מוות באוטוסטרדה

11:30 הוא עומד על גבעה בוהה לעבר העמק, מדרון רחב ידיים שנגמר אי שם באופק לא ידוע מכוסה דשא ירוק ובתוכו שתולים פרחים צבעוניים ואבנים מסותתות אבני גרניט מלבניות מעשי ידיי אדם ועליהן מאות אותיות שמתחברות למילים

ואם האוזן קשבת ניתן לשמוע מתוך המילים קולות עולים כמו עננת עשן העולה לאט לאט מקדרת מתכת חלודה של מכשפה מוטרפת עומדת בוחשת תערובת צמחים ממלמלת מילים לא ברורות לכישוף זורקת בידה השניה חופן גרגרים ו... פאףףף.
עננת העשן עוטפת אותו הקולות מתגברים מנסים כול אחד לבד וביחד למשוך את תשומת ליבו.

הוא יודע שהקדים בקצת אבל היה חייב להתרגל,
לנשום את אווירת המוות של המקום לתת לשדים שבתוכו לשחק על כר הדשא,
לרקוד את ריקוד האור, החושך.

צ'אטסוורט סיטי יו אס איי

בית ריק.
לבד.
היא נסעה ללאס ווגאס משאירה אותו בלי מילים, רק רגש עז שמאיים להתפוצץ בתוך הגוף המותש ולקרוע את החזה.
זרק עצמו על הכורסא החדשה בסלון ששיפצו ביחד רגע לפני.
למה בכלל הסכים לזה?!
כול ההשקעה הזו!?
לא יתכן שהוא עד כדי כך טיפש!
הכול התחיל אז, כשעברו לבית המקולל הזה, שלוש שנים בערך – איך שהזמן רץ – פתאום היה לה מין מבט מוזר בתוך ארובות העיניים, האישונים שלה ריצדו במין טירוף שכזה וכשהם לא הסתכלו עליו היא אמרה "אני מחפשת את נסיך החלומות שלי! את האביר על הסוס הלבן!".
אז לא הבין, זה היה עוד לפני שהנאיביות הסתלקה לה דרך טור הנשים שבאו והלכו מעל מזרון חלומותיו שלא התגשמו מעולם.
ועכשיו...
עכשיו הוא זרוק על הכורסא
לבד.

לובי מרווח ומעוצב באלגנטיות מזמין אותו למין אווירה נעימה נינוחה, מוזיקת רקע במינון נכון מורידה את מעטפת המגננות איתה הגיע יוצרת מין תחושה נעימה של שייכות.
מאחורי קיר זכוכית אטומה יוצאת בחורה ברונטית יפיפיה עבת בשר עינייה בורקות כאילו הוא זה לו חיכתה כול חייה וחיוך כובש מרוח על שפתייה
"שלום" מושיטה יד מטופחת "אני שמחה שבאת, במה אוכל לעזור?"
נכנסים לדירה. שני חדרים, סלון ענק עם פינת אוכל וחדר שינה. מטבח חדש מאובזר בכול הציוד העדכני כולל תנור, מיקרו ואפילו מכונת קפה. הכול מעוצב בטוב טעם.
מודד בעיניו את הדירה מנסה להפנים את האינפורמציה מבעד למערבולת הרגשות שמתחוללת בראשו, מסתכל עליה ומוציא אנחה בלתי נשלטת
היא מסתובבת ומחייכת.

כבר שלושה שבועות שהוא חולה, חום נזלת שיעול קיבה רגיזה ועוד... הגוף השתגע!
ביקור אצל רופא המשפחה מוליד מספר קופסאות של נוגדי אלרגיה
"אין לך כלום, זו או אלגיה או סימפטומים נפשיים".
הוא עומד שם בלי מילים, הרגע הרופא קרא לו פסיכי!
בביקור השני הוא גם מוכיח את זה זורק אותו מהמשרד בתואנה של קריאה בהולה מבית החולים מתעלם מעשרות הטלפונים שמצלצל בימים הבאים.
היא נתנה לו שאריות סכו"ם ושתי תמונות שאהב והוא בתמורה שבר לה שני קירות בחדר השינה והלך
מאז הוא חולה!

זה קרה ברגע אחד עם רוסיה אחת בשם יוליה
היא רצתה מאה דולר הוא נתן לה בפה
היא נעשתה חיוורת כמו סיד והוא לא הסכים להוציא
היא הפסיקה לנשום וכול מה שהוא רצה זה להמשיך
בכלל לא היה שם כשזה קרה רק העצמות שלו הגידים והשרירים שמחוברים אליהם היו, גם הראש אבל הוא היה ריק לגמרי.
הרוגז התסכול והרגש לקחו את המחשבה הרחק למחוזות אפלים וכול מה שנשאר זה מבט ריק בעיניים בוהה באותה יוליה נחנקת מעוצמת הטירוף... שלו
לקח לה חמש דקות להסדיר את הנשימה ועשר דקות עם שתי כוסות מים לפני שהצליחה לקום ולגרור עצמה לדלת. קם על מנת לעזור אבל גופה הרזה נרתע לאחור קללה נפלטה מבין שפתיה ורגליה ניסו לרוץ לכיוון חדר המדרגות.
פתאום זה עבר
פתאום הפסיק להרגיש
רק שכב על המזרון המטונף וחשב
הנה הוא שוב נולד, מחדש!

11:58

מביט מבעד לשדים שבו ורואה אותם
מספר מכוניות עולות בשביל החותך את העמק
שתי דקות אחרי ובעקבותם עולה טרקטורון
איזה דיוק! אם זו היתה סיטואציה אחרת היה מדמיין לעצמו את העמקים הירוקים של שוויץ והדיוק הגרמני הבלתי מתפשר אבל...
כולם מתגודדים סביב נקודת ציון 56-G ומחכים
מסתכל סביבו, קבוצה קטנה של אנשים שהעולם הזה לא הטיב עימם בהרבה מובנים נראים דלויים, שבעי חיים.
רק אחד מנסה להסתיר חיוך שעוטף את נפשו הפושעת בעוד עינו בודקת במבט ניסתר את מרכולתו החדשה – אותה רכש מכספי הביטוח - עומדת בסוף טור המכוניות מסנורת ביופיה כול עין.
האיש עם הטרקטורון מוריד קופסת עץ מהודרת ופותח אותה
הוא מסתכל
הם מוציאים דבר מה מכיסם כול אחד בתורו ומניחים
המכסה נסגר
כולם מזדקפים וצועדים מספר צעדים לעבר חור קטן באדמה
עכשיו יש עוד אבן גרניט מסותתת וקולות שעולים ממאות אותיות מתחברות למילים.

כבר ארבעה חודשים שהוא בדירה
ג'ינג'ר הגיעה כחודש אחרי
היא היתה השניה לעזוב
ככה זה שעושים סדר בנפש פצועה
היא התישבה באמצע הסלון והסתכלה עליו במבט מוזר מאיים "אז מה? אתה לוקח אותי או שאני משתינה לך פה על השטיחים!?"
לא אמר מילה... הילדים
הפודלית הקטנה היתה הופכת לו את החיים והוא... היה מוותר.
ככה גם פגשו אותה
דמדומים של אמצע דצמבר... קר.
ירדו להטיל את מימיהם. הוא על קיר הבית מאחורי שיח רחב והיא על כול עץ שאפה הקטן חומד את ריחו
"תרצה שאנקה לה את השיניים?!"
מסתובב
חלון פתוח של פורד אקספדישין כחול וראש בלונדיני מציץ מתוכו
מתקרב לכיוון העיניים הכחולות שנועצות בו מבט משועשע
פותח פה רחב
היא מתגלגלת מצחוק
מחייך... טלפון?

הסקס הראשון איתה היה אחד הגרועים בחייו
יתכן שהיו אלה שאריות של פעם מאותו חדר בעל שני הקירות השבורים ששלחו את ידיו לתופר מוסמך בבית החולים.
בבוקר היא אמרה "בינינו זה לא יצליח" אז הוא נעל את הדלת ובלע את המפתח.
שבוע ימים לא נתן לה לצאת עד שהיו לה עיגולים שחורים סביב העיניים, כתמי נימים מלאים דם בין הרגליים וחיוך של אושר.

מנוע של GS 650 Dakar מרעיד את האוויר הקריר של שש בבוקר וכנראה גם את מנוחתם של השכנים, אבל אף פעם לא נדע.
בוואלי אנשים שומרים נגיעה... גם של מילים.
הדרך משגעת האופנוע משייט בנתיב המהיר של כביש 5 בין אל-איי לסן יסידרו עמוס בציוד קמפינג מכול צדדיו,
השבוע הזה יתברר אם כול חודשי ההכנות מורטי העצבים ומשלוחי הציוד מכול קצוות העולם שעשה השתלמו.
הוא מוריד את היד מהכידון מניח אותה על רגלה השמאלית ולוחץ במקצת היא בתגובה עוטפת אותו חזק סביב מותניו ומנקרת עם הקסדה את הקסדה שלו לנשיקה.
לרגע מישר את הגוף
האופנוע מאבד אחיזה לשנייה.

הוא באמצע הכביש המהיר
הידיים שלו על הראש
פיו פתוח לצעקה ו...
כלום!
סביבו נעצרות מכוניות!
אנשים זרים עוזבים רכבים!
יוצאים!
באים לעזור!
ניגשים!
הלם!
מסתכל על מה שהיה לפני רגע שני גלגלים מנוע ושילדה בצבע כחול עז
מה שהיה אופנוע ועליו ישב רוכב נהפך לגוש ברזל מעוות מרוסק שוכב על הכביש לצד גדר ההפרדה... דומם.
הוא משתגע... משתגע!!!
המוח מתעוות, עושה פליי סטופ ריווינד פליי סטופ ריווינד מאות פעמים בדקה אחרי דקה אחרי דקה אחרי... !!!
הצילו!!!
רץ לכיוון גדר ההפרדה קופץ מעליה ומחפש...

סן יסידרו קליפורניה

מעבר הגבול הגדול ביותר בין סן דיאגו למקסיקו, באהה קליפורניה ויה טיחואנה
איך שנגעו רגליהם בשטח המקסיקני השתנה הנוף ואיתו גם איכות הנסיעה
שעת צהריים צבע כחול כהה מדהים של אוקינוס אטלנטי מצד ימין באמצע שני רוכבים על אופנוע BMW לבן עם מריחות צבע של אדום וכחול, אספלט סדוק ישן טס במהירות מתחת רגליהם, מדבר של שממה מהצד האחר מתחלף מידיי פעם במספר מבני אבן ישנים ושמש יוקדת מעל
הוא עוצר, מחליט לרדת לחוף עם האופנוע
טעות!
דקה אחרי והגלגל האחורי מציץ בחציו מתוך חול ים רך והוא עובד עצות.
אין נפש חיה!
אוי אברוך!
גיבלט! גיבלט!
מתברר שהמקסיקנים דוברי יידיש
משום מקום מגיע מישהו שתוך כדי תנועות ידים לא ברורות נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
עשר דקות אחרי ועשרות מקסיקנים גברים נשים וטף רועשים וצוחקים דוחפים אחד את השני שדוחפים את האופנוע.
חמש דקות והם שוב על האספלט החם.
לא עזרו לו ויכוח או תחינה הם לא הסכימו לקבל דבר.
שנייה אחרי סובבו את הראש לנפנף תודה אבל לא היתה שם אף נפש חיה.

שבוע ימים הם רכבו בין ערי החוף שעל חצי האי בוחנים את הציוד לקראת המסע האמיתי
מבשלים על פתיליה
ישנים באוהל קטן
שוכבים על החול
מתחברים למקום למהות לתושבים
מתחבקים על החוף וחולמים איך יכבשו את העולם במסע האופנועים.

יום שלישי

בוקר
צומת מרומזרת Reseda Blvd & Plummer
פקק תנועה אדיר
אופנוע זרוק בצומת
רוכב אופנוע שוכב על הכביש
המון של אדם
הם עוברים לידו, שני אופנועים, מסתכלים על התאונה אחר כך אחד על השני לוחצים על דוושת הגז וממשיכים.

West bound FWY 118

המיקום סימי וואלי
השעה 10:24
שני רוכבים במסלול הימני
אחד ליד השני
לא מהר מידיי
לא לאט מידיי
נהנים מהרוח, הנוף,
זהו זה הם בדרך להגשים את מהות החיים...
שקט, רק רעש המנוע מזמזם
קולות חיכוך של צמיגים על זפת דחוס לפלטה אין סופית של כביש
לפתע אחד האופנועים מזדעדע ועובר באופן פתאומי לנתיב השני
האופנוען השני מאותת להוריד את המהירות והם נעצרים בצד מורידים קסדות ומדברים, היד שלו מצביעה קדימה, לאופק, לעבר הירידה מהכביש המהיר.

השעה 10:26

היא חובשת את הקסדה ועולה על האופנוע
הוא מספר מטרים מאחור
אין אפילו שמץ של רמז למה שיקרה עוד מספר רגעים

השעה 10:27

-
-
-
-
-

East bound 118 FWY

המיקום סימי וואלי
השעה 19:40
אופנוע אחד נוסע לעבר אורות רחוקים של עיר

לילה

הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו
הסרט שרץ בראשו חוזר פעם אחרי פעם לא מאפשר אפילו דקה של מנוחה דקה אחת כדי להשחיל מחשבה הגיונית אחת שאולי תעזור לו להתחיל להבין...
מה קרה!?
הכול נראה בסדר
היא קבלה את האופנוע החדש וכבר נסעה עליו נסיעת מבחן
הם רכבו צד לצד במהירות סבירה
כשראה שעברה נתיב בפתאומיות קיבל ספקות לגבי כול העניין ביקש ממנה לעצור ולרדת מהכביש המהיר ביציאה הבאה ופתאום...!
דמעות עדיין לא ירדו לו
בטח שלא!
הוא דווקא מודע לזה שאינו מודע בכלל לגודל האסון
למעשה הוא מודע לזה שיקח חיים שלמים לא לסלוח לעצמו על מה שעשה או לא... זה בכלל לא משנה!
והסרט שוב עושה רייוינד ומתחיל מהתחלה
היא קדימה, מלפניו מתקרבת ליציאה
לפתע האופנוע מזדעזע
נזרק לתוך גדר ההפרדה
מתישר כאילו דבר לא קרה
ממשיך כמו אחזה בו השגעת
היא מאבדת את שיווי המשקל
גופה נתלש מאוכף הסוס הממונע כמו היתה בובת חוטים בלויה
נזרקת על פסי המתכת של גדר ההפרדה
מושלכת בכוח לעבר משטח הכורכר


הוא באמצע הכביש המהיר
הידיים שלו על הראש
פיו פתוח לצעקה ו...
כלום!
סביבו נעצרות מכוניות!
אנשים זרים עוזבים רכבים!
יוצאים!
באים לעזור!
ניגשים!
הלם!
הוא רץ לכיוון גדר ההפרדה קופץ מעליה ומחפש...
היא לא זזה

In memory of the craziest person I ever been around with
A women who had a soul of a child and a heart of gold
Who let me be a part of her life for the rest of hers and is a part of me for as long as I exist
Thank you


אהבת? לחץ כאן וקבל עדכונים על תכנים חדשים שלי
+ שמירה על זכויות היוצרים למאמר באחריות הכותב בלבד

תגובות

טוען...
הצג הכל