מה הם גבולות הארץ במקרא

על קדושתם של גבולות הארץ (פרשת "מסעי") איתן קליש בויכוחים רבים בין חילוניים לדתיים, על ההצדקה לישיבתנו ב"שטחים", הויכוח מגיע לנקודה הזו: דתי: אתה מודה שזכותנו על הארץ נובעת מההיסטוריה שלנו, כלומר מהתנ"ך? חילוני: כן, אבל... דתי: והאם נכון שהארץ הובטחה לנו על גבולותיה, בתנ"ך? חילוני: כן, אבל... דתי: אז איך אתה לא מבין שגבולות האר

על קדושתם של גבולות הארץ (פרשת "מסעי") איתן קליש

בויכוחים רבים בין חילוניים לדתיים, על ההצדקה לישיבתנו ב"שטחים", הויכוח מגיע לנקודה הזו:
דתי: אתה מודה שזכותנו על הארץ נובעת מההיסטוריה שלנו, כלומר מהתנ"ך?
חילוני: כן, אבל...
דתי: והאם נכון שהארץ הובטחה לנו על גבולותיה, בתנ"ך?
חילוני: כן, אבל...
דתי: אז איך אתה לא מבין שגבולות הארץ הם מקודשים ואי אפשר לוותר עליהם מכל מיני שיקולים פראגמטיים, מדיניים, הומאניים וכו'?

רובנו, "החילוניים", לא מודעים לכך שבתורה ובספרי התנ"ך האחרים גבולות הארץ המובטחת שונים מאד מספר לספר, דבר שאומר לנו כי הם לא ניתנו ממקור אחד, קדוש אלוהי וטרנסצנדנטי, שכן איך זה אפשרי שהוא ישנה את דעתו מפעם לפעם? הרבה יותר הגיוני להניח שהם שורטטו ע"י מחברים שונים לצרכים שונים.
רובנו יודעים שהגבולות שהובטחו לאברהם היו מהנילוס ועד נהר הפרת (עיראק של ימינו): " לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בר' ט"ו, 18). אך בפרשת שלנו פרשת "מסעי" (במדבר, ל"ד), הגבולות הרבה יותר מצומצמים. הגבול הדרומי הוא קו ים המלח – עצמונה שברצועת עזה. עבר הירדן לא נכללת בגבולות אלו, למרות שבפרשה קודמת מסופר ששניים וחצי שבטים התיישבו בה. כנראה שהמחלה הישראלית להתיישב מעבר לגבולות המוכרים החלה כבר אז.... הגבול הצפוני הוא לבא חמת צפונה מדמשק. לעומת זה בשמות כ"ג, 21 הגבול הדרומי הוא מים סוף, (אילת). לעומת זאת, כאשר אלוהים מראה למשה (דב', ל"ד, 1) את הארץ מראש הר נבו, הארץ מכילה את הגלעד שבעבר הירדן, אך הגבול הצפוני הוא דן: " ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן".

קידוש גבולות הארץ הוא המצאה של הדתיים בדורות האחרונים. בתקופת התנ"ך "מחלה" זו לא הייתה מוכרת. כך למשל אנו קוראים כי שלמה שהיה חייב הרבה כסף למלך חירם הלבנוני, תמורת בניין בית-המקדש, מסר לידיו עשרים ערים בצפון הארץ: "אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל" (מל', ט', 11).
גם במקרא יש לנו ויכוח מה יותר חשוב – קדושת הארץ, או קדושת האדם החברה והעם. בשבוע זה אנו מתחילים לקרוא בספר דברים, אשר מדגיש את חשיבותם של כל האלמנטים האחרונים שציינו כאן. למשל, הוא מדגיש את שמיטת הכספים בין אדם לחברו. לעומתו, ספר ויקרא, המדגיש כל הזמן את קדושת הארץ, מתעלם לגמרי משמיטת הכספים, ומדגיש את שמיטת הקרקע בא"י. כלומר, הויכוח מה חשוב יותר – האדם או האדמה – מתחיל כבר בימי התנ"ך.







אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל