחיק .


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל