אלימות במשפחה? - לא אצלנו
נוּמִי אֵם עִבְרִייָה/ רחל נפרסטק (C)
מֵסֵב אֶת גּוּפְךָ אֶל הַקִּיר
בַּחוּץ יִילְלַת עֲלָטָה.
אָקוּם ְואוֹתְךָ לֹא אָעִיר
הוֹ, כַּמָּה חַמָּה הַמִּיטָּה.
אֶת נַפְשִׁי הַזְּקוּקָה לְכָתֵף
אֶחְבּוֹש בְּכוּתוֹנֶת בָּלָה.
אֶת יַלְדֵּנוּ אָחוּש לְלַטֵּף
וּלְךָ לֹא אוֹמַר אַף מִילָּה.
נוּמָה, נוּמָה בֵּן יָקָר
וְאָנָּא הַפְסֵק לִבְכּוֹת
גַּם אַבָּא נִרְדַם עַל הַכָּר
הוּא שׁוֹלֵח לְךָ נְשִׁיקוֹת.
הַשֶׁמֶש מִבַּעַד חַלּוֹן
דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנִי לָקוּם
וְאַתָּה עוֹד מַמְשִׁיך לַחְלוֹם
כְּשֶׁהַמַּיִם רוֹתְחִים בַּקּוּמְקוּם.
הַיֶּלֶד לָבוּש וּמוּכָן
אֶל הַגָּן נִצְעַד כֹּה שְׂמֵחִים
כְּשֶׁאָשׁוּב, אָכִין עַל שׁוּלְחָן
לְךָ אֲרוּחַת מְלָכִים.
נוּמָה, נוּמָה אִיש יָקָר
וְאָנָּא הַמְשֵך לִישׁוֹן.
בָּחוּץ עֲרָפֶל וּקְצָת קָר,
עַל שׁוּלְחָן- אֲרוּחָה וְעִיתּוֹן.
אָז אֵצֵא לַעֲבוֹד, לְהַרְוִויחַ,
אַף אַתָּה תֵּצֵא, מִסְתַּבֵּר.
כְּשֶׁאָשׁוּב עוֹד כְּבִיסָה פֹּה אַרְתִּיחַ,
אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֶסְתַּדֵּר.
אֶת הַיֶּלֶד אָבִיא מֵהַגַּן,
אֶקְרָא לו בַּבִַּית סִיפּוּר.
כְּשֶׁתָּשׁוּב-" הִנֵּה אוֹכֶל מוּכָן".
עַל פָּנַיי מָרַחְתִּי אִיפּוּר.
נוּמָה, נוּמָה לֵב עָצוּב
אָנָּא הַמְשֵׁך לִפְעוֹל,
כִּי הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ קָצוּב,
וְאָסוּר, אָסוּר לִי לִיפּוֹל.
וְאַתָּה תִּתְעַצְבֵּן, תְּגַדֵּף.
תִּתְיַישֵּׁב בַּסָּלוֹן עַל כּוּרְסָא,
וְתֹאמַר שֶׁאַתָּה כֹּה עָיֵיף,
וְתִצְפֶּה בַּמָּסָךְ, בַּקּוּפְסָה.
וַאֲנִי אֶת הַיֶּלֶד אַרְדִּים
אַחַר אֶכָּנֵס לַמִּיטָּה.
בְּנִי, לְעוֹלָם לֹא נַרְגִּישׁ אֲבוּדִים,
אֲנִי לֹא מְאַבֶּדֶת שְׁלִיטָה.
נוּמִי, נוּמִי אֵם עִבְרִיָיה,
וְאָנָּא הַפְסִיקִי לִבְכּוֹת.
כִּי מַה שֶׁחָשׁוּב- אַתְּ בּרִיאָה,
וְאֵינֵךְְ מְקַבֶּלֶת מַכּוֹת.
מאת: רחל נפרסטק (C)