דיאטה להשכיר

בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד לו מגדל בן חמש קומות ובקומה החמישית - דירה קטנה שכורה, גר בה דן בעוני ובבדידות גמורה, ולצד המגדל עומדות חמש וילות מפוארות...

דיאטה להשכיר / רחל נפרסטק (C)

דיאטה להשכיר/ רחל נפרסטק (C)


דן היה איש צעיר שמנמן ושמח. הייתה לו אישה שמחה ושני ילדים שמנמנים מאושרים עד הגג. הוא עבד לפרנסתו בעבודת היי-טק נהדרת, וגם חברים טובים היו לו בשפע. כולם אהבו את ההומור שלו ואת שנינותו, ובכל אירוע הוא נחשב למסמר הערב.

הכול היה יכול להימשך כך עד קץ הימים אילולא אותה תכנית טלוויזיה גורלית שהפכה את חייו מן הקצה אל הקצה.
היה זה בשבוע הבריאות העולמי לפני כשלוש שנים. השעה הייתה עשר בערב. דן התקלח כהרגלו, ואחר התיישב בנחת מול מסך הטלוויזיה עם צלחת פיצוחים גדושה כמו שהוא אוהב, מפצח להנאתו גרעין אחר גרעין ומשליך את הקליפות לצלחת או למרחב השולחן שמסביבה. לידו - אשת חיקו מתרפקת על גופו המרופד, לוקטת מידי פעם קליפות גרעינים סוררות מהשולחן ומשליכה אותן למקומן המיועד.
בדיוק אז החלה התכנית המרשימה בטלוויזיה, "בריאות עכשיו", שאירחה לשיחה אנשי רפואה מן השורה הראשונה: דיאטנית קלינית אחת מפורסמת, ספורטאי צמרת, דוגמנית צמרת, בעל בית אופנת צמרת וידוען צמרת.
פתח רופא צמרת את דברו לאומה כשארשת רצינית רבת חשיבות נסוכה על פניו: " רוצים להאריך ימים? – עשו דיאטה. אם תבקרו פעם בבתי האבות, תיווכחו לראות שרק אנשים רזים יש שם. מדוע? כי כל השמנים הלכו מזמן לעולמם".
אמרה הדיאטנית המפורסמת בעלת הקול הסמכותי והלבוש הנוצץ: "חשוב לאכול ארוחה מאוזנת- דלת קלוריות; שומן גורם למחלות".
ספורטאי הצמרת הציג את גופו השרירי והמבריק לראווה, והצהיר בחיוך צחור שיניים , שאיכות החיים שלו ממש מדהימה רק בזכות תרגילי הספורט שהוא עושה יום-יום.
גם דוגמנית הצמרת בעלת הלבוש המינימאלי, בעל בית אופנת הצמרת עטור שרשרות וידוען הצמרת השרמנטי - סיפרו על חייהם עתירי הדיאטות:
"רק בזכות הדיאטות, אני מה שאני היום", הודיעה הדוגמנית המינימאלית בצחקוק מקסימאלי; והידוען, תוך שהוא קורץ לדוגמנית שלשמאלו, שיבח ורומם את פלאי הדיאטה שבזכותה זכה לתוכנית אירוח משלו בטלוויזיה: "שתדעו לכם, צורה חיצונית פותחת דלתות. אנשים יפים ורזים מתקבלים בקלות לעבודה, מקבלים שירות יותר טוב בכל חנות, מתייחסים אליהם בכבוד יותר".

דן הביט באהבה באשתו היפה היושבת לצדו והרגיש שהוא הגבר המאושר ביותר עלי אדמות. מצד שני, חשב, מדוע שלא יעשה מאמץ קל לשיפור הופעתו החיצונית? לאשתו היפה מגיע שיעמוד לצדה גבר נאה ורזה ולא פיל-פילון עב בשר כמוהו: "זה רק יכול להועיל; להזיק- זה בטח לא יכול" שכנע עצמו בדרכי נעם, "אז למה שלא אנסה? מדוע שלא אשפר את איכות חיינו עוד יותר?"

וכש-דן מחליט, הוא מסוגל לעקור הרים ממקומם ולהטות אפיקי נחלים ביד אחת. כשהוא נחוש בדעתו, איש לא יוכל לעצור בעדו - הוא מבצע.
אי לכך, בבוקר שלמחרת הוא ניגש לחנות הספרים הקרובה וקנה לעצמו ספרי–דיאטה מגוונים כגון: רב המכר "גם אתה יכול לא לאכול" והספרים המומלצים: "רז רזילי", "רזון הברווזון" , "רזה לנצח נצחים", "הקץ לשמנמוכים" ועוד.

מיד עם שובו הביתה מהעבודה התיישב על הספה. הפעם במקום לצפות בשידורי הטלוויזיה כדרכו, הוא לפת ברטט את ערימת הספרים שקנה, וקרא בשקיקה ספר אחר ספר , בולע כל מילה וכל אות כמו גילה מאכל תאווה שאינו מסוגל לחדול לאוכלו עד אשר יסיים את הפירור האחרון. הוא לא חש בעובדה שאשתו התיישבה לצדו כהרגלה, מחככת ראשה בעדנה על כתפו הרחבה. הוא היה נתון כולו בספריו.
"הוצאה כספית בהחלט כדאית", חשב לעצמו לאחר שקרא בעניין רב את רוב הספרים, והחל מרכיב לעצמו תוכנית דיאטה ייחודית.
"יש דברים ששווה לשלם עבורם כל הון שבעולם, והספרים בכללם".
ההוצאה הכספית על הספרים הייתה לא מעטה, אך מה זה לעומת כל הבריאות והיופי המובטחים לו. דן חש עצמו בר-מזל על שנזדמנו הספרים לידו, והרגיש שהוא מוכן עתה לפצוח בשירה כל הדרך לדיאטה.

והרי תכנית הדיאטה שהרכיב לעצמו, ועיקרה תחילה:
בבוקר - שתי כוסות מים, מלפפון ירוק עם שתי כפות גבינה רזה,
בשעה עשר - הפסקה קלה מהעבודה , כריך של לחם-קל , שתי כוסות מים לפחות.
צהריים – הפסקת עבודה לשעה, נסיעה הביתה לארוחה, מרק ירקות, רבע עוף, ירק מבושל. (הכול ללא שומן, כמו שרק אשתו יודעת להכין... וכמה טוב שמקום עבודתו קרוב לביתו מרחק של רבע שעה נסיעה...)
בשעה ארבע- הפסקת עבודה לרבע שעה, מעדן שוקו ללא סוכר.
בערב - סלט גדול עם ביצה קשה ושתי כפות גבינה.
שתייה- 12 כוסות מים לפחות.
נכון שלאחר שתייה מרובה, דן רץ לעתים קרובות לשירותים. נכון שנטש את הפרויקט שעליו הוא מופקד לא אחת לטובת בתי שימוש ציבוריים, אבל לא איש כ דן יישבר בגלל זוטות שכאלה.

היום כבר מותר לספר ש-דן עמד בגבורה בדיאטה הזאת רק שבוע תמים אחד. מה ששבר את הקש שעל גב הצלחת היה שוקולד ריחני שקנה לעצמו בנו הקטן מדמי הכיס שלו. עד לאותו היום לא היה מודע לעוצמת הריח הממכר של השוקולד. ריח פריחת היסמין והחבצלות גם יחד רקוח במתיקות גן העדן שמימית.
"יש דברים שאתה יכול להעריך רק כאשר הם נמנעים ממך", חשב לעצמו, ופנה לחדרו בתחושת חוסר אונים על מנת להפיג מעט את ריחו המשכר של השוקולד. אבל הריח בשלו - לאן שפנה דן ללכת, הריח דבק בו. עזב דן את המטבח ופנה להתקלח כדרכו , הריח אחריו; התיישב על הספה – הריח התיישב לידו והניח ראשו על כתפו המיוסרת; קם לאכול את ארוחת הערב במטבח, וריח השוקולד נצמד אליו במלוא כוחו, אוחז בו בציפורניו כמו טובע המבקש הצלה.
לבסוף גמלה במוחו החלטה: הוא יאכל קוביית שוקולד אחת קטנטונת כדי להפיג את רעבתנותו, ובכך יגרום לו לריח להסתלק ולהניחו לנפשו.
אך רבות מחשבות בלב איש, וריחו של השוקולד- הוא יקום ויתעצם. הריח לא העלה על דל דעתו כלל להתפוגג! להיפך! הוא קיבל תעצומות עזוז והתפשט בכל מרחבי הדירה ואפילו קפץ לביקור דרך החלון הפתוח אל השכנים.
וכך קרה שלאחר שלקח דן קובייה אחת של שוקולד מבנו הקטן, נתאווה לקוביות הרבה. אלא שאז סרב הקטן לתת לו משלו, והחל להשמיע צפירות עולות ויורדות של חוסר שביעות רצון. דן הגיע למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מנוס- עליו ללכת לחנות הקרובה ביותר ולקנות לעצמו שוקולד בצורה מסודרת.
וכאן , אבוי, הסתיים פרק זה של דיאטה.

אבל דן היה נחוש בדעתו להמשיך בדיאטה. הוא הבין שספרים לא יביאו לו את השינוי המצופה, וכי רק הנחיה מכוונת של איש מקצוע תוכל לגרום לו להצליח. הוא שמע מחברה טובה של אשתו שיש קבוצת תמיכה מדהימה של הדיאטנית נירית הלקין שעושה פלאות, וכל הנמצא בקבוצה הזאת יורד לפחות 20 קילו.
עוד באותו היום שלף דן מכיסו 500 שקלים דמי הרשמה והגיעה לפגישה.
דן היה בטוח שהנחיה מכוונת תפתור את בעיותיו, אך – לא! השינוי הרצוי לא הגיע. להיפך, הוא החל להשמין. ואם לפני הדיאטה הוא היה סתם שמנמן מחמד, עתה ניתן היה בקלות להגדירו - שמן אמיתי.
"כנראה שאין לי 'כימיה' עם מנחת הקבוצה" חשב דן, והחליט לעבור לקבוצת תמיכה אחרת. הוא עבר ל"חוג שוחרי משקל קל", ומשם לקבוצה של מלכה הדיאטנית. ואז באה לו התובנה שהוא בעצם אכלן כפייתי, וכי האכילה שלו היא צורך נפשי. עד שלא יטפל בבעיה הנפשית שלו, כך סבר, כנראה לעולם לא יוכל לעשות דיאטה ראויה. לכן מנוי וגמור היה להירשם ללא דיחוי ל"חוג זללנים אובססיביים" - שם באמת יימצא בשבילו הפתרון, האמין.
החוג היה מלא באנשים שמנים (קצת יותר ממנו), אבל מפרגנים ואוהבים. הם חיבקו אותו באהבה ונתנו לו הרגשה שיש לו ערך, שהוא שווה בעיניהם עד מאוד. כל בדל מילה שלו זכתה במחיאות כפיים סוערות, ובתום כל מפגש- כולם אימצוהו אל לבם בחום ונשאו תפילה לבורא הדיאטות שייתן להם כוח להמשיך לרעוב גם בשבוע הבא.

אולם, למרבה הצער, למרות היחס המחבק שזכה לו - הצורך הזה באכילה רק גבר ושגשג . בחסות החשיכה היה קם בלילה ומכלה עוגות ומיני מתיקה אחרים, ומשלא נותרו עוד 'מתוקים' בבית, היה קונה בחנות ומסתיר אותם במקומות סתר רבים בבית כדי שתמיד יהיה דבר מה מתוק בבית לכשיזדקק לכך.

לאחר מספר חודשים נוכח דן שהוא לא סתם שמן- הוא עכשיו הר אדם. שמן הרבה יותר ממה שנכנס לקבוצה התומכת "חוג זללנים אובססיביים".
אשתו החלה להראות סימנים של חוסר שביעות רצון, וכשהם יצאו לטיול ופגשו במקרה את אחת החברות שלה, היא התביישה להציגו כבעלה.
גם בעבודה היה צורך לעשות שינויים קלים בחדרו ולהתאימו לנתוניו הפיזיים, ולאחר שכיסאו נשבר ותוקן מספר פעמים, הזמינו לו במקומו כיסא חזק ויציב יותר.

או אז, הוסבר לו לדן כי אי אפשר להצליח בדיאטה אם אין עושים במקביל תרגילי התעמלות.
עוד באותו יום נרשם דן לסטודיו D , קנה לעצמו משקולות, ואף מכשיר הליכה הציב אצלו בבית- כדי שיוכל ללכת כל ערב מול הטלוויזיה, ובכך ירוויח שני דברים: גם הליכה וגם צפייה בתכניות טובות בטלוויזיה.
אבל...לא יאומן, יחד עם הספורט היומי שלו, הצליח דן להעלות עוד חמישה קילו במשקל.

דן היה מיואש לגמרי. הוא עבר לדיאטת אבטיחים, ומשם לדיאטת לחם, משם לדיאטת כרוב, ומשם לדיאטת מלפפונים. מאום לא השפיע! עוד 5 קילוגרמים נוספו למשקלו.

אשתו התייחסה אליו עכשיו כמוקצה מחמת מיאוס, וגם ילדיו התביישו להביא חברים הביתה.
"אתה חייב לעשות משהו רציני יותר!" אמרה לו יום אחד אשתו. "לא נעים להיות בחברתך", התריסה בכעס.
שמחת החיים שאפיינה את דן, נטשה אותו כמעט לגמרי. הוא הפך להיות אדם מדוכדך נטול שמחת חיים. החברים החלו להתרחק ממנו, וביתו שוקק החיים הפך להיות מאורה חשוכה דוממת ומדממת.
מערכת יחסיו עם אשתו ועם כל הסובבים אותו השתבשה לחלוטין, והוא חש שעליו להציל את המצב, ובמהירות לפני שיהיה מאוחר מידיי.

"רופא מומחה, זה הפתרון!" החליט, ופנה לרופא ד"ר זולניק, מומחה עולמי לדיאטות. ד"ר זולניק נתן לו כדורים מדכאי תיאבון.
"בהתחלה יהיו לך קצת רעידות בגוף, אבל זה יעבור", אמר הד"ר, "אתה תתרגל לכדורים, ולא תרגיש צורך לאכול".

- לא נכון!!! דן הרגיש צורך לאכול , ועוד איך!

כש-דן ביקש הסבר על טיב הכדורים, אמר לו הרופא שהם עשויים רק ממרכיבים טבעיים, אבל לא היה מוכן לפרט ממה הם מורכבים בדיוק: "אלה כדורים שאני מכין בעצמי" סָתַם ולא הוסיף.

דן המאוכזב עבר לד"ר חשרון שנחשב מומחה עולמי לא פחות. ד"ר חשרון היה שמן בדיוק כמוהו, אבל זה לא הפריע לו לתת הנחיות לאנשים כיצד לרזות.

- לא עזר!!! דן עלה עוד ארבעה קילוגרמים מטיפולו המסור של הדוקטור.

משם עבר דן לד"ר שפרון המתמחה בדיקור סיני. עשרות מחטים ננעצו באזנו של דן ואפילו עגיל מיוחד הושם על אזנו- ללא הועיל. משקלו של דן עמד עתה על 160 ק"ג.

דן הבין שאין לו כל ברירה. אם הוא באמת רוצה להיות רזה ולשקם את שלום ביתו, הוא צריך לעבור התערבות כירורגית שתעצור את בולמוס האכילה שלו.
בצר לו פנה לבית חולים, שם הומלץ תחילה על חיבור מלתעות לשיניו. תפקידן של המלתעות היה לחסום אוכל מוצק מלהיכנס אל פיו, אולם משנחנק כמעט למוות פעם אחת, החליטו להסיר את המלתעות מפיו ולהחדיר לקיבתו בלון שימנע ממנו לדחוס אוכל רב לגופו. אבל הבלון גם הוא לא הושיע, ודן המשיך להשמין עד שבקושי יכול היה ללכת מעומס המשא שסחב. הוא לא היה מסוגל לבלות במסעדה או בבית קולנוע משום שהכיסאות היו צרים מידי מכדי להכיל את מימדיו, על כן בילה יותר ויותר בביתו.

ואז בשלה בו החלטה גורלית. כמוצא אחרון בהחלט, הוא החליט על קיצור קיבה.
ואמנם, נראה היה תחילה שהניתוח הצליח מעל למצופה. דן החל לרדת במשקל באופן מהיר ביותר, עד כי הפך לבחור דקיק עד שקוף . הבעיה הייתה שהוא לא היה מסוגל להכניס דבר לפיו ומשקלו המשיך לרדת ולצנוח מעבר למותר. דן היה חלש מאוד ובקושי נשאוהו רגליו מרוב חולשה; חיוורון התפשט על גופו ושיווה לו מראה של חולה אנוש, עד שיום אחד הבהילו אותו מהעבודה לבית החולים לאחר שאיבד את הכרתו .
הסתבר שהניתוח לא הצליח כמצופה, והיה עליו לעבור סדרת טיפולים כדי להציל את חייו.

הטיפולים בבית החולים נמשכו חודשים, ובינתיים תפס את משרתו בעבודה איש אחר.
"רק בינתיים..." אמרו לו, "... כשתבריא, תחזור לעבודה".

דן רצה לשוב במהירות לחיים תקינים, על כן הוציא את מיטב חסכונותיו על מנת לקבל את טיפולם המסור של מיטב הרופאים. עד כדי כך היה עז רצונו להחלים שאפילו החליט למכור את דירתו ולשכור דירה צנועה יותר לשם הצלת חייו.
והטיפולים אכן הצליחו. דן התאושש אט-אט , צבע פניו חזר אליו כבראשונה, ולאחר שנה תמימה הפך להיות שוב אדם בריא לגמרי .

אולם, הבן-אדם מתכנן - והאלוהים רוצה אחרת: כשביקש דן לשוב לעבודתו, נאמר לו שהחברה נקלעה למשבר, ועל כן הם ממש מצטערים, אך לא יוכלו להשיבו לעבודתו.
גם אשתו נטשה אותו בטענה שאינה יכולה לשאת עוד את מסע ההרס העצמי שלו , ועברה להתגורר עם האיש שהחליף את דן בעבודתו – איש שמנמן, חייכן ונעים הליכות, שהיה מוכן אפילו לקבל את ילדיה לביתו.

דן נשאר ערירי בדירתו השכורה. כסף לא היה לו לאוכל, וזה דווקא היה הדבר החיובי שבעניין – כספו הספיק לו רק עבור כיכר לחם אחד לשבוע, מעט ירקות ומוצרי חלב.
דן נראה נהדר: רזה ובריא מאי פעם. הוא נזכר עתה בצמד המילים שסבתו הרבתה לומר בכל הזדמנות, צמד מילים שגרם לו בעבר לשחרר רעמי צחוק משתלחים ומבטלים: "העיקר הבריאות... העיקר הבריאות"...
מילים אלה הפכו עתה לנחמתו האחת והיחידה .
******
ומאז:
בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד לו מגדל בן חמש קומות
ובקומה החמישית- דירה קטנה שכורה
גר בה דן בעוני ובבדידות גמורה
ולצד המגדל עומדות
חמש וילות מפוארות:
בוילה הראשונה מתגוררת דיאטנית צמרת, שקנתה רק אתמול מכונית פאר חדשה.
בוילה השנייה מתגורר ד"ר שפרון, בדיקור סיני הוא מתעסק, מביא מזור לצעירה ולישישה.
בוילה שלישית מתגורר ד"ר זולניק, מכין כדורים מדכאי תיאבון, ומספקם לפי דרישה.
בוילה הרביעית מתגוררת סופרת צמרת, כותבת ספרי דיאטות : "רזה לנצח נצחים", "רזון הברווזון" ו"דיאטת נטישה".
בוילה החמישית מתגוררים בשמחה ובנחת אשתו של דן עם מחליפו ושני ילדיו המתוקים בתוספת חתולה רגישה.

בעמק יפה בין כרמים ושדות גר לו דן -
מנושל מכל נכסיו אך בריא ומלא בתקוות
והדבר היחיד שעדיין נותר לו הוא מחשב ומקלדת,
ומהמחשב הזה שבחדרו
הוא שולח אליכם את סיפורו.


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל