אמרי שפר ט"ו תמוז ה'תשע"ה

ב "אוזניים לתורה" בשם ה"חפץ חיים" היה אומר: מי שרוצה למות כיהודי, צריך לחיות כיהודי. אבל הרשע הזה, רוצה לחיות כגוי ולמות כיהודי - דבר זה הוא בלתי אפשרי...

ב "אוזניים לתורה" בשם ה"חפץ חיים" היה אומר: מי שרוצה למות כיהודי, צריך לחיות כיהודי. אבל הרשע הזה, רוצה לחיות כגוי ולמות כיהודי - דבר זה הוא בלתי אפשרי...

וידוע מה שהחפץ חיים זי"ע אמר שמהטלגרם היו לומדים שכל מילה עולה כסף כך תרגיש שאתה מוציא מילה מהפה, והנה אחר כך יצא הטלפון אמרו שמכאן לומדים שאוזן שומעת למעלה כי כמו שאתה מדבר כאן שומעים שם. והנה עכשיו יצא פלאפון (סעל) בלי חוט, כי עכשיו אתה יכול כבר לדבר בלי חוט רק להכניס כמה מספרים ואתה מקושר וזהו הדפיקות בלב וזהו עבודה שבלב זו תפילה. אפס זולתו, לצלצל אליו יש קליטה בכל מקום. אפילו בשבת

וכבר אמר החפץ חיים זי"ע תרופה לקחת זהו אבקה מרה וכדי שיוכלו לקחת בפה שמים זאת בקפסולה, שלא ירגישו זוהי הייסורים אבל מסביב עושים כזה דבר רך שלא ירגישו המרירות וזהו "הבוטח בד' חסד יסובבנו". עם אמונה ובטחון לא מרגישים.

וכבר אמרו צדיקים זי"ע הדואג את מחר הרי זה מקטני אמנה, ולמה כי איך אתה חושב שעוד דקה תחיה, ואם אתה דואג למחר סימן שלהיום אתה כבר מסודר סימן שאין אתה מאמין אמיתי

בית מקדש על גלגלים
כשרכב הפיג'ו 404 משנות השבעים חולף ברחובות אילת, תנועת התיירים נעצרת. זה אחר זה התיירים שולפים את המצלמות ומתעדים את הרכב מכל הזוויות, קודם שהמחזה הנדיר יחלוף על פניהם. בכל צד ברכב האספנות החריג הזה יש מה לצלם, אבל הפריט המעניין מכול ממוקם על הגג דווקא: דגם מושקע במיוחד של בית המקדש השני. תמונות של הרכב הייחודי הזה פורסמו בעבר בבימות תקשורתיות רבות בעולם, אלא שתמיד תהו הכול: מי האמן המוכשר והאלמוני?
כשניסינו לברר אצל תושבי אילת את זהות האמן, נתקלנו בתשובה אחידה: אנחנו רואים אותו הרבה, אך אין לנו מושג היכן הוא. כעבור כמה שעות הצלחנו לאתרו, בסיוע ידיד המערכת. שמו של האיש אהרון לוי , יהודי חביב שעלה מצרפת ומתגורר באילת כבר ארבעים שנה. את פרנסתו הוא מוצא בצילום. לוי מוכר היטב בקרב בעלי החנויות בעיר, הרואים בו וברכבו חלק בלתי-נפרד מנוף העיר. איך הגיע בית המקדש אל גג רכבך? פתחנו בשאלה המתבקשת. "כולם שואלים אותי את השאלה הזאת", הוא משיב בחיוך. "לפני כחמש-עשרה שנה, בשעה שהלכתי עם בני לבית הכנסת, נעצרתי בידי שוטרים. בחקירה התברר לי שאני חשוד בעבֵרה חמורה. לא ידעתי איך זה נפל עליי. אחרי יומיים במעצר הודיעו לי החוקרים כי טעו בזהות החשוד ושחררו אותי".
לוי הודה לבורא עולם על שחרורו. "היו מקרים שאנשים ישבו בכלא עשרים שנה, ורק אז התברר שזו הייתה טעות. יכולתי לשבת שנים בכלא", הוא אומר. "אחרי השחרור החלטתי לפרסם את בית המקדש בדרך מקורית, על גג רכבי". ולמה בית המקדש דווקא? הוא משיב: "נזדמן לי לבקר במתחם מלון 'הולילנד' בירושלים. שם מוצג דגם בית המקדש השני. המראה ריגש אותו בעוצמה בלתי-ניתנת לתיאור. אני לוי, ממשרתי המקדש, וחשתי תחושה פנימית מאוד".
אהרון החל לבנות את הדגם, שלב אחר שלב. "הקב"ה העניק לכל אדם כישרון מיוחד, והרגשתי שאני קיבלתי כישרון לבנות את הדגם המיוחד הזה", הוא מסביר ומסרב להרחיב בפרטי הבנייה. "מה זה חשוב?", הוא מצטנע. מלאכת בניית דגם בית המקדש השני על גג רכב האספנות שברשותו ארכה כמה שנים, אבל הוא לא עצר, וקישט את צידי הרכב בפריטים ייחודיים: חיפוי עץ במקום צבע, מגן דוד במקום סמל הרכב, לוחות הברית על מכסה המנוע, ואת מכסה תא המטען מפאר תבליט של חומות העיר העתיקה ועליו אותיות עץ המרכיבות את המילה 'ירושלים'.
"אני נוסע ברחובות העיר", מספר לוי, "וכולם עומדים ומצלמים. לפעמים אני מקבל דרישות שלום מתמונות הרכב שפורסמו במקומות שונים בעולם". כשיש לו זמן, הוא עוצר ומשוחח עם התיירים המסוקרנים. "כולם מגיבים בהתלהבות". אבל בעת האחרונה הוא מודאג – צלצלו אליו ממכון הרישוי ותבעו ממנו לפרק את יצירות הפאר. "אני נוסע כך כבר יותר מעשר שנים ותקוותי להמשיך", הוא מסיים



חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל